הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור פרסמה היום (שני) דו"ח לשנת 2019, המספק מידע רב אודות משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור וסוקר את פעילות הרשות. הדוח סוקר את הישגי הרשות בשנה החולפת ונתונים סטטיסטיים וכמותיים אודות פעילותה.
בנוסף, לראשונה בתולדות הרשות, כולל הדוח תיאור של פרשיות הדגל המשמעותיות שהרשות השתתפה בהן, תוך פירוט (במידת האפשר) של תרומת הרשות לחקירה. הפרשיות המוצגות בדוח עוסקת במנעד רחב של תחומים, לרבות דוגמאות מחקירות של חשבוניות פיקטיביות, גניבה ומרמה, סחיטה באיומים, סחר בסמים, הונאה, עבירות ניירות ערך, עבירות מסים, שחיתות, סייבר ועוד. למשל, הדוח מביא פרשיה בנושא מלבין הון מקצועי, אותו חשפה הרשות באופן יזום וחוללה חקירת משטרה בעניינו במסגרת כוח משימה מיוחד, המשותף לרשות עם משטרת ישראל, רשות המסים ופרקליטות המדינה. במקרה זה חשפה הרשות, כי עורך דין מסוים משמש כמלבין הון מקצועי עבור ארגוני פשיעה, בהיקפים כספיים אדירים.
פרשיה נוספת המתוארת בדוח הינה פרשיית חשבוניות פיקטיביות בהיקף של מאות מיליוני שקלים שנחקרה על ידי רשות המסים ומשטרת ישראל, בה החשוד הפעיל מערך חברות פיקטיביות שנרשמו על שם אנשי קש, ובאמצעותן קיזז חשבוניות פיקטיביות עבור עסקאות שלא בוצעו וללא ידיעת בעלי החברות הרשומים. הרשות איתרה מידע רב אודות שימוש המערך בנותני שירותים פיננסיים לשם טשטוש הפעילות, איתרה גורמי פשיעה נוספים וסייע בכימות היקפי העבירות. כנגד החשוד הוגש כתב אישום.
הדו"ח מתייחס להתפתחויות המשמעותיות בשנה החולפת, לרבות תרומה בהיקף חסר תקדים לחקירות כלכליות בתחום הלבנת ההון ומימון הטרור, אשר חלקן מסופר, לראשונה, בדוח שנתי זה. כן מתייחס הדו"ח להתפתחויות בפעילות הרשות, כגון גידול ניכר בבקשות מידע של גופי האכיפה והביטחון בארץ ובעולם לקבלת מודיעין פיננסי מהרשות, עלייה דרמטית באפקטיביות תוצרי הרשות, המשך מגמת העלייה בדיווחים המתקבלים ברשות מגורמים פיננסיים ועוד.
עיקרי הדו"ח
- תחום הפעילות העבריינית המוביל הנקשר לביצוע עבירות הלבנת הון ומימון טרור בשנת 2019 הינו הונאה, מרמה וזיוף (24.7%). בנוסף, תחום השוחד והשחיתות ציבורית מוסיף להוות תחום פעילות משמעותי (כ-25.1%), לצד עבריינות מסים (11.5%) ומימון טרור (כ-10.9%).
- דפוסי הפעולה הבולטים להלבנת הון בשנת 2019 היו פעילות בינלאומית (כ-19.2%), פעילות במזומן (כ-13%), פעילות באמצעות נותני שירותי מטבע (כ-9.6%), פעילות בחשבון (כ-7.3%), פעילות בנדל"ן (כ-6.9%) ושימוש באנשי קש (כ-6.1%).
- לאחר קפיצה משמעותית במספר בקשות המידע מגופי אכיפה שהתקבלו ברשות בשנת 2018, במהלך שנת 2019 חל גידול נוסף של כ-8% במספר בקשות המידע שהתקבלו ברשות יחסית לשנת 2018, ומספר בקשות המידע בשנת 2019 מהווה גידול של כ- 117% על פני שש שנים. בולט במיוחד הגידול היחסי בבקשות המידע של רשות המיסים (כ-39% יחסית לשנת 2018).
- בנוסף, חל גידול של כ-12% במספר בקשות המידע שנתקבלו ברשות מיחידות מקבילות בעולם, יחסית לשנת 2018, תוך גידול של כ-74% על פני שש שנים. נתון זה משקף עליה ניכרת ומרשימה בהתחקות גופי האכיפה בישראל, באמצעות הרשות, אחר כספי העבירה בחו"ל.
- לראשונה, כולל הדוח פירוט של עיקר המדינות מולן מתבצעים שיתופי הפעולה המודיעיניים. כ 78% מבקשות המידע שנתקבלו ברשות בשנה זו הגיעו מיחידות מקבילות בעולם הגיעו ממדינות אירופה, כ9% מצפון אמריקה, כ6% ממדינות אסיה ואירו-אסיה. הרשות פנתה בבקשות למודיעין פיננסי בעיקר למדינות אירופה - כ 63%, לצפון אמריקה (כ-20%), 9% לאסיה ואירו אסיה, ועוד.
- מגמת העלייה בדיווחים ה"רגילים" המתקבלים ברשות מגורמים פיננסיים נמשכה גם השנה. במהלך 2019 חל גידול של כ-5.5% יחסית לשנת 2018 , המהווה גידול של כ-34% על פני שש שנים, בקצב גידול שנתי של כ- 5% בממוצע.
- מספר ה"דיווחים הבלתי רגילים" (פעילות שבראיית המוסד המדווח, בהתבסס על היכרותו עם הלקוח ודפוס פעילותו העסקית, אינה אופיינית לו ועשויה להיות קשורה לפעילות הלבנת הון או ממון טרור) עמד השנה על למעלה מ-102,000 דיווחים, גידול של כ-12% יחסית לשנת 2018, המשלים גידול של כ-105% בשש השנים האחרונות, בקצב גידול של כ-13% בממוצע. מקורם של כ-85% מהדיווחים הבלתי רגילים הינו במערכת הבנקאית ומנותני שירות פיננסי (47% ו-38% בהתאמה), וכ-15% מסקטורים מדווחים אחרים.
- במיוחד ניכרת מגמת עליה משמעותית בדיווחים הבלתי רגילים של סקטור נותני השירותים הפיננסיים (הידועים בכינוי ה"צ'יינג'ים"). מנתח יחסי של כ-17% מסך הדיווחים לרשות בשנת 2016 לכדי 38% מסך הדיווחים הבלתי רגילים בשנת 2019 (גידול יחסי של כ-200% בשלוש השנים האחרונות).
- 71% מעובדי הרשות הן נשים.
- בשנת 2019 המשיכה הרשות לקחת חלק בפרויקטים בינלאומיים רבים, תוך מיצוב מדינת ישראל בחזית המאבק העולמי בהלבנת הון ומימון טרור. הדו"ח סוקר בהרחבה את הפרויקטים הבין-לאומיים שהרשות הייתה מעורבת בהם בשנה זו, לרבות פרויקט לגיבוש מסמך הנחיות בנושא ביצוע הערכת סיכונים בתחום מימון טרור, פרויקט לקביעת הסטנדרטים להחלפת מידע מובנית בין יחידות מודיעין פיננסי בעולם, פרויקט טיפולוגיות הלבנת הון ומימון טרור באמצעות נכסים וירטואליים (קריפטו), פרויקט בנושא דרגי המימון של דאעש ואל-קאעידה, פרויקט בנושא כלים לחקירות של הלבנת הון שמקורו בעבירות שחיתות, פרויקט בנושא סיכוני הלבנת הון ומימון טרור מבוססי מסחר ועוד. בנוסף, הרשות לקחה חלק מרכזי בקביעת הסטנדרטים העולמיים החלים על תחום הנכסים הווירטואליים ובקידום האסדרה של התחום.
לבסוף, הדו"ח סוקר בהרחבה את ההישג שבאירוח הכנס הבינלאומי המשמעותי ביותר בתולדותיה בתחום המאבק בהלבנת הון ובמימון טרור: מפגש המומחים השנתי של ארגון ה-FATF, בהשתתפותם של בכירים מארץ ומעולם. בכנס, שהתקיים כחודש לאחר שחברותה של ישראל בארגון ה-FATF נכנסה לתוקף, ובו השתתפו כ-300 מומחים בתחום המאבק בהלבנת הון ובמימון טרור מלמעלה מ-55 מדינות והוא הוקדש לדיונים באתגרים אופרטיביים גלובליים שעל סדר היום: סיכוני מימון טרור, נכסים וירטואליים, וכן חילוט והשבה בינלאומית של נכסי פשיעה. למחרת הכנס, נערכה בישראל סדנה עולמית מיוחדת ראשונה מסוגה בהובלת ארה"ב, אשר יועדה לשופטים ופרקליטים מרחבי העולם, בנושא העמדה לדין והרשעה בתיקי מימון טרור.
חברותה של מדינת ישראל בארגון בכלל ואירוח הכנס בפרט מהוות הצלחה חסרת תקדים וממצב את מדינת ישראל כגורם משמעותי בעיצוב סדר היום העולמי, בכל הנוגע לאיומים איתם היא מתמודדת, ובפרט תחום מימון הטרור ותחום הנכסים הווירטואליים.
שר המשפטים, ח"כ אבי ניסנקורן : "פשיעה כלכלית היא בעלת השלכות חברתיות עמוקות ופוגעת בקורבנות העבירה, בקופת המדינה ומסכנת את היושרה של המערכת הפיננסית הלאומית. הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים פועלת לקידום מאבק אפקטיבי בתופעות הלבנת הון ומימון טרור וליצירת מסגרת כללים למאבק בהלבנת הון ומימון טרור, תוך הבטחת עמידתה של מדינת ישראל בכללים הבין-לאומיים. הסקירה המובאת בדוח מציגה הישגים משמעותיים ביותר של הרשות בשנת 2019, החל מהשקת חברותה של ישראל בארגון ה-FATF, מינויה של ראש הרשות לתפקיד יו"ר קבוצת העבודה האופרטיבית של הארגון, אירוח כנס המומחים של הארגון וזכיה באות ההוקרה מטעם נציבות שירות המדינה בגין התייעלות וצמצום הבירוקרטיה. אני מברך את עובדי הרשות ואת ד"ר שלומית ווגמן-רטנר העומדת בראשה על פעילותם הענפה ותרומתם החשובה למאבק בהלבנת הון ומימון טרור".
מ"מ מנכ"לית משרד המשפטים, עו"ד סיגל יעקבי: "בשנה החולפת העמיקה הרשות את פעילותה למאבק בפשיעה הכלכלית תוך התעצמות טכנולוגית ופרסום ניירות עמדה ומסמכים מקצועיים בהיקף חסר תקדים. פעילות זו, לצד השקת חברותה של מדינת ישראל בארגון ה-FATF ואירוח הכנס הבין-לאומי מהחשובים בתולדות משרד המשפטים ממצבים את מדינת ישראל כגורם משמעותי בעיצוב סדר היום העולמי בכל הנוגע לאיומים עמם היא מתמודדת. גם בשנה זו הפגינה הרשות יצירתיות וחדשנות ניכרת. תודתי הגדולה נתונה לעובדי ומנהלי הרשות, ולראש הרשות ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, המבצעים את עבודתם במקצועיות ובמסירות רבה".
ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, ד"ר שלומית ווגמן-רטנר: "בשנה החולפת הפגינה הרשות הצלחות משמעותיות בפעילותה, שכללו תרומה למספר שיא של חקירות כלכליות, הלבנת הון ומימון טרור. דוגמאות לכמה מחקירות אלו, וליכולות הרשות, חדשנותה ויצירתיותה - נחשפות לראשונה בדוח זה. הרשות גם ביצעה קפיצת מדרגה טכנולוגית משמעותית שהעצימה יכולותיה המודיעיניות; פרסמה מסמכים מקצועיים רבים שסייעו לסקטור הפיננסי באיתור וניטור פעילות הלבנת הון ומימון טרור; זכתה בפרסי הצטיינות נוספים ואף נטלה חלק בקביעת הסטנדרטים העולמיים בתחום הנכסים הוירטואלים ובנושאים אסטרטגיים רבים ביניהם המאבק העולמי במימון טרור. ברצוני להודות לשר המשפטים ח"כ אבי ניסנקורן, למ"מ מנכ"לית המשרד סיגל יעקובי ולכל צוות מטה והנהלת משרד המשפטים על עזרתם הרבה לעבודת הרשות. ובעיקר - ברצוני להודות לעובדי ועובדות הרשות שהם הם המפתח להצלחות אלו, ואני אסירת תודה להם על כך".