תתפלאו, אבל לליצמן יש סיכוי להצליח במשרד השיכון, בניגוד לקודמיו

כמו כל שר חדש, גם ליצמן רוצה להתוות את הדרך שלו במשרד השיכון. יש לו אפשרות לעשות את זה, אם רק יישם כמה פרטים חשובים בתכנית

  • יעקב ליצמן
שייקה נפחא

בסרטון: ליצמן עוזב את משרד הבריאות ועובר למשרד השיכון.

כמו כל שר חדש, גם שר השיכון הנוכחי מבקש להיטיב עם בוחריו ובמקביל לטפל במחירי הדיור. השר יעקב ליצמן סבור כי המדינה צריכה להתערב בשוק הדיור בפריפריה ואילו את אזורי הביקוש להשאיר לכוחות השוק. בכך הוא מבקש לתפוס שתי ציפורים במכה אחת.

אפשרי? להלן ארבע עצות שבעינינו הן המפתח להצלחת תכניותיו.

עוד בוואלה! NEWS

בלי להסתבך: רוסטביף מרשים בקלי קלות

לכתבה המלאה
אפשר להצליח, רק צריך לעבוד עם היגיון. השר ליצמן (צילום: פול צלמים, מארק ישראל סלם)

חיזוק הפריפריה תלוי בישום המדיניות

מזה שנים מנסה המדינה לחזק את הנגב, אך אף על פי שמרבית הרשויות חתמו על הסכמי גג, הציבור עדיין אינו נוהר בעיקר משום שהמדינה לא מצליחה לממש את תכניותיה היא כגון העברת צהל וכיוב'. כדי לתמרץ את שוק הנדלן בפריפריה מציע השר מענקים. מדובר בכיוון חיובי, אלא שיש לוודא שהמענק לא משמש משקיעים, רק אנשים שעוברים ממש לגור.

שינוי תכנית 'מחיר למשתכן'

ליצמן גם ממשיך עם פרויקט 'מחיר למשתכן', שהיא מן היוזמות המוצדקות והראויות, אלא שללא התאמת המכרזים למציאות המשתנה ולצרכים השונים, אנו נמשיך לראות ירידה במספר הניגשים להגרלות. אחת הבעיות עם התכנית היא הביורוקרטיה שגורמת לבריחת זוכים מפרויקטים ולהעמסת הוצאות כבדות על היזמים. בנוסף, ראוי להגדיל את היחס בפרויקטים בין משתכן לחופשי לטובת שוק חופשי, מתן הנחות לקבלן על מכירה לזכאים איקס אחוזים למ"ר ממה שנמכרה הדירה וזאת רק במעגל שלישי לתל אביב.

הביורוקרטיה גורמת לבריחה. מחיר למשתכן בראש העין (צילום: ראובן קסטרו)

טיפול בביורוקרטיה

כאמור, הביורוקרטיה היא אם כל חטאת בתחום התכנון. תיקון 101 לחוק התכנון והבניה שנכנס לתוקפו לפני כארבע שנים רק החמיר את הבעיה, מאחר שסעיפים מהותיים בחוק מסרבלים את הליכי הרישוי, מעכבים את הוצאת ההיתרים ותורמים לעלייה המתמשכת במחירי הדירות. תיקון 101 קובע סט דרישות מפורטות ומגבילות טרם הגשת הבקשה לוועדה המקומית לרבות שינויים בדרישות לתיקי המידע. כתוצאה מכך מוכפלת ומשולשת העבודה הנדרשת על ידי עורכי הבקשות, ובהתאמה מופעל סד זמנים נוקשה על הוועדה המקומית.

לצערנו, אנו עדים לתופעה שבה הוועדות מצדן מגמישות מחד את הדרישות החלות עליהן, ומאידך מפרשות לחומרה סעיפים אחרים הנוגעים לעורך הבקשה וליזם, כגון, דחייה על הסף של בקשות שניתן היה לאשרן לאחר תיקונים קלים מצד עורך הבקשה. כתוצאה מכך, הליכי התכנון נמשכים בצורה בלתי הגיונית ואנו נאלצים להתמודד עם חוסר ודאות ולעיתים גם אם לוקחים מרווחי בטחון, עדיין אנחנו עלולים למצוא את עצמנו בסיכון מבחינת הרווח. הגיעה העת ליישם את סעיף הרישוי העצמי ברפורמה ולאפשר לאדריכל ולצוות היועצים להכין תכנית לפי תבע ולאשרה. אפילו בקפריסין זה עובד כבר שנים.

בנוסף, הפעלת חמשת מכוני הבקרה שנועדה לינואר 2017 נדחית שוב ושוב. המכונים היו אמורים לתת מענה לשני צרכים מהותיים בענף הבנייה: קיצור תהליך הנפקת היתרי הבנייה באמצעות קבלת כל ההיתרים במקום אחד והבטחת איכות הבנייה ועמידתה בדרישות, לצד ביצוע בקרה הנדסית מקיפה בשלב הרישוי ובשלב הביצוע.

יש עוד הרבה דוגמאות למציאות הבלתי נסבלת כתוצאה מהעומס הבירוקרטי, ומתהליך קבלת ההחלטות. וזאת יש להבין - אי הבהירות של יזם שלא יודע מה יקבל בסוף תהליך היא פקטור משמעותי בסוגית המחיר. הפעלת מכוני הבקרה ויישום סעיף הרישוי העצמי תוך אחידות ושקיפות מלאה של הנהלים יכולים להקל על העומס כך שיזם יוכל להתחיל לבנות תוך מספר חודשים מיום רכישת הקרקע ולא תוך 3 שנים.

הקמת ותמ"לים אזוריים להאצת הבניה

לבסוף, נציע לשר השיכון להקים ותמ"לים אזוריים עם 'כתפיים רחבות' לקבל החלטות. בכל ותמ"ל ישבו שלושה 'קדקודים' שיקבלו את ההחלטות וכן בודקי תכניות מקצועיים שידעו להתעסק עם סוגיות התכנון והבניה והרישוי ולראות את התמונה הרחבה. כך למשל, כאשר יזם המבקש הקלות מסויימות שלא רשומות בתב"ע או בנספח מרחבי כלשהוא, אבל כל בר דעת מבין שללא שטחי השירות הללו הוא לא יוכל לבנות דירות ראויות, הוא יקבלן בגלל שהדבר נכון תכנונית ולא יסורב מפאת שיקולים שאינם ממן העניין.

שייקה נפחא יזם נדלן הוא בעליה של חברת "סלעית" הבונה בין היתר את שכונת באר שבע טאצ'.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully