ישראל מול שווייץ: הקורונה חשפה את שקר המשילות

לפי הנתונים האחרונים של הלמ"ס, כ-7.2% מהעובדים פוטרו מעבודתם, ועוד קצת יותר מ- 7% נמצאים בחל"ת. כשמוסיפים לזה את ההפגנות של העצמאים, ואת העובדה שהחוב הממשלתי כנראה יטפס עד סוף השנה לאזור ה-85%, קשה להגיד שמעולם לא היה מצבנו טוב יותר. רבים מאשימים את הממשלה שהיא האשמה בכך שהמצב כל-כך הידרדר. אבל לפני שמאשימים את הממשלה, כדאי לבדוק האם היו מדינות שפעלו טוב יותר.

לרוע המזל של הממשלה, מתברר שלפחות מבחינה כלכלית, יש מדינות שהצליחו יותר טוב. אחת מהן היא שוויץ. אני יודע שרוב הקוראים יחשבו שזה לא ממש הוגן להשוות את ישראל לשוויץ. אבל בתור מי שגר כמה שנים בציריך, אני יכול להגיד ששוויצרים דווקא היו חושבים שלהם היה אמור להיות הרבה יותר קשה להגיב לנגיף מאשר לישראלים. הרי במה הישראלים תמיד מתגאים: בזה שהם טובים בלמצוא פתרונות בתוך זמן קצר. כשהייתי בשוויץ, הישראלים תמיד היו מספרים שעובדים שוויצריים הם טובים, אבל אין להם שום יכולת להתמודד עם בעיות שהם לא מכירים. בשביל זה, הם צריכים ישראלים.

חוץ מזה, לישראל אמור להיות יתרון גדול נוסף על שוויץ: ישראל היא מדינה שנמצאת במצב חירום תמידי. זה נותן לממשלה כוח וסמכויות שאין במרבית המדינות הדמוקרטיות. לזה יש הרבה חסרונות, אבל יש לזה המון יתרונות כשיש צורך בפעולות מכוונות מלמעלה. שוויץ לעומת זאת, היא מדינה מבוזרת, שבה השלטון מפוזר בין הקנטונים, ולממשלה המרכזית יש, יחסית, מעט סמכויות. חוץ מזה, ישראל תמיד בנתה על זה שאין לה על מי לסמוך, ולכן אמורים להיות לה מחסני חירום שיאפשרו לה להתמודד עם פחות או יותר כל מצב חירום שיכול לפול עליה.

אז לגבי מחסני החירום, התברר שלפחות בכל מה שנוגע לציוד רפואי, ישראל לא יותר מוכנה ממדינות אחרות. לא נורא - דיברתי עם קולגה מהבנק המרכזי הגרמני כשפרץ המשבר, והוא סיפר שגם אצלם היו בטוחים שיש להם מחסני חירום ענקיים שנשארו עוד מזמן המלחמה הקרה. ככה שלפחות בתחום האכזבה ממחסני החירום, ישראל לא לבד.

אבל מה שמפתיע, זה שבתחום הפעולה המהירה, השוויצרים ניצחו אותנו, ובגדול. הרבה בגלל שהשלטון המרכזי הוא יחסית חלש, הוא נאלץ להקשיב לקולות מלמטה, ובתוך זמן הוא יצא בתוכנית סיוע לעסקים. בתוך פחות מחודש מפרוץ המשבר, הממשלה החליטה שהדרך לסייע לעסקים היא לא על ידי חבילות סיוע שהגודל שלהן משתנה כל יומיים והתנאים לקבל אותן משתנים פעם בשבועיים. במקום, הממשלה החליטה שמי שפותח עסק, מבין כנראה שהוא לוקח סיכון, ושאי אפשר להגן עליו מפני כל הסיכונים האפשריים. מה שכן אפשר לעשות, זה לעזור לו לעבור את המשבר, ולעשות את זה באופן הכי פשוט שאפשר. אז הממשלה חתמה על הסכם עם הבנקים שבו היא נתנה לבנקים יד חופשית לתת הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בערבות מדינה. כל עסק שהיה צריך הלוואה, יכל לקבל אותה על ידי מילוי טופס בקשה קצר, ולקבל את הכסף בתוך פחות משבוע. בהמשך, היא אפשרה לעסקים לקבל הלוואות נוספות, הפעם 85% בערבות מדינה ובריבית של חצי אחוז, ועוד 15% שעליהם הבנקים גובים לפי רמת הסיכון.

בנוסף, בשוויץ יש תוכנית מובנה לסיוע לעובדים במצבים שבהם חברות נאלצות לצמצם פעילות. היא מאפשרת לעסקים להפחית שעות לעובדים, והעובדים מפוצים על ידי הממשלה על 80% מהשכר שאיבדו. בצורה כזאת, מעודדים את המעסיקים לשמור את העובדים מועסקים, גם אם באופן חלקי. זה בניגוד לישראל, שבה למעסיק יש למעשה רק שתי אופציות: לשמור את העובד מועסק ולשלם 100% מהשכר שלו, או לשלוח אותו לחל"ת (או הביתה).

אז ברור שכמו ישראל, גם שוויץ נפגעה קשה מהמשבר. התוצר שם חזוי לרדת עד סוף השנה ביותר מששה אחוזים, שזה בערך גם מה שחזו לישראל לפני שהתחיל הגל השני. אבל בשוויץ העסקים ממשיכים לעבוד, ושיעור האבטלה עלה רק בכ-1.5%, שזה הרבה פחות מבישראל. בנוסף, החוב הממשלתי צפוי לעלות עד סוף השנה רק בכ-8%, ולא ב-25% כמו אצלנו.

אז בכל מה שנוגע להתאוששות מהמשבר, כנראה שהשוויצרים יתאוששו קודם. אבל לא נורא. אצלנו מזג האוויר יותר טוב.

ד"ר אביחי שניר - האקדמית נתניה ובית ההשקעות אינפיניטי