תעשיית ההייטק נמצאת בחודשים האחרונים באי ודאות, כמו תעשיות רבות אחרות. אולם הנתונים שזורמים לגבי הפעילות שלהן - גיוסי עובדים, היקף האקזיטים ומספרם וכן היקף גיוסי ההון - מציגים תמונת מצב מבלבלת. כדי להבין את הנתונים, צריך להכיר טוב יותר את הפרטים הקטנים. למשל, כמה מהחברות גייסו הון כי הן בתקופת צמיחה וכמה בגלל הצורך במזומן שיאפשר להן לצלוח את התקופה המורכבת הזאת.
נתוני גיוסי העובדים כן מאפשרים לדעת מה הסנטימנט, מכיוון שבתקופה של אי ודאות, התגובה הראשונית היא הקפאת מצב. אי אפשר לגייס עובדים על בסיס כסף שלא נכנס לקופה, במיוחד בתקופה כזאת. אינדיקציה שלילית עלתה מנתונים של הלשכה המרכזית לססטיסטיקה שפורסמו באחרונה והראו כי שיעור המפוטרים בהייטק עלה מ-5% בחודש מאי ל-7.1% בחודש יוני. לפי הערכות, החברות המירו חל"ת בפיטורים קבועים, כנראה מתוך הבנה כי אי הוודאות תמשיך ללוות אותנו בתקופה הקרובה.
אולם בסקר שערכו רשות החדשנות ו-IATI בתחילת החודש יש גם נקודות אור - חברות חזרו לגייס עובדים - בחודש מאי האחרון השיבו ב-77% שהן הקפיאו גיוסי עובדים, ושיעורן ירד ל-55%. חברות אמנם מגייסות לאט יותר, אך לפחות יותר מהן מגייסות. מצד שני, אי אפשר להתעלם מכך שיותר ממחצית החברות לא מגייסות עובדים. תעשיית ההייטק היא מנוע הצמיחה של הכלכלה, ומכיוון שהפריון ושכר העובדים בה גבוה יותר, יש תקווה שהיא תסייע להוציא את הכלכלה הישראלית מהבוץ שהיא נכנסת אליו במשבר הנוכחי.
הסקר, שעסק בסוגיות שקשורות לכוח אדם, למכירות, לגיוסי הון ועוד, כולל גם השוואה לסקר דומה שנערך בחודש מאי. הסקר נערך בקרב 825 חברות, כמחציתן בשלבים מוקדמים, וכ-60% מהן מעסיקות עד עשרה עובדים. כלומר, הוא יותר מכוון לתעשיית הסטארט-אפים, אותן חברות שאמורות להצליח לצמוח ולהיות המעסיקות הגדולות הבאות במשק.
סימן השאלה הגדול הוא מה יקרה אם המשבר יימשך בתצורה הנוכחית שלו - 39% מהחברות השיבו שלא יפטרו כלל עובדים, שיפור לעומת הנתון במאי שעמד על 33%. 29% מהחברות השיבו שיפטרו עובדים בתוך 3-1 חודשים, לעומת 32% במאי. השיפור בנתונים יכול להיות תוצאה של גיוסי הון, שנתנו אורך נשימה לחברות, של התאוששות של הלקוחות הגלובליים שלהם, או של פיתוח תהליכי מכירה שמותאמים יותר לעידן הנוכחי. עם זאת, הנתונים הללו עגומים, כי הם מראים כי בהחלט צריך להיערך לפיטורים נרחבים יותר בתעשייה, שבה השכר הוא הגבוה ביותר. הפתרון יכול להגיע מאותן חברות שמגייסות עובדים, אך אלו בוחרות את העובדים בקפידה ומחפשות עובדים בעלי ניסיון ויכולות מקצועיות גבוהות.
אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות, ניסה להסביר את הנתונים: "ההנחה הסבירה לפני חודשיים הייתה שעד עתה אנחנו צפויים לצאת מהמשבר הבריאותי. אולם, המציאות של משבר מתמשך מחייבת את החברות לנקוט בשלב הזה במדיניות מחמירה, הן בנושא גיוס כוח אדם או פיטורין והן בנושא היקף ההשקעות במו"פ וביציאה לפרויקטים חדשים.
"נקודת הוודאות הקרובה עבור החברות צפויה להיות בעת השלמת נתוני הרבעון השני, שלאחריה צפויות להתקבל החלטות נוספות. לעומת זאת, קרנות הון הסיכון אשר גייסו את הכסף טרם המשבר, מנצלות את המציאות הנוכחית של ירידה בערך החברות על מנת ללקט הזדמנויות טובות להשקעה במחירים שעשויים להתברר כאטרקטיביים בהמשך".
17% מהחברות עצרו את המו"פ
אחד המאפיינים של תעשיית ההייטק הישראלית, הוא ריבוי עובדי המחקר והפיתוח בה, מכיוון שרוב החברות מעסיקות אנשי מכירות בחו"ל, ומכיוון שרבים מהעובדים מועסקים במרכזי פיתוח של חברות בינלאומיות. כשחברות אומרות שהן משקיעות במו"פ, הדבר מיתרגם באופן ישיר להעסקה של כוח אדם נוסף. מו"פ הוא גם כמובן מנוע צמיחה עתידי, מכיוון שהוא מאפשר להשיג יתרון תחרותי על חברות אחרות. נקודה נוספת היא שיש חברות קטנות רבות, שעדיין לא הגיעו לשלב מכירה או שנמצאות בשלבים התחלתיים, ולכן המשבר אמור לכאורה לפגוע בהן פחות.
בסקר מופיע נתון מדאיג, דווקא בגלל החשיבות של מו"פ לעתיד התעשייה - 17% מהחברות אמרו שעצרו את תהליכי המו"פ לגמרי, ואילו 52% אמרו שהאטו אותם. 30% מהחברות השיבו כי תהליכי המו"פ לא הושפעו (ו-2% נוספים הם של חברות שלא מפתחות).
מכיוון שחלק גדול מהחברות שהשתתפו בסקר הן בשלבים התחלתיים, והן כנראה מתמקדות כעת במו"פ, יכול להיות שהאטה נובעת מחשש שלא יצליחו לגייס הון להמשך הדרך. בגלל אי הוודאות, יזמים ומשקיעים מספרים כי המטרה היא להגיע למצב שהחברה יכולה לשרוד עם הכסף הקיים שלה במשך 24 חודשים, בלי לבצע גיוס הון נוסף. לכן, כמחצית מהחברות שהשתתפו בסקר ענו כי פנו למשקיעים שלהן לצורך גיוס הון - 11% מהחברות כבר גייסו כסף, ב-23% מהחברות המשקיעים עדיין שוקלים את צעדיהם, ו-15% מהחברות קיבלו תשובה שלילית מהמשקיעים שלהן. זאת גם הסיבה לכך שכ-40% מהחברות פנו לרשות החדשנות כדי לקבל מהן מענק (מותנה בתמלוגים).
הבעיה היא שגם כמה חודשים בתוך המשבר, כשאי הוודאות הייתה יכולה להתבהר, עדיין 45% מהחברות מדווחות כי במצב הקיים, הן יוכלו להמשיך ולקיים את פעילות החברה במשך חצי שנה לכל היותר (שיפור לעומת 55% בחודש מאי). ברשות החדשנות וב-IATI מעריכים כי השיפור נובע מהתאוששות של ההשקעות, מכלי הסיוע הממשלתיים וכן ממהלכי התאמה שביצעו החברות (הפחתות שכר, פיטורים ועצירת תהליכי מו"פ).
ירידה משמעותית במכירות
בעוד שעסקים כמו מסעדות ותיירות מושפעים מפעילות כלכלית מקומית, תעשיית ההייטק מושפעת רבות ממה שקורה בעולם. התהליכים הגלובליים הם מנוגדים - מצד אחד יש שימוש גובר בטכנולוגיה לתקשורת מרחוק, לייעול תהליכי עבודה ועוד, ומצד שני - כוח הקנייה של הצרכנים נפגע. הצרכנים אלו גם אנשים פרטיים, שרוכשים פחות מכשירים, למשל, וכך נפגעת שרשרת אספקה שלמה, וכן חברות גדולות שגם העסקים שלהן נפגעו.
בשביל חברות ישראליות יש גם קושי בביצוע תהליכי מכירה. מכיוון שמרבית החברות בישראל הן לא B2C, כלומר לא פונות לצרכנים הסופיים, תהליכי המכירה שלהן ארוכים ומורכבים יותר, וכך גם הטמעת המוצרים. בחודשים האחרונים חברות רבות הצליחו לעשות התאמות לכך, אך עדיין קיימת פגיעה משמעותית במכירות. סביר להניח כי בחודשים הקרובים יהיה שיפור בכך, ויכול להיות שבטווח הארוך זה טוב לתעשייה - זה משפר ומייעל את פעילות השיווק והמכירה, ויכול אפילו להגדיל את מספר העובדים שמתעסקים בנושאים האלו בישראל.
60% מהחברות שהשתתפו בסקר מתמודדות עם פגיעה בהכנסות של 25% ויותר. השאר מתחלקות שווה בשווה בין כאלו שהמכירות שלהן לא נפגעו וכאלו שהמכירות שלהן עלו.
הנקודה האחרונה היא מעניינת - בתעשיית ההייטק מדגישים אמנם את המשבר, אך מדגישים גם את אלו שנהנות ממנו והצליחו להגדיל את ההכנסות. כנראה שגם אלו שעוד ירוויחו מהמשבר, לא בהכרח נהנות ממנו היום כי גם מי שמרוויח לקוחות, עלול להפסיד לקוחות אחרים.
התמונה עגומה יותר כשנכנסים לעומק הנתונים - קרוב לחמישית מהחברות מתמודדות עם ירידה של יותר מ-75% מהמכירות - דבר שיכול למוטט חברה. 17% סובלות מירידה של 50%-75% בהיקף המכירות, 23% מהחברות מתמודדות עם ירידה של 25%-50% בהיקף המכירות ו-20% של בין 0% ל-25%.
קרין מאיר רובינשטיין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), מסרה כי "הסקר הנוכחי, אשר דוגם באופן נרחב במיוחד את חברות ההייטק בישראל, מציג מגמות בעייתיות מאוד בתעשיית ההייטק בישראל וצריך להדליק נורות אדומות בוהקות בקרב מקבלי ההחלטות. תמונת המצב אשר מתקבלת מהסקר היא עגומה מאוד וקשה בהרבה מהמצב אשר הערכנו שנהיה בו בשלב זה בהתמודדות עם המשבר".