וַיִּתְגָּעַ֤שׁ וַתִּרְעַשׁ֙ הָאָ֔רֶץ מוֹסְד֥וֹת הַשָּׁמַ֖יִם יִרְגָּ֑זוּ כִּי־חָ֥רָה לֽוֹ.וְיִזְדַּעֵק כְּבוֹד הַשַּׂר לֹוִין וְיָצָא חֲרוֹן אַפּוֹ, לְמַרְאֵה בַּת יִשְׂרָאֵל הַסּוֹרֶרֶת. אוֹי לָנוּ כִּי הֻשְׁבַּרְנוּ. חֹשֶׁךְ עוֹלָם בַּעֲדֵנוּ. וְתֵרֵד עֵינָיו דִּמְעָה נֹכַח בִּזּוּי הַמְּנוֹרָה.
ביום שלישי נפל דבר בישראל.בחורה עמדה חשופת חזה על סמל המדינה. כבוד יו"ר הכנסת, מר יריב לוין, התקשה לעמוד בחרפת הביזוי וראה בכך כהפרה בוטה של החוק, תוך בקשה למצות עימה את הדין. אולם דין אחד לכולם, ואם המושג עלה לסדר היום, הרי שזו הזדמנות מדויקת לבחון את התנהלותה של הממשלה בראי הביזוי. מי מבזה את מי? מי מכלים כאן?
אז נתחיל.
בתום הליך מזורז, אושר בליל רביעי חוק שיאפשר לממשלה לעקוף את הכנסת ולקבוע הגבלות שייכנסו לתוקף באופן מיידי, לפני שיועברו לפיקוח הרשות המחוקקת. אתה, יריב, אפשרת לקיים את דיוני הוועדה העוסקת בו במקביל למתרחש במליאה. הסיבה שניתנה לכך הייתה הצורך הדחוף, כהגדרת הממשלה, בחוק הזה לפני ההצבעה הסופית. תפקידיה העיקריים של הכנסת הם קביעת הנורמות הנוהגות במדינה באמצעות חוקים ובחינת עבודה הממשלה באמצעים שונים העומדים לרשותה, אך אתם דרסתם אותה. האם הדבר אינו עולה לכדי ביזוי של שלטון החוק?
יום שני 20 בחודש, במהלך דיון עקרוני על רקע המדיניות הכלכלית סביב משבר הקורונה, מצאו לנכון יו"ר הקואליציה ושר האוצר לשים את הכל בצד, ולהתרכז בסוגיה המהותית מכולן: מי יותר מקושר, אשתו של זה או דוד של ההוא? נכון, אמנם היתה זו ישיבה מכרעת שדנה במנגנון הפיצוי, אך זה מתגמד אל מול הצורך המיידי ליישב את המחלוקת. שבעלי העסקים ימתינו. להבנתי, מדובר בביזוי של המנדט שניתן לכם, ביזוי הזמן והמשכורת שנכנסת לחשבון הבנק שלכם, אותה אנו מממנים, בדם יזע והרבה מאוד דמעות לאחרונה. זה ביזוי מובהק של עקרון מתן הדוגמה והמופת.
זה שיעור הגירעון לשנת 2020 בחודשים ינואר-יוני : 58.2 מיליארד שקלים לעומת גירעון בסך 22 מיליארד בתקופה המקבילה אשתקד. אולם הנתון לא חלף בראשכם כאשר בחרתם לאחרונה להצטייד ברכבי שטח חדשים בשווי כולל של כ־100 מיליון שקלים שיימסרו בעוד מספר חודשים. המכרז מוגדר כמכרז לרכישת "רכב שטח ספורט", לא פחות, ואם כבר, אז כמובן עם הנעה כפולה. הרכבים ישמשו בין היתר את משרדי הממשלה. עיון במסמכי המכרז מגלה כי 40 רכבים יהיו מדגמים יוקרתיים, עם תג מחיר של 370 אלף שקלים. אם בעיתות כאלו, הוצאה כזו אינה ביזוי הקופה, אז ייתכן שהנתק בין האזרחים לממשלה גדול משנדמה.
ואיזה צירוף מקרים: דווקא השנה, בה המשק נמצא במשבר הכלכלי החמור בתולדותיו, עם צפי לקריסה של למעלה מ-100 אלף עסקים ועם שיעור אבטלה מופרע, החלטתם כי נכון יהיה לינוק מקופת המדינה מיליארד שקלים לצורך תפעולה של הממשלה המנופחת בתולדות ישראל, אולי בתולדות העמים. אומר לך מהו ביזיון: בעוד שיעור האבטלה בישראל עומד על פי 3 ממדינות רבות באירופה, לא חלפה בראשו של שר במשרד מופרך כזה או אחר להניח את המפתחות של רכב השרד או, רחמנא ליצלן, לוותר על כסאו על מנת שניתן יהיה לייעד את התקציב שקיבל לצורך מתן פיתרון לצרכים אמיתיים.
יום המענקים הגיע, ובחשבונות הבנק של לא מעט זכאים הופיעו ספרות מבזות. סכומים שנעו בין מאות לאלפי שקלים בודדים. חלקם, אנשי משפחות עם ילדים שנמצאים כפסע מלרעוב, עם מפעלי חיים שקורסים אל מול עיניהם, עם תחושת יאוש ובגידה של המדינה לה שילמו במשך שנים את מיטב כספם כמיסים. ביזוי משמעו מתן יחס של ביטול, פגיעה בכבוד והכלמה ואם מתן פיצוי בגובה של 1,500 שקלים אינו מהווה זאת, אז מה כן?
ימים מהותים בפתח, כבודו, ימים בהם ההחלטות שתקבלו יחרצו את גורלם של מיליוני תושבי ישראל. ימים בהם עליך ועל חבריך לשים בצד את הגחמות,הספינים, מאבקי האגו ולהתרכז בדבר אחד בלבד: כיצד מחלצים אותנו מהבוץ. הזמן שלך שייך לנו. כל האנרגיה שלך ושל עמיתיך, צריכה להיות מנותבת למציאת פתרונות עבורנו. כל דקה שאתה משקיע לכתיבה של תגובה שמשרתת אך ורק את צרכיך הפוליטיים או להעברת ביקורת מיותרת על ביטוי אותנטי של מצוקתנו, מהווה ביזוי של שליחותך, עבירה מוסרית שעומדת בסתירה למנדט שניתן לך.
השטח בוער, המדינה על סף פשיטת רגל. אין כרגע בייס, יש אותנו: ימין ושמאל, ערבים ויהודים, גאים וגאות. כולנו, כמקשה אחת שדורשת מכם דבר אחד: לעשות אך ורק לביתנו.
הכותב הוא יועץ תקשורת.