כנס אפקה לפיתוח הון אנושי לאומי בהנדסה נערך זו השנה החמישית ולראשונה ב-ZOOM בהנחיית העיתונאית דנה ויס, ומהווה מדי שנה נקודת מפגש בין אנשי תעשיית ההייטק הישראלית, מובילי האקדמיה בישראל ובעולם, מקבלי ההחלטות ובכירי המגזר הציבורי. הכנס נועד לסייע לקידום ולגיבוש מדיניות סדורה ומתואמת לפיתוח ההון האנושי הלאומי בתחומי ההנדסה במטרה להבטיח את המשך שגשוגה של תעשיית ההייטק הישראלית ומעמדה כמובילה חדשנות עולמית, תוך יצירת רצף חינוכי מתאים כבר מגילאי הגן ועד לאקדמיה.
הכנס התקיים במעמד שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ וכלל מושב תעשייה מיוחד עם בכירי חברות ההייטק הישראליות ומושב K12 על חשיבות הרצף החינוכי בלימודי הנדסה כבר מהגיל הרך ובמסגרתו השתתפו שני אורחים מובילים בתחום החינוך וה-STEM: ז'אן מוריסון, ששימשה כיועצת הבית הלבן לענייני חינוך ומצוינות מדעית בארבע ממשלות שונות וכיהנה כיועצת בכירה לחינוך עבור קרן ביל ומלינדה גייטס. לצדה, אנדראס שלייכר, מנהל מחלקת החינוך של ה-OECD ("שר החינוך" של ה-OECD) והאיש שקובע את התקן הבינלאומי לחינוך והשכלה גבוהה במאה ה-21, מי שאחראי למבחני PISA ולמבחני PIAAC לכישורי אקדמאיים.
פרופ' יפה זילברשץ, יו"ר הות"ת במועצה להשכלה גבוהה, אמרה בפתח דבריה: "החשיבה המחודשת על לימודי הנדסה מלווה אותנו בשנים אחרונות - משך הלימודים, תוכנית הלימודים, כישורים וזרימה של מרצים מהאקדמיה לתעשייה ולהפך, טרום השכלה גבוהה ועוד. ואנחנו מוגבלים ביכולת שלנו להוביל חשיבת עומק אסטרטגית ולכן החיבור שמכללת אפקה עושה בהקשרים הללו הופכת אתכם למאוד חשובים עבורנו במל"ג ובות"ת ואני מאוד גאה ושמחה לברך בכנס זה".
במסגרת מושב האקדמיה התייחסה פרופ' רוזה אזהרי נשיאת עזריאלי - המכללה להנדסה בירושלים, לאפשרות של נשירה המונית בעקבות משבר הקורונה. "זו בעיה שאכן מרגישים אותה. סטודנטים איבדו מקומות עבודה ואנחנו צריכים לסייע. מצד המוסדות צריך לתת יותר אפשרויות ללמידה א-סינכרונית - מתוך תפישה שלא צריך להיות פיזית במקום מסוים כדי ללמוד וכן לאפשר גמישות של מתי ללמוד. לימודים מקוונים מאפשר את זה במידה מסוימת ומקנה גמישות מבחינת אפשרויות תעסוקה. מצד שני אם עוברים לדרכי הוראה אחרות, כמו מעבדות, יש יותר קושי. כמו כן, חשוב מתמיד להגביר בתקופה זו את הקשר עם התעשייה על מנת לתת לסטודנט רשת ביטחון תעסוקתית".
גם פרופ' עמי מויאל נשיא אפקה - המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב אשר הנחה את הפאנל התייחס בין היתר לתקופת הקורונה ואמר כי היא "מחייבת את המוסדות להשכלה גבוהה לשינוי עמוק ומהותי, הכולל אימוץ שיטות הוראה חדשות שמקנות כישורים לצד ידע, חשיבה מעמיקה על התהליך החינוכי של מהנדסים בעולם המקוון וכן על הרצף החינוכי ושיתופי הפעולה בין התעשייה, האקדמיה והחברה. יחד עם זאת, הקניית כישורים נדרשת ורלוונטית לכל תחומי הלימוד והמקצועות ולא רק למהנדסים. חשוב לזכור כי הוראה מרחוק איננה רק לימוד באמצעות זום או מערכת מקוונת אחרת כי אם בנייה מחדש של תהליך החינוך והסתכלות מחודשת עליו. באמצעות שיתוף פעולה בין התעשייה, האקדמיה, החברה והסטודנטים עצמם נוכל להפוך את משבר הקורונה להזדמנות חסרת תקדים לחולל שינוי חינוכי עמוק ומהותי". בהקשר זה חיזק את דבריו גם מנכ"ל אינטל ישראל יניב גרטי והתייחס לאיזון שבין ידע לבין מיומנויות. "אם בעבר היה דגש גדול באקדמיה על הקניית ידע, אולם מאז האקדמיה עברה תהליך והחשיבות שלה כיום היא כמוסד שמקנה יכולות ומיומנויות כגון גמישות, לימוד מהיר, אלה דברים ויכולות שאפשר לפתח ברמה האקדמית ולחנך לעבר עובדים עם מיומנות. את הידע אפשר להקנות כבר במקום העבודה. האיזון בין ידע למיומנות - וכמות ההשקעה מבחינת האקדמיה והתעשייה - כולם נוגעים באותו מעגל ומשחק על המנעד שבין הידע ליכולות. גם כאנשים וגם כתעשייה".
גרטי נשאל על שיטת המיקרו-תואר ועל עמדתו בנושא, ואף הזכיר את התקופה הסטודנטיאלית שלו עצמו כדי להתייחס. "כשאני הייתי סטודנט ולמדתי לתואר שלי התואר היה אמור להספיק לכל החיים ולשנים רבות. אולם ככל שהעולם מתפתח והקצב מואץ, אנחנו נתקלים במצב של קפיצות לא לינאריות של עובדים, ולשלוח עובדים בסוף הקריירה ללמוד תארים שלמים יוצר קושי מבחינת העבודה והשילוב עם החיים שלהם. לכן, כדי לאפשר בכל זאת את הצמיחה והמעבר בתפקידים, נדרש לתת תארים קטנים שמאפשרים להקנות ידע ויכולות בתקופות קצרות ומאפשרים התמודדות עם תחומים חדשים עם כל אותן חזיתות מבחינת הפתרונות הטכנולוגיים. אחד התחומים הרלוונטיים כיום הוא בינה מלאכותית ועוד חמש שנים זה יכול להיות דבר אחר. לכן הקמת מנגנון של יכולת להעביר ידע ממוקד במיקרו תואר בזמן קצר הוא הזדמנות נדירה ויאפשר קישור בין התעשייה והאקדמיה".
נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון התייחס לסוגיית הלמידה מרחוק ואף הבחינות המקוונות, וציין שבאופן מפתיע תופעת ההעתקות קטנה בהרבה מהצפי, והסטודנטים מגלים אחריות מאד גדולה בהקשר הזה. "הקורונה הכתיבה ותכתיב נוכחות פיזית של סטודנטים בקמפוס בהיקף מוגבל, ויש שאלה עמוקה של מה תפקיד האוניברסיטאות כיום ומה הערך המוסף שלהן ושל הנוכחות בקמפוס. איך מייצרים חוויה ספציפית בעידן הפוסט קורונה כי התהליכים שהאיצה הקורונה הם לא משהו שמגיח ונעלם. עולות שאלות לגבי איך מעריכים כעת את הסטודנטים - הרי חששנו מהעתקות אבל הסטודנטים מגלים בגרות ואנו עדים להעתקות מעטות מאד. איך משמרים למידה משותפת וחוויה היברידית. אנחנו נדרשים להמציא את האוניברסיטה מחדש. כי מה שבטוח - אנחנו לא נחזור ללימוד פורנטלי נטו ואנחנו בכיתה א' של להבין מה המשמעות של אוניברסיטה בעידן הזה".
גם דיקאן הפקולטה להנדסה של אוניברסיטת תל אביב פרופ' יוסי רוזנוקס, התייחס לסוגיית ההעתקות בבחינות המקוונות שנכפתה על המוסד והסטודנטים בתקופת המבחנים האחרונה ואמר בהקשר זה כי "ההעתקות ממש לא מאסיביות ואנו גם לא רואים הבדלים גדולים בציונים השנה לעומת שנים קודמות. עם זאת, אוניברסיטת תל אביב החליטה שכן יש מקום להאקתון בנושא פיתוח בחינות מקוונות, מתוך תפישה לפיה חייבים למצוא פתרון טוב שלא יחייב אותנו להיות שוטרים וזה יכול לבוא דרך שיתוף פעולה בישראל ובעולם".
סמנכ"ל אסטרטגיה ובינלאומיות בות"ת, המועצה להשכלה גבוהה נעמי בק כבר דיברה על תכנית למידה דיגיטלית שכבר מונחת לאישור הממשלה. "את התוכנית הרב השנתית התחילה יו"ר הוות"ת כשלנגד עיניה הלמידה הדיגיטלית. כל העסק קיבל תאוצה משמעותית ואנחנו לא יודעים עדיין איך נראה הדבר הזה. מה שמנחה אותנו בנושא של למידה דיגיטלית הוא הנושא של כמה שיותר גמישות וכמה שיותר עבודה הדוקה עם המוסדות להשכלה עצמם. יש הרבה מאוד מה ללמוד והתהליך נדרש להיות יד ביד עם המוסדות כדי שהרגולציה תהיה מותאמת ולא תהווה חסם למהפכה. כישורי הלמידה הולכים לקבל משמעות חדשה בעידן הלמידה הדיגיטלית, אבל זו בעיה שעד היום זה לא נכנס לתוכנית הלימודים המסורתית. מה שבטוח - על השולחן נמצאת תוכנית למידה דיגיטלית שמחכה לאישור הממשלה. כך שעם כל האתגרים של משבר הקורונה, נפתח כאן חלון הזדמנויות שמי יודע מתי היינו מגיעים אליו ואפשר לבחון שיתופי פעולה חדשים ונושאים כמו איך נראה תואר אקדמי והאם יש אפשרויות לדרכים חדשות ופתיחת אופקים מבלי להוזיל את התואר ולעשות אפסקייל וריסקייל לעולם העבודה. לאקדמיה יש המון מה לתרום ולמל"ג יש הרבה מה לעזור בתהליך הזה".