רבות דובר על תקלות הלמידה מרחוק, העתקות במבחנים מרחוק וסטודנטים שמאסו בזום. הסיבה לכך היא בעיקר תפיסתית- למידה מרחוק אינה רק זום, לא מדובר בהקלטה אוטומטית. הרי שידור לייב מהפייסבוק או האינסטגרם הם לא דבר חדש. למידה מרחוק צריכה להיעשות בצורה הוליסטית. מרצים צריכים ללמוד כיצד להעביר שיעורים מרחוק, לעניין את ה"צופה", לדעת למשוך את תשומת הלב של הסטודנט ועם השנים זו משימה שהופכת ליותר מאתגרת.
מרצה לא יכול להעביר את אותה הרצאה פרונטלית שהוא רגיל להעביר בהרצאת זום. זה לא יעבוד מכיוון שמדובר במדיום טלוויזיוני לכל דבר וחשוב שעולם ההשכלה הגבוהה יבין את זה.
לנוכח מצב התחלואה בנגיף הקורונה והתחזיות לקראת החורף הקרוב, החליטה האוניברסיטה הפתוחה לפתוח את הסמסטר הקרוב בהוראה מקוונת מלאה, כאשר היא ערוכה גם להוראה מלאה, פנים אל פנים, בכיתות אם יחול שיפור ניכר במצב התחלואה. בנוסף ובכפוף למצב, האוניברסיטה נערכת להוראה משולבת, הוראה שמשלבת הוראה מקוונת והוראה פרונטלית בכיתות.
בימים אלו הושלמו ההכנות לפתיחה מקוונת מלאה. קרוב ל-1000 קורסים הוכנו במלואם להוראה מקוונת. עבודת טיוב והכנה רחבה בוצעה על סמך מסקנות ולקחים מסמסטר אביב וקיץ 2020 תחת מגבלות הקורונה. במהלך סמסטר 2020 ב' נספרו שיא מעל 2.83 מיליון ביקורים באתרי הקורסים של האוניברסיטה הפתוחה. מדובר בגידול של 51% מסך הביקורים שנספרו בסמסטר המקביל ב-2019, בו נספרו 1.9 מיליון ביקורים. גידול משמעותי ניכר גם בפעילות של סמסטר הקיץ. בתום 10 ימים ראשונים של סמסטר הקיץ 2020 נספרו באתרים 384,000 כניסות לעומת 206,000 כניסות באותה תקופה בסמסטר הקיץ אשתקד, גידול של 86% בהיקף הפעילות.
באוניברסיטה אנו מעבירים סדנאות ומפגשי הדרכה מיוחדים כדי להנחות את חברי סגל ההוראה שלנו כיצד להעביר שיעורים באמצעים מקוונים. דבר נוסף שחשוב לזכור הוא עידוד הסטודנטים לא להסתמך רק על ההרצאות. שיח עם מנחים, קבוצות לימוד משותפות, טכנולוגיות המאפשרות שיתוף מחברות דיגיטליות, הם כלים הכרחיים לחוויית הלמידה של הסטודנט ב-2020. הסטודנטים רגילים למדיום הטלוויזיוני המהיר, לכותרות, למסר שמועבר בצורה יעילה וחדה, לגירוי מחשבתי ויזואלי, ויחד עם זאת, הם מחפשים שיחה ואינטראקציה אנושית. מתודת ההוראה שלנו משלבת כלים העונים לשני צרכים אלה, באמצעות למשל קבוצות לימוד כדי לעבד את החומר.
ההבנה היא שאנו ניצבים בפתחו של עולם חדש. אם לפני הקורונה טענו שהאקדמיות במגדל השן מנותקות מהמתרחש, כיום, בצילו של המשבר ולאור העובדה שחדשות לבקרים צצים "מיקרו תארים", הן כבר לא יכולות להרשות לעצמן שלא להיות בקדמת הטכנולוגיה ולהציע לסטודנטים פתרונות פרקטיים ואינטליגנטיים. הסטודנט אינו קהל שבוי ויתרה מכך הוא לא "חייב" את התואר כדי להצליח כמו בעבר. הסטודנט של העולם החדש הוא איש קריירה, יזם, איש משפחה שמעוניין להרחיב אופקים, לרכוש השכלה ולקבל כלים פרקטיים למקצוע.
כל תכנית שתעמוד לפתחו של השר החדש ראוי שתתבסס על העקרונות האלהחשוב לזכור שלמידה מרחוק היא שיטה הוליסטית, לא העברת שיעורים בזום גרידא. לכן יש לפתח מערך שלם שיתמוך בלמידה מרחוק, ללמד מרצים כיצד להעביר שיעורים אונליין, לתת מענה פרונטלי ולהקים קבוצות למידה. חשוב לא לאבד את המגע האנושי דווקא בתקופה הזאת.
בחינות מרחוק, העתקות ומבחנים
קיימת בעייתיות בבחינות מרחוק וגם כאן הגישה צריכה להגיע בשיתוף הסטודנטים. בתחומים מסוימים בהם לא ניתן לבחון סטודנטים מרחוק ללא פגיעה משמעותית בסטודנט עצמו. עקב שינוי מהות ומבנה הבחינה או חשש לטוהר הבחינה יש צורך במבחנים פרונטליים.
כשהתבקשנו להעביר את כל הבחינות לפורמט מקוון, נתקלנו בבעיות בחלק מהקורסים. בעוד שבחלק גדול מהקורסים מתקיימות בחינות חלופיות, הרי שבחלק אחר נתקלנו בבעיות של העתקות, שגרמו לכך שהבחינות לא משקפות את הידע הנדרש. תפקיד המוסדות, ובפרט האוניברסיטאות, הוא להבטיח כי הרף האקדמי נשמר וכי אנו מוציאים לעולם בוגרים איכותיים שהוכיחו את הידע והיכולת שלהם כהלכה. הרף האקדמי שומר קודם כל על הסטודנטים של היום שהם הבוגרים של המחר, ומבטיח שהם יצאו לעולם מצוידים בידע כהלכה ויוכלו לממש את היכולות שלהם בשדה המחקר והתעסוקה בצורה הטובה ביותר.
פרופ' מימי אייזנשטדט היא נשיאת האוניברסיטה הפתוחה.