דניאל והילה עומדים להינשא בקרוב. נשמע כמו סיפור די סטנדרטי, אבל מה אם היינו מספרים לכם שהם הכירו בראיון העבודה?
דווקא בתקופה בה מדברים על ריחוק חברתי ועל שאיפותיהן של יותר ויותר חברות לעבור למודלים שונים של עבודה מהבית, אפשר עדיין למצוא לא מעט יתרונות לעבודה במשרד, ואחד מהם הוא בתחום הרומנטי.
לקראת ט"ו באב שחל השבוע, קיבצנו ארבעה זוגות שעובדים יחד, לספר כיצד הכירו, היתרונות והחסרונות בעבודה משותפת ועד כמה המציאות הנוכחית, שבחלק גדול מהמקרים כרוכה בעבודה מהבית, יוצרת אתגרים חדשים.
את היום בו הכירו הילה שבתאי, דירקטורית שיווק גלובאל בחטיבה הרפואית בחברת לומניס ודניאל שמש, עוזר מנכ"ל וראש תחום אסטרטגיה בחברה, שניהם לא ישכחו. "הילה ואני הכרנו ביום שהיא התראיינה ללומניס, לפני כשלוש שנים. נולדתי בלוס אנג'לס, בן להורים ישראלים שעברו לארה"ב לשליחות מטעם העבודה, ולמרות שהבטיחו שכל שנה חוזרים לארץ, השתקעו שם", מספר דניאל. "בסופו של דבר, בשנת 2013 הגעתי לישראל, לבד, לחוות חוויה ישראלית וללימודי תואר שני במנע"ס, ומאז 2015 אני עובד בלומניס".
"ביום שהתראיינתי ללומניס נפגשתי בבית קפה תל אביבי עם הסמנכ"לים בחברה, ודניאל היה חלק מהצוות באותן פגישות אך לא ראיין אותי ישירות", משלימה הילה את הסיפור. "אני זוכרת שמה שבלט לי יותר מכל היה החיוך השובה שלו כשהציג עצמו לראשונה. הייתי אז בזוגיות, ומאז שהתחלתי לעבוד לא היו בינינו ממשקי עבודה ולכן לא התראינו יותר מדי. עבר הזמן, הזוגיות בה הייתי התפרקה, ולפני כשנה וחצי היינו באמסטרדם בכנס מכירות של החברה, שם פגשתי בו שוב. החיבור היה מידי. ישבנו ודיברנו שעות. הוא חכם, רגיש ומלא אמפתיה כך שהרגיש לי שאני מדברת עם מישהו שמכיר אותי שנים".
דניאל מספר שבחודשים הראשונים לא גילו לאיש על הקשר שנרקם. "ציפי, המנכ"לית שלנו, שמכירה אותי מאד טוב, הרגישה בחושיה החדים שמשהו בהתנהגות שלי שונה - היא תחקרה אותי ואת הצוות מה השתנה בחיים שלי ולמה אני נראה כל כך טוב. אי אפשר באמת לעמוד בפני ציפי ולכן היא הייתה מהאנשים הראשונים שידעו על הקשר, ושמחה והתרגשה מאד בשבילנו".
מה לדעתכם היתרונות והחסרונות בניהול קשר בעבודה?
תלוי את מי שואלים", הילה צוחקת. "שנינו בעלי רקע דומה, יש לנו מטרות ותחומי עיסוק דומים, אך כמעט ואין לנו ממשקי עבודה משותפים וזה יתרון, משום שזה מאפשר לנו להיות ממוקדים בעבודה שלנו ולשמור על מקצועיות. היתרון המרכזי הוא התמיכה הרגשית. כל אחד מאיתנו מבין מה השני חווה במהלך היום, ונמצא שם כאוזן קשבת ברגעים השמחים והמאתגרים. זהו גם החיסרון - העבודה נוכחת בחיינו גם הרבה מעבר לשעות העבודה".
איך השפיע עליכם המעבר לעבודה מהבית בתקופת הקורונה?
"עם הכניסה לסגר, ועד היום בעצם, אנו עובדים מהבית. אנחנו גרים בדירה תל אביבית קטנה, ושנינו נמצאים על שיחות עבודה רוב שעות היום ולעיתים גם בלילה". מספרת הילה. "בימים הראשונים השתגענו אחד מהשני והתווכחנו לא מעט, בעיקר על שטויות", אומר דניאל. "אבל זה עבר מהר מאד, וגם הכריח כל אחד מאיתנו ללמוד את השני הרבה יותר מהר ולהיות קשוב לצרכים האישיים. בסופו של דבר זה משמעותית חיזק את הזוגיות והבהיר לי שהילה היא הפרטנרית שלי לחיים".
מה הטיפ שלכם לזוגות שעובדים יחד?
בזה אנחנו מסכימים: "לא הכול צריך לעשות ביחד. נהלו חיים אישיים עם החברים, המשפחה שלכם וגם שמרו על זמן האיכות האישי שלכם. עשו מה שאתם אוהבים, ספורט, בית קפה, טיול בים. בסוף הזוגיות הכי טובה היא שלנו עם עצמנו".
במקרה של עמית שיינקופף, מנהל פרויקט פיתוח בחברת ההיי-טק אפלייד מטיריאלס, המעסיקה בישראל כ-1,600 עובדים וסבטה פסטר-שיינקופף, מפתחת אלגוריתמים בחברה, הזוגיות קדמה לעבודה המשותפת. ממש לפני סיום התואר בהנדסה חשמל באוניברסיטת בן-גוריון, הכיר עמית את סבטה. הקרדיט לחיבור ביניהם עדיין לא הוכרע: "חברים משותפים שעד היום מתווכחים מי אחראי על השידוך", הם אומרים.
מבחינתם יש בעיקר יתרונות לעבודה באותה חברה. "אנחנו מכירים טוב את האווירה וסביבת העבודה אחד של השנייה ולכן קל יותר להזדהות ולהבין זה את זו. בשגרה שלפני הקורונה נהנינו מארוחת צהריים משותפת או מדייט בוקר עם קפה".
לבני הזוג נולדו במהלך השנים שני ילדים, שכמובן מביאים באופן טבעי אתגר לא קטן לתא המשפחתי האינטנסיבי עם צורך למצוא שגרה חדשה שהיא יותר דינאמית. באפלייד מונהג שעון עבודה גמיש, בדיוק על מנת שהורים לילדים יוכלו לאזן טוב יותר בין העבודה לחיים הפרטיים: "אנחנו מרגישים שמקום העבודה שלנו גמיש מאוד לצרכים שלנו כהורים", הם מציינים.
התקופה הנוכחית מביאה איתה, כמובן, אתגרים חדשים. "לקח לנו זמן להתרגל לעבוד מהבית, הריחוק החברתי די קשה והעבודה מהבית ביחד מקלה בתקופת הקורונה. הזמן שהיה מושקע בדרך לעבודה מושקע עכשיו יותר במשפחה. שיגרת היום החדשה נהייתה רגועה יותר והקרבה לבית מקלה על הלוגיסטיקה של איסוף הילדים מהמסגרות".
עמית וסבטה ממליצים לזוגות שעובדים יחד "למצוא את הזמן להתאוורר ביחד, למשל לפתוח את הבוקר בים או אימון משותף וגם לשמור על זמן חופשי כל אחד לעצמו".
ומה חושבים בחברה על הזוגיות של עמית וסבטה ומערכות יחסים דומות לה?
ריקי אלוני, סמנ"כלית משאבי אנוש בחברת אפלייד מטיריאלס, מספרת: "יש אצלנו זוגות שהכירו פה במשרדים בישראל, יש לנו זוגות שהכירו בהודו במשרד ושעשו רילוקיישן לישראל ביחד ויש לנו עובדים שהביאו את בן או בת הזוג שלהם במסגרת "חבר מביא חבר". אפלייד היא מקום עם אווירה ותרבות מיוחדת, מצד אחד קרוב כמו משפחה אך גם גדול מספיק כך שלזוגות יש מקום לעצמאות שלהם לצד האפשרות ליהנות מהביחד של הארגון".
שירן וציון צפני, עובדי חברת ICL (כיל), הכירו לפני 8 שנים, כאשר היו שניהם מהנדסים בתחילת דרכם. "הכרנו כאשר אני הייתי מהנדסת תהליך במפעל מלחי זרחן במפעל רותם בדרום וציון היה הרפרנט של המפעל ממחלקת 'מחשוב תהליך'. כך יצא שעבדנו יחד על תוכנת הבקרה של המפעל. בעיקר הייתי מעבירה אליו את בקשות המפעל והיינו עובדים עליהן יחד", מספרת שירן.
"בהתחלה, לא היה בינינו קשר זוגי, היינו רק חברים לעבודה. לאחר שהתחלנו לפתח את הקשר, זה בהחלט יצר מורכבות מסוימת, בעיקר כשלא הסכמנו מבחינה מקצועית או שרבנו בבית ולמחרת היינו צריכים לשבת לעבוד יחד. לאט לאט הצלחנו להפריד עבודה ובית וזה נעשה פשוט יותר", מספרים השניים, "אין ספק שכיוון ששנינו חלק מאותה מערכת, אנחנו יודעים לייעץ טוב יותר אחד לשני ומדברים באותה השפה".
"תקופת הקורונה", הם אומרים, "הייתה מורכבת, אך דווקא בגלל שבחברה יודעים ששנינו עובדים חיוניים, המנהלים שלנו הצליחו להגיע להסכמה ביניהם וכך התחלקנו בין עבודה מהבית לעבודה באתר, עם ילד בן 3 שהיה איתנו בבית במשך חודשיים". שירן מספרת שלפני כחודש יצאה לשמירת הריון (נמצאת בחודש שמיני) וציון עובד בקפסולות, חלק מהזמן בבית וחלק באתר. "לאחר לידת בננו הבכור, העבודה המשותפת דווקא הפכה למאתגרת פחות והיתרונות שבה הפכו למאוד ברורים. אנחנו יודעים לתמרן מי יוציא את הילד ומתי. לי יש "שעת אם" ולכן מגיעה בשמונה לאחר הפיזור בגן. אם אחד מאיתנו צריך להישאר, השני מגבה ומוציא", מוסיפה שירן.
כדי לשמר את הזוגיות, שירן וציון מקפידים במהלך היום על מספר כללים: "אנחנו לא מתראים במהלך היום, אלא אם כן יש לנו משימה משותפת. גם ארוחות צהריים אנחנו לא אוכלים יחד. חשוב לנו לשמור על הפרדה במהלך היום".
גם בחברת ICL רואים בחיוב את ההיכרויות בחברה. רחלי בוהדנה, מנהלת משאבי אנוש בחברה, מסבירה: "שירן וציון הם זוג מקסים, הם בנו בית משותף בדרום הארץ והכירו בחברה, שהיא המעסיק הגדול ביותר באזור. אנחנו מאד שמחים על כך. עם זאת, כמובן, דואגים להפריד בין בני הזוג ליחידות שונות בארגון, על מנת להבטיח איזון בין החיים המקצועיים לחיים האישיים וסביבת עבודה מתאימה לכלל העובדים".
חוסאם אבו עגמי, מנהל חומרנים ורואן אלקרינאוי, מתאמת, עובדים במפעל ההרכבות של סודהסטרים בעידן הנגב בואכה רהט. השניים נישאו לפני כשנה.
"התחלנו לעבוד ביחד לפני כ-4 שנים. לרואן הייתה היכרות מוקדמת עם בת דודתו של חוסאם, ומדי פעם היא התעניינה בפניו לשלומה. לאט לאט נרקמה ידידות והם החלו לספר אחד לשני על החיים ולהתייעץ זה עם זו", מספרים השניים. "לרגע אחד לא חשבתי, בתחילת הדרך, שהידידות הזו תוביל לחתונה, למרות שאמא שלי טוענת שהרגישה את זה מהרגע הראשון", מציינת רואן.
בשלב מסוים, רואן אף התעניינה במצבו הזוגי של חוסאם, והציעה לו שתעזור לו למצוא מישהי ראויה עבורו. הוא ענה לה: "יש לי מישהי בלב, קשה לי להגיד לך מי זו". וכך זה נשאר. כמה ימים לאחר מכן, רואן נעדרה מהעבודה למשך שבוע, מאחר והייתה בתקופת מבחנים באוניברסיטה. בשבוע הזה התחולל המפנה. חוסאם התקשר אליה ואמר לה שהוא אוהב אותה ומאז הם יחד.
"בעבודה הייתה התרגשות גדולה, כולם שמחו ופרגנו מאד. המנהלים שלנו הגיעו אלינו הביתה, הביאו מתנות. וכמובן השתתפו בחגיגות החתונה", הם מוסיפים.
מה קורה עכשיו, בזמן קורונה?
"המפעל ממשיך לעבוד כרגיל, ואנחנו שנינו עובדים באותה קפסולה. אנחנו אסירי תודה על כך שהעבודה ממשיכה, ושאנחנו לא צריכים לשבת בבית".
איך אתם מצליחים לשמור על זוגיות טובה, גם כשאתם כל היום ביחד בעבודה?
"אנחנו עושים הפרדה כמעט מוחלטת. אמנם מגיעים ויוצאים ביחד מהמפעל, אבל תוך כדי העבודה אנחנו במחלקות נפרדות ומקפידים על זמן בנפרד. רוב הזמן אנחנו לא ביחד במפעל, גם לא בזמן ההפסקות".
"אני רוצה להתגעגע אליו", מסכמת רואן, "וזה הטיפ שלנו לזוגות שעובדים באותו מקום. לשמור על ספייס, לתת ללב להתגעגע ולרצות לחזור הביתה ושם לבלות ביחד".