משבר הקורונה הפתיע את מערכת החינוך. תחת לחץ, היא נאלצה להסתגל בזריזות להחלפת הלמידה הפרונטלית שאליה הורגלנו במשך שנים רבות להוראה מקוונת, חכמה ומותאמת לקשב הקצר של התלמידים כיום. חלק מהצוותים החינוכיים הצליחו לבצע את ההתאמות במהרה, בשל ההבנה והזמינות הטכנולוגית של חלק אנשי הצוות, אך רבים נדרשו לזמן רב בכדי להתאקלם במרחב הדיגיטלי שלא היה נגיש עבורם ברמה יומיומית. כך, שבין אם מרצון ובין אם מכורח הנסיבות, לאחר תקופת הסתגלות קצרה, כל מערכת החינוך הוסבה לטובת ההוראה המקוונת והלמידה מרחוק.
מלבד המערכת שמנסה לסגל את עצמה, ישנם תלמידים כבדי שמיעה וחירשים הלומדים במסגרות רגילות בכיתות עם תלמידים שומעים, שמצאו את עצמם נדרשים להסתגל מהר ככל הניתן לשינוי משמעותי בסביבת הלמידה שלהם, הצעירים והבוגרים כאחד. כך מצאנו שלמידה מקוונת ותלמידים כבדי שמיעה וחירשים - זה קשה.
אם עד ימי הקורונה הקשיים של אותם תלמידים היו בעיקר בהאזנה למורה בכיתה הרועשת, בתקשורת עם חברים לכיתה במהלך ההפסקות מלאות המולת הילדים וכדומה, עכשיו, יחד שינוי הסביבה הלימודית, נוספו אתגרים נוספים: התמדה ביכולות האזנה לשיחות וידיאו מקוונות, ניהול שיח עם תלמידים ומורים דרך פלטפורמה דיגיטלית, מילוי משימות הדורשות האזנה לסרטונים שאינם מונגשים לכבדי שמיעה וחירשים, שאינם מכילים כתוביות.
מעבר למרחב הדיגיטלי ישנו עדיין הקושי החברתי שבעטיית מסיכה עבור אותם ילדים גם במרחב שאינו דיגיטלי ובשימוש בה בשיח פשוט בין שני אנשים או יותר. מה עם קריאת השפתיים שאינם נראות? מה עם הקול שנעצר ולא חודר היטב מבעד למסיכה עבור מכשירי השמיעה השונים?
קשיי ההסתגלות ללמידה מרחוק והשהות הממושכת במרחב הדיגיטלי נובעים מסיבות רבות. ראשית, האזנה ממושכת לקול המכני הבוקע דרך האוזניות מורכבת יותר לעיבוד אוכלוסיית כבדי השמיעה והחירשים. הקול המכני אינו נקלט באוזן כפי שנקלט הקול הטבעי של הדובר כשהוא נמצא מולך. בנוסף, לרוב אין סנכרון מלא בין תנועות שפתיו של הדובר לבין קולו, דבר המקשה על קריאת שפתיים במידה והתלמידים נעזרים בכך.
זאת ועוד, חלק מהמורים והתלמידים מרגישים שלא בנוח לפתוח את מצלמת הווידאו או שאין ברשותם כזו, כך שהתלמידים כבדי השמיעה נדרכים שמיעתית בכדי לנסות לפענח את דבריהם של הדוברים ללא יכולת לקרוא את שפתיהם במהלך הדיבור. האתגרים הללו, גוזלים כוחות פיזיים ונפשיים רבים מן התלמידים כבדי השמיעה והחירשים, ומותירים אותם בסוף כל יום לימודים מותשים יותר מאשר בלמידה בשגרה.
האתגרים השמיעתיים העומדים בפני תלמידים כבדי שמיעה וחירשים בהסתגלות למצב החדש שנוצר עקב משבר הקורונה ידרוש שינוי דרכי ההוראה. ההוראה הפרונטלית שבה המורים מעבירים שיעורים באמצעות מצלמת הוידאו תצטרך להצטמצם לדקות מועטות, ואת יתר ההוראה יצטרכו אנשי הצוות החינוכי להקנות באמצעות מטלות המאפשרות למידה וחקירה עצמאית. למידה אשר לא תדרוש סיוע של ההורים, אלא כזו שעמה התלמיד יכול להתמודד בהתאם לרמה המצופה ממנו. בנוסף, נדרשת הנגשה של כתוביות עבור הסרטונים והתכנים החזותיים המוקרנים לתלמידים. השימוש בחזותיות עקבית תוך מיקוד ההוראה הפרונטלית שתוקנה באמצעות הערוץ השמיעתי, תסייע לתלמידים כבדי השמיעה והחירשים לפתח את עצמם כלומדים עצמאיים וכבעלי ביטחון עצמי בהתנהלותם במרחב המקוון הצפוי לשרת אותנו בתקופה הקרובה.
דובי קורדונסקי הוא בוגר עמותת מעגלי שמע, מורה מומחה לתלמידים כבדי שמיעה וחירשים.