בתום חקירה של 13 חודשים שכללה למעלה מ-1.3 מיליון מסמכים החלה להיערך אתמול (רביעי) "ועידת-פסגה". ארבעת המנכ"לים, טים קוק מאפל, סונדר פיצ'אי מגוגל, ג'ף בזוס מאמזון ומארק צוקרברג מפייסבוק, מעידים בקונגרס האמריקני ונאלצים להתמודד עם שאלות נוקבות שמופנות אליהם על ידי ועדת השיפוט של הקונגרס.
עו"ד צחי יגור, שותף וראש מחלקת דיני תחרות, ריכוזיות והגבלים עסקיים במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ, מסביר כי "המטרה הפורמלית בחקירה היא לבחון את יעילות דיני התחרות האמריקנים בהסדרת פעילותן המסחרית של ענקיות הטכנולוגיה. החקירה תשפוך אור על סוגיה רחבה יותר - מי באמת מנהל את כלכלת ארה"ב".
כזכור, העמדה הקיצונית ביותר נגד ענקיות הטכנולוגיה הושמעה מפי הסנטורית הדמוקרטית, אליזבט וורן, שכיהנה בעבר כפרופ' למשפטים באוניברסיטת הארוורד ומתמחה בהגנת הצרכן. וורן טענה שצריך לשבור את הדומיננטיות של ענקיות הטכנולוגיה, לפצל אותן ולאכוף עליהן את חוקי התחרות. ואולם, יש גם דעות מתונות יותר ובפרט על רקע היריבות הכלכלית מול ענקיות הטכנולוגיה הסיניות (Tik Tok, עלי-באבא Baidu ועוד) שמתנגדות למהלכים קיצוניים.
עו"ד מזור מצקביץ', שותפה ומנהלת מחלקת תחרות, הגבלים עסקיים ורגולציה במשרד מ. פירון ושות' מציינת כי "חברות הטכנולוגיה הגדולות הפכו בשלהי המאה הקודמת והמאה הנוכחית לנותנות הטון בהתפתחות טכנולוגית וזו גרמה להתעצמותן הכלכלית חסרת התקדים. יש הסוברים שמה שמנחה את החקירות והבדיקות שמתנהלות בעולם כנגד חברות הענק, אינו רק דאגה לטובת הצרכנים, לפרטיותם וכספם, אלא למעשה דאגה פוליטית מהתעצמותם של גופים אלה".
לדבריה, "חשש פוליטי מכוחם של גופים בעלי עוצמה כלכלית אינו זר לדיני התחרות בעולם. למעשה הוא שהביא להולדת דיני ההגבלים העסקיים בתחילת המאה העשרים בארצות הברית, ועימה - כך אני מאמינה - תועלת רבה לצרכנים בכלכלות המודרניות ברחבי העולם בלמעלה ממאה השנים האחרונות".
לגבי אמזון, יש עדויות שלפיהן היא השתמשה במידע השייך לספקים שלה, המשתמשים בשירותיה, כדי להתחרות בהם. יצוין כי כנגד טענות אלה, הופץ לאחרונה ע"י אמזון מחקר חיצוני שלפיו מחזור המכירות של עסקים קטנים באמזון גדל בכ-25% לעומת השנה שעברה על חשבון מחזור המכירות של אותם מוצרים שנבדקו, שאמזון מוכרת ללקוחותיה במישרין. אפל נחקרת בנוגע לדומיננטיות של חנות האפ-סטור (App Store) שלה. בהקשר זה תלויה ועומדת חקירה של האיחוד האירופי נגד אפל על כך שהיא גובה עמלה מופרזת של 30% מכל רכישה דיגיטאלית שמבוצעת באפליקציות תוך ניצול מעמדה הדומיננטי לרעה.
כמו כן, פורסמה גם תלונתה של חברת Spotify נגד אפל, ולפיה אפל נותנת עדיפות בולטת לאפליקציות שלה באפ-סטור על-פני אפליקציות של חברות מתחרות, תוך ניצול לרעה של המעמד הדומיננטי של חנות האפ-סטור שלה. כנגד גוגל עומדת טענת הדומיננטיות שלה בשוק מנועי-החיפוש ו-פייסבוק מעצבנת את כולם בשל "המסחר" בפרטיות של המשתמשים ונסיונותיה לחדור לשוווקים נוספים (שירותים פיננסים, שוק הפרסום, הרכישות של ווטסאפ ואינסטגרם, ועוד).
"עושה רושם שיחלוף זמן רב עד שהקונגרס יגבש דעה סופית בנוגע לצורך בשינוי חוקי התחרות והתאמתם לאתגרים שמציבות ענקיות הטכנולוגיה אומר עו"ד יגור. "הדיון בקונגרס הוא "אבן-דרך" חשובה באבולוציה של דיני התחרות והתאמתם, אם יימצא הצורך לכך, למציאות הכלכלית בת-ימינו".
עו"ד מצקביץ' מוסיפה כי "אני בספק אם יש תוחלת בניסיון של המשטרים השונים לטפל בחברות הענק באמצעות דיני ההגבלים העסקיים. למרות אינסוף משאבים, נראה שהרשויות בארה"ב ובאירופה (ואף בישראל), אינן מצליחות להצמיד את התרופה המתאימה מדיני התחרות, למה שבאמת מפריע להם. נראה שכמו בתחום הטכנולוגי, גם בעניין הזה חברות הענק פשוט השאירו את כולם - ובכלל זה גם את דיני ההגבלים העסקיים בעולם - מאחור".