בסרטון: כך הפכה קייב לעיר עם זיהום האוויר הגבוה בעולם.
הגיע הזמן לשים את נושא איכות האוויר שאנחנו נושמים בתוך הבית (Indoor Air Quality) במקום בולט מאוד 'על השולחן'. כמומחה עתיר ניסיון בעולמות הבריאות הסביבתית, ברורה לי מאוד חשיבותו של האוויר הנקי והמודעות לזיהום האוויר. אבל היום, אם נחדד, הנושא הכואב באמת הוא זיהום האוויר בתוך הבתים ולא בהכרח זיהום האוויר בחוץ. מה שהופך אותו לאויב מסוכן, היא העובדה שמדובר באויב שקוף, בלתי נראה, שהצליח (ועדיין מצליח) לחמוק במשך שנים מתחת לרדאר ולחשוף כל אחד מאיתנו, גדול כקטן לסכנות בריאותיות רבות.
ראשית, אתחיל עם קצת רקע: תשומת הלב הסביבתית, הרפואית והתקשורתית הופנתה עד לאחרונה בעיקר לזיהום האוויר החיצוני, זה שמחוץ לבנייני המגורים (ובעצם, לכל מבנה בו אנו שוהים), בין השאר בשל מפגעים תעשייתיים, כבישים עמוסים ומפויחים, פסולת בלתי מתכלה, זיהום מקורות המים והים ועוד. היום המומחים מבינים שיש דאגה נוספת ולא פחות חשובה שיש לעקוב אחריה - "האויב שמבית" - האוויר המזוהם בתוך הבתים של כולנו.
אין לי ספק שהגיעה השעה לחולל שינוי מהותי, אפילו משמעותי, כדי לשנות סוף סוף כיוון ולעורר רמה גבוהה יותר של עניין בנעשה באיכות האוויר שבתוך הבתים, ולא רק בזיהום האוויר החיצוני. שעת הכושר כיום עצומה: מגפת הקורונה, שהובילה (ומובילה) גם למעבר מסיבי של רבים לעבודה מהבית ולהגדלה משמעותית של שעות השהייה של כולנו בבתים, היא הזדמנות אמיתית להבין מה קורה עם איכות האוויר בתוך הבית.
זיהום האוויר בבית - עד פי 5 מבחוץ
מה גרם לשינוי? ייתכן שאנחנו רואים כאן סוף סוף הפנמה של הנתונים הקשים שפרסם המשרד לאיכות הסביבה האמריקני (EPA), לפיהם האוויר בבתים מזוהם עד פי 5 יותר מהאוויר בחוץ. שלא לדבר על ממצאי מחקר של ארגון הבריאות העולמי (WHO), שמעריך כי "3.8 מיליון אנשים מתים מדי שנה בטרם עת בשל מחלות המיוחסות לזיהום אוויר ביתי*".
ההבנה שיש בעיה קשה באוויר שאנחנו נושמים בבית, בסביבה שאמורה להיות הכי בטוחה מבחינתנו, הולכת איתי כבר שנים רבות, עוד מהימים בהם הייתי בין מייסדי המשרד לאיכות הסביבה. חוסר המודעות של הציבור הישראלי לבעיית זיהום האוויר בחלל בתי המגורים, הדאיג אותי כבר אז, ומטריד אותי במיוחד כיום, בשל הנתונים הקשים וממצאי המחקרים. מדובר בחוסר מודעות כפול: פעם אחת לזיהום האוויר הביתי עצמו, ופעם שנייה לנזקים הבריאותיים שאותו זיהום גורם.
שאלו את עצמכם: עד כמה אתם מודעים לסכנות זיהום האוויר שאתם נחשפים אליהן בכל פעם שאתם חוזרים הביתה, במקומות הרגישים ביותר מבחינתכם, כמו חדרי השינה של הילדים ושלכם? עד כמה אתם והילדים שלכם חשופים לסכנות הבריאותיות הנובעות מזיהום האוויר?
הרשו לי לפשט זאת: הבית שלנו עמוס במזהמי אוויר בלתי חשודים לכאורה, איתם אנו חיים על בסיס יומיומי- ביניהם חומרי הדברה, צבעים, מטהרי אוויר, חומרי חיטוי, דלקים, דיאודורנטים, כל סוגי האירוסולים ועוד. אפילו הבגדים ששלחנו לניקוי יבש ואנו מחכים כבר ללבוש כי הם רכים, נעימים ומריחים נהדר, פולטים גזים מזיקים, שלא לדבר על קרדית האבק שמצויה כמעט בכל פינה בבתים, זיהום אוויר ממערכות ביוב, גז ראדון במקומות נמוכים ונזקי עישון פסיבי בתוך הבית. החלל הביתי שלנו עמוס במחוללי זיהום שלמעשה כלואים בו, ולכן הם יוצרים נזק בריאותי מתמשך ומצטבר.
הסכנה הגדולה: נזקים בריאותיים רבים
החשיפה לזיהום האוויר פוגעת בכולם. אף אחד לא חסין מפניה. לפגיעה הקשה ביותר חשופים ילדים, קשישים וחולים עם הפרעות נשימתיות. אנשים בריאים עלולים לחוות ליחה מוגברת ושיעול, כמו גם שורה ארוכה של מטרדים בריאותיים וביניהם כאבי ראש, גירוי באף, בעיניים ובגרון, תגובה אלרגית בעור, סחרחורת, עייפות, דימום מהאף ותחושות בחילה. במקרים הקשים יותר, לאחר נזק מצטבר במשך שנים, עלול להיגרם נזק חמור לאיברים פנימיים ולמערכת העצבים המרכזית. וכמובן, עלייה חדה בסיכון לחלות בסרטן.
האם שמעתם או קראתם על "סינדרום הבית החולה"? זהו סינדרום שמדבר על מבנים שמכילים חומרים רעילים ומסכנים את דייריהם. הסכנות יכולות לצוץ ממגוון מקורות. בבתים צמודי קרקע שקרובים למקור זיהום, עלול להתרחש פעפוע של הזיהום מתוך האדמה לתוך הבית, מה שמחייב דיפון מתחת לרצפת הבית. בבתים אחרים, בעיה זו מופיעה בגלל ניסיון מוגבר לסגור חדרים לצורך חימום בחורף וקירור בקיץ. ידועה גם הבעיה של רהיטי MDF, המכילים חומר כימי מסרטן בשם פורמלדהיד. גם גגות האסבסט מסוכנים מאוד לבריאות, בעיקר מרגע שקודחים בהם או שוברים אותם. אפילו המדפסות הביתיות, שנראות תמימות לחלוטין, מזהמות את האוויר שאנחנו נושמים ופולטות חלקיקי נאנו רעילים שממש מסוכן לנשום.
אז אחרי שדיברנו על כל הסכנות, חשוב להבין שיש מה לעשות ויפה שעה אחת קודם. המשרד לאיכות הסביבה בישראל חייב להתגייס ולפעול להעלאת המודעות בנוגע לזיהום הפנים-ביתי. פשוט אי אפשר להמשיך כך. קיים אמנם תקן 6210 שאמור לפקח על איכות האוויר בתוך המבנים, אבל הוא קיים בעיקר על הנייר, כי במדינת ישראל 2020 שמים דגש בעיקר על בנייה מהירה.
אני קורא למשרד לאיכות הסביבה ליישם נוהל שיבדוק באמצעות אנשי מקצוע האם כל דירה חדשה שנבנית אכן מאווררת מספיק. כדאי לשקול גם לחייב מראש התקנה של מערכות אוורור וסינון אוויר, שיזרימו בקביעות אוויר רענן לתוך הבתים וינקו ויסננו אותם מחלקיקים מזהמים. זה חשוב ביותר, כי ברגע שהאוויר בבית "נתקע", "נכלא", "עומד במקום" - מתחילות הבעיות. המצב מחמיר עוד יותר בימי הקורונה, בהם קריטי שיהיה בבית גורם שמסנן, מחטא ולמעשה משביח את האוויר שאנחנו נושמים.
מה חובה לבדוק לפני רכישת דירה?
לרוכשי הדירות החדשות אומר כך: הזרימה הטבעית של האוויר בדירה החדשה שלכם היא משהו שאפשר וצריך להבטיח עוד בשלב התכנון. העדיפו לקנות דירה בסביבה נקייה, לא על יד מחצבה ולא על יד אזורי תעשייה. בדקו האם יהיו לכם חלונות בכיוונים מנוגדים בדירה. אם כן, סביר שתיהנו מזרימת אוויר ואוורור טבעיים. אם לא, תשקלו לרכוש פתרון מיזוג אוויר שמצויד בטכנולוגיה חדישה שמשפר את איכות האוויר באמצעות סדרת מסננים חדשניים, שמחסלים בקטריות, חומרים מזהמים, קרדית אבק וריחות לא נעימים.
בכל מקרה, ברמה הלאומית, אנחנו חייבים להתעורר ומהר: אם צריך, נא לייבא או "לגייר" קמפיינים הסברתיים שכבר נערכו (וזכו להצלחה) בארה"ב בנושא איכות האוויר בבתים והחשיפה לסכנות בריאותיות. חבל על כל רגע שחולף. זיהום האוויר בתוך הבתים הולך וגדל, ומדינת ישראל חייבת לטפל באיום הבריאותי הזה במהירות, ביעילות ובחוכמה. אם נעשה את זה, נוכל לנשום אוויר יותר נקי בבית שלנו. וגם לשמור על הבריאות.
הכותב הוא מומחה לבריאות הסביבה וממייסדי המשרד לאיכות הסביבה.