"לא ירד לי דם, ואף פעם לא קיבלתי ממנו סטירה, אבל ההתנהגות שלו היתה הרבה יותר משפילה. הרשיתי לו להפוך אותי לאפס ואני לא מבינה את עצמי, פשוט לא מבינה. אל תראה אותי כאישה קטנה, אני עובדת בתפקיד בכיר בשירות הציבורי, קטנה אני לא, אבל בבית הוא השליט עלי משטר של טרור. אבא שלי ז"ל אמר לי פעם אחר פעם - אל תתחתני איתו, הוא נראה לי אלים, יהיה לך רע שם. תברחי. אבל מה ידעתי בגיל 23?
וכך, פחות או יותר חודשיים אחרי החתונה - הוא לקח את הכרטיס אשראי שלי וגזר לי אותו. אמר שאם אנחנו רוצים להתקדם בחיים, כל הטיפול בכלכלה של המשפחה יהיה עליו. והסכמתי איתו, כי באמת שאני גרועה בפיננסים. אבל לאט לאט, השתלטנות שלו הקצינה, והוא דרש ממני שאדווח לו על כך הוצאה. וסתמתי, במניפולטיביות שלו הוא שכנע אותי שזו הדרך להצלחה מבחינתנו. לקח לי שנים ארוכות, למעלה מעשור, להסכים להסתכל במראה ולהבין שאני חיה עם גבר שמכה אותי כלכלית. לפני כשנה הודעתי לו שאני רוצה להתגרש. החלטתי לשים סוף לסיוט הזה. למזלי, את הקריירה שלי לא הזנחתי ואני יודעת איך לתפקד. אני מבקשת ממך שתכניס לכתבה את המילים הבאות שלי: תבעטו אותו לכל הרוחות והשדים, אל תסכימו לחיות כך, תאזרו את האומץ ותלכו ממנו".
את המילים האלו אומרת לנו דנה מיהוד, אישה באמצע שנות ה-40 לחייה. היא, כמו עשרות אלפי נשים בישראל, חיות לצילו של גבר "מכה" כלכלית. במקרים רבים, רשויות הרווחה אינן מקבלות דיווח על הנעשה בתוך כותלי הבית וגם לשכנים אין מושג שהתא המשפחתי הזה מתנהל תחת משטר אלים, אך הסטטיסטיקה מלמדת שהתופעה, רחבה מאוד, חוצה מגזרים ומעמדות.
לפני מספר ימים אישרה ועדת השרים לחקיקה הצעת חוק שלפיה "אלימות כלכלית" תוכר לראשונה בדין כעוולה אזרחית שניתן להורות על עצירתה באמצעות צו בית המשפט ולתבוע בגינה פיצויים. ההצעה תובא היום (רביעי) לאישור במליאת הכנסת בקריאה ראשונה. מדובר בהצעה שקידם שר המשפטים אבי ניסנקורן בשיתוף שרת התפוצות עומר ינקלביץ', ושאליה צורפה גם הצעה פרטית של ח"כ קרן ברק שאמרה: "מדובר באחת מהצעות החוק החשובות ביותר, שאותה אני מגישה כבר מיומי הראשון בכנסת. אלימות כלכלית היא אלימות שלא פוסחת על אף אחת משכבות האוכלוסייה והיא חוצה מגזרים ושכבות ומתבצעת מאחורי דלתיים סגורות".
כיצד מאפיינים בריונות כלכלית? על פי לשון החוק, מדובר בהתנהגות מתמשכת של אדם כלפי בן זוגו, תוך הטלת אימה או הפעלת כפיה או הפעלת שליטה עליו, הבאה לידי ביטוי ביצירת קושי במימוש התנהלות כלכלית עצמאית של בן הזוג, לרבות על יציאה לעבודה, פתיחת חשבון בנק, התנהגות המונעת או מקשה על שימוש בנכסים בהם יש זכות לבן הזוג או גישה אליהם, כמו למשל מניעת כרטיס אשראי והסתרת קיומם של נכסים. גם יצירת חובות בחשבון הרשום על שם בן הזוג האחד (בגין הלוואות בענייני עבודה ועוד), בעוד הכנסות בני הזוג כולן נכנסות לחשבון הרשום על שם בן הזוג האחר - מהוות אלימות.
כיצד זה נראה מבפנים? "יצאנו שלושה חודשים והתחתנו כמעט מייד, בכל זאת אנחנו דתיים, לא יכולתי ממש להכיר אותו לפני, בטח שלא לעומק. אחרי החתונה לקחנו הלוואה גדולה וציידנו את כל הבית החדש בכל מה שצריך. תוך כמה שבועות התחילו להגיע כל מיני אנשים לבית ולדפוק על הדלת ולצעוק שהוא חייב להם כסף. זה הגיע למצב כזה שהיו תופסים אותי בבית הכנסת ומאיימים עלי. הכניסו לו מכות רצח ליד הילדים. הוא נכנס לחובות מטורפים וברח, השאיר אותי עם הכל. מאות אלפי שקלים".
ולמה לא ברחת כל עוד נפשך בך, תהינו. "אישה טובה מקיימת את רצון בעלה, ככה ההלכה קובעת. וניסיתי להיות טובה, חשבתי שהדברים יפתרו, אבל הבנתי שזה הולך רק לכיוון אחד. הייתי טיפשה, תמימה, אבל הנחמה הגדולה שלי היא שגידלתי בכוחות עצמי 4 ילדים אריות. לא אפסים כמו אבא שלהם, אלא אריות, שלא מפחדים מכלום".
הדוגמאות שהבאנו למעלה קיצוניות, אך יש קיצוניות מהן. לפעמים, ההתנהגות של אותו גבר חוצה כל גבול מוסרי. "דיברתי עם נשים שסיפרו שבן הזוג לא הרשה להן לקנות תרופות לילדים, שפחדו להפסיק להיניק תינוק כי אולי בן הזוג לא ירשה להוציא כסף על מטרנה, שנדרשו להביא קבלה על כל ארטיק לילדים ולרשום את ההוצאה בטבלת אקסל", מספרת לנו עו"ד ד"ר מירב שמואלי, מנהלת תחום קידום מדיניות וחקיקה בעמותת "רוח נשית". העמותה פועלת לקידום עצמאות כלכלית לנשים נפגעות אלימות (פיסית, נפשית, מינית, כלכלית) באמצעות העצמה אישית וכלים פיננסיים. "רוח נשית" היתה בין היוזמות והמנסחות של הצעת החוק (המקורית) למניעת אלימות כלכלית ומלווה אותה מאז על שלל גלגוליה.
תמר שוורץ, מנכ"לית העמותה, התייחסה להצעת החוק: "מדינת ישראל עשתה את הצעד הראשון בעצירת תופעת האלימות הכלכלית. המדיניות עד כה איפשרה לבני הזוג יד חופשית לשימוש בשלל טקטיקות של אלימות כלכלית, כדי לפגוע בבנות זוגן ולהרע את מצבן. הצעת החוק למניעת אלימות כלכלית קובעת שמי שיוצר את החובות יהיה גם מי שאחראי לשלמם ובנוסף קובעת סנקציות. המסר הוא שכבר לא משתלם להיות אלים כלכלית. הגיע הזמן שבן זוג שיוצר חובות, מסתיר או מונע כספים מבת הזוג, משתלט על חשבון הבנק ועל הנכסים המשותפים - ייתבע וישלם על מעשיו".
ההצעה האמורה כוללת כאמור גם סעיף שקובע כי אלימות כלכלית תוכר כעוולה אזרחית, כעילה להגשת תביעת נזיקין וקבלת פיצוי, אך נקיטה במהלך כזה מסלילה באופן ברור את דרכו של הזוג לעבר גירושים. האם זה הפיתרון היחיד?
"פנו אלי לא מעט נשים בנסיבות כאלו, והבנו כי במקרה שלהן מוטב לשקול להתנות את המשך הקשר בהליכה של בן הזוג לטיפול זוגי מתאים. בחלק מהפעמים הטיפול סייע לו והוא 'התעורר'", אומר עו"ד יוסי הרשקוביץ, מבכירי עוה"ד בישראל בתחום דיני המשפחה. לצד זאת, מוסיף הרשקוביץ כי אם הטיפול לא סייע, הפיצוי שיינתן מכוח החוק משפר משמעותית את מצבן של לא מעט נשים, שמתמודדות עם פער ביכולות הכלכליות שנדרשות בשביל לנהל מאבק משפטי.
על פי נתוני נעמ"ת, כ-5% מבין קוראות הכתבה, שחיות עם בני זוג ומנהלות משק־בית משותף , אינן חופשיות לפעול באופן עצמאי בחשבון הבנק שלהן או בחשבון המשותף, אף לא למטרות של הוצאות שוטפות כגון רכישת מזון ותרופות. הנתונים שמתבססים על סקר שנערך לפני מספר שנים, מלמדים כי כמעט אחת מכל 10 נשים זקוקות לאישור של בני זוגן כדי לבצע רכישה ולקנות דבר מה. עוד עולה כי כל אישה חמישית, מדווחת כי בני זוגן בוחנים את הוצאותיהן הכלכליות.
אולם כמו בחיים, למטבע יש תמיד שני צדדים, והצעת החוק מעוררות לא מעט תרעומת והרמת גבה בקרב גברים שתוהים האם לא מדובר במדרון חלקלק והאם נשים לא יעשו שימוש בחוק בשביל לנגח את בן הזוג, כל שכן , במהלך גירושים."בוא, אשתי מפזרת כספים בלי הכרה, ברמה שלפעמים אני חושד שיש לה מאניה, רק מאניה, בלי דיפרסיה. אני מסתכל בכרטיס אשראי ומקבל חושך בעין. ומילא, אם היא היתה עובדת הייתי מוכן לבלוע את הצפרדע הזו. ואני לא נכנס איתך עכשיו לעניין של מי עושה מה. שורה תחתונה - אני מביא את הכסף. עכשיו, לפי מה שאתה אומר לי, אם אני אקבל החלטה לקחת לה את הכרטיס, אני הופך להיות בעל אלים כלכלית? איפה עובר קו הגבול בין קמצנות לאלימות", תוהה בפנינו אדם בשנות ה-30 לחייו ממרכז הארץ.
הדברים מזעזעים את ד"ר שמואלי, שמסתייגת מעצם בחירת המילים השובניסטית של הבחור שהתראיין לכתבה ומבהירה כי קו הגבול הוא דבר שאינו קבוע, אלא משתנה ממקרה למקרה ומי שבסופו של יום צריך לשרטט אותו, זו הפסיקה. יחד עם זאת, גם החוק הזה, כמו חוקים אחרים, עלול להוות כלי, בו הצדדים יעשו שימוש לצורך ניגוח.
"כן", מבהיר עו"ד הרשקוביץ, "הסיכון בהחלט קיים, אולם בשביל זה יש את בית המשפט. בשונה מתלונה גנד אלימות פיזית, שעלולה להוביל מיידית למעצר, כאן, בשביל לנקוט בסנקציה, על הצד המתלונן להגיש תביעה, ולהציג לבית המשפט מסכת ראיות מגובשת שמרימה את נטל ההוכחה כי בן הזוג אלים כלכלית. אין כאן מנגנון אוטומטי". גם ד"ר שמואלי, שולחת מסר מרגיע לגברים: "הצעת החוק מציינת כי מדובר בהתנהגות מתמשכת שמלווה בכפייה, אלימות והסתרה, תוך יצירת פחד מתמשך. אירוע נקודתי. כשאתה שומע סיפורים אמיתיים, ברור לך שזה פסול, שזו אלימות שצריך להוקיע. וכן, אנחנו נגד שימוש פסול בחוקים, אך לא יעלה על הדעת כי לא יחוקקו אותם בגלל החשש הזה".