בין כל הסוגיות הבוערות, דומה שאין כיום משהו שמטריד יותר את דונלד טראמפ מטיקטוק. האפליקציה, השייכת ל-Bytedance הסינית, מעסיקה את הממשל, לכאורה בשל בעיות האבטחה שלה, אבל בפועל נראה שהיא פשוט משמשת ככלי ניגוח במלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין.
מעבר לעניין הפוליטי מול סין, קיימת חקירה משנת 2017 של הוועדה להשקעות זרות בארה"ב, שבוחנת את הרכישה של האפליקציה Musical.ly על ידי ByteDance, שבסופו של דבר התגלגלה למוצר שאנו מכירים היום כ"טיקטוק".
"על מנת להימנע מאיסור גורף על שימוש באפליקציה הרווחית, מה שכבר קרה במקומות אחרים בעולם, כמו הודו שאסרה את השימוש באפליקציה לפני כחודש וגרמה לנזק לאובדן הכנסות משוער של כמיליארד דולר, קיימת בפני חברת האם ברירה אחת כנראה - והיא למכור את האפליקציה בארצות הברית לחברה מקומית", מסביר יותם גוטמן, מנהל השיווק של חברת הסייבר סנטינל וואן, "לפני מיקרוסופט עלו מספר רוכשים פוטנציאלים מתחום קרנות ההון, כגון סקויה או סופטבנק. רכישה כזאת יכולה לאפשר לטיקטוק המשך פעילות בארצות הברית".
אז מנין צצה פתאום דווקא מיקרוסופט? ההתעניינות בטיקטוק מפתיעה בהחלט. מיקרוסופט מיצבה את עצמה בשנים האחרונות כחברת-על העוסקת בטכנולוגיות ענן מתקדמות, תחום מניב שמתפתח בשנים האחרונות ויותר מזאת, עושה חיל בימי הקורונה. כניסת מיקרוסופט אל תוך זירת הרשתות החברתיות עשויה לגרום לה ללא מעט כאבי ראש. נכון, היא רכשה בעבר את לינקדאין, אך פה מדובר ברשת עסקית שיכולה גם לשרת את מטרותיה.
הייתכן שמיקרוסופט רואה ברכישה הזאת כרכישה אסטרטגית שאולי תמצב אותה כחברה "צעירה ומגניבה"? גוטמן סבור שכן: "מהלך כזה עשוי לטרוף את הקלפים", הוא מסביר, "עבור מיקרוסופט, זו תהיה הפעם הראשונה שה'ענק מרדמונד' נכנס לעולם האפליקציות. באופן מסורתי, מיקרוסופט התמקדה בשוק המוסדי עם מערכת ההפעלה ווינדוס וחבילת התוכנות אופיס שמוכרות לכל משתמש. בשנים האחרונות היא עושה ניסיונות לשנות את תמהיל המוצרים שלה, כשהשקיעה בקונסולת המשחק xbox שפונה לשוק הגיימרים, וב-2016 גם בלינקדאין".
גוטמן סבור גם הוא שתדמיתית הרכישה של לינקדאין אולי הכניסה את מיקרוסופט לעולם הרשתות החברתיות, אבל הותירה אותה עדיין במגרש של ה"מבוגרים". לינקדאין היא רשת עסקית "מכובדת", שמטרתה למצוא עבודה ולקדם קשרים מקצועיים. רוב ההכנסות מגיעות מתשלום על חשבונות פרימיום (אותם רוכשים מגייסים שעובדים עם הפלטפורמה ואנשי פיתוח עסקי) ומפרסומות שרובן ככולן הן מהעולם העסקי - B2B. "אם אכן תרכוש מיקרוסופט את טיקטוק, הרי שלראשונה היא תפנה לקהל הצעיר באמת, קהל שהיום לא נחשף ולא צורך את מוצרי החברה", הוא אומר, "הצעירים של היום 'חיים' במובייל ולא משתמשים בתוכנות דסקטופ עסקיות ואפילו פחות צורכים קונסולות משחק.
"פרט להכנסות שהאפליקציה מייצרת, הרכישה תעניק למיקרוסופט דריסת רגל לראשונה בתחום המובייל, שאליו היא מנסה להיכנס ללא הצלחה זה זמן רב עם כישלונות מהדהדים", ממשיך גוטמן, "כמו הניסיון לפתח טלפון חכם משלה. היא ניסתה לחדור עם מערכת ההפעלה Windows Mobile על גבי Windows Phone ב-2012 ולבסוף גם ביצעה את הרכישה הכושלת של נוקיה שנה לאחר מכן. אף אחד מהניסיונות הללו לא הוביל להצלחה ולתפיסה של איזשהו נתח מעוגת המובייל הגדלה - לא בתחום החומרה ולא בתחום מערכות ההפעלה (כפי שעשתה בהצלחה גוגל עם אנדרואיד). ייתכן מאוד שמיקרוסופט מנסה לאגף את גוגל, אפל וגם את פייסבוק, להיכנס עם אפליקציה פופולרית ודרכה גם לארנק של אותם צרכנים צעירים שכיום לא תורמים מאום להכנסותיה".
רכישה, מיזוג או בכלל החלפת מניות?
סיבת המכירה של ByteDance נובעת מלחצים של הממשל האמריקני, ובתאגיד מנסים למכור את החלק של טיקטוק בארצות הברית בלבד. בשלב זה, לא ברור האם הממשל בכלל יאפשר זאת ל-ByteDance, שכן ספק רב כיצד האפליקציות יוכלו לחיות זו לצד זו בצורה "שתרגיע" את הנשיא ואנשיו. כלומר, ייתכן שב-ByteDance יגרמו לפיצול האפליקציות, כשכל מה שקורה מחוץ לארצות הברית יתממשק לאפליקציה האמריקנית, אך המידע שנצבר יישמר אך ורק בשרתי מיקרוסופט.
אז מה כל זה אומר, מה האינטרס של כל אחת מהחברות ומה ההבדל בין "מיזוג", "רכישה", "אקזיט", "החלפת מניות" וכל שאר אותן סיסמאות שהציבור הרחב לא ממש מבין בהן?
עו"ד רם א. גמליאל, יועץ אסטרטגי ויועץ לחברות ואנשי עסקים, מסביר: "מיזוג הוא מצב שבו שתי חברות הופכות לאחת. למעשה חברה אחת (ה"רוכשת" לצורך העניין, או "חברת היעד") למעשה קולטת לתוכה את החברה השנייה לחלוטין, בצעד שמביא למעשה לסגירתה של החברה הנקלטת. רכישה של חברה היא קנייה בכסף או בשווה ערך כסף את החברה האחרת. אבל כאן הדברים מסתבכים.
"רכישה יכולה להתבצע מול בעלי המניות, ואז, למעשה החברה הרוכשת קונה מבעלי המניות את מניותיהם והופכת בכך להיות בעלת החברה החדשה. עסקה זו מתבעת אל מול בעלי המניות. רכישה יכולה גם להתבצע מול החברה עצמה, ואז לחברה הרוכשת מונפקות מניות עד לאיזון רשימת המחזיקים לפי המוסכם בין הצדדים. רכישות יכולות להתבצע במזומן (בכסף) או בשווה ערך כסף - לדוגמא בהחלפת מניות. תמורת המניות בחברה הנרכשת יקבלו הבעלים מניות (או זכות למניות - "אופציות") בחברה הרוכשת שיגלמו את התמורה".
אלא שזה לא בהכרח פשוט, בוודאי שלא במקרה של מיקרוסופט וטיקטוק. "יכולה להתבצע גם רכישה של פעילות או נכס של חברת היעד בלבד ואז המשמעות היא שונה", ממשיך עו"ד גמליאל, "בעסקה מהסוג הזה, למעשה, חברת היעד לא 'מחליפה בעלים' אלא מוכרת נכס שלה בלבד. פעילות, רשימת לקוחות, קניין רוחני, ידע, מוצר וכד' - כולם נכסים בעלי ערך שחברת היעד יכולה למכור לחברה הרוכשת ולקבל את תמורתם בכסף או בשווה ערך לכסף. מה האינטרס? לעיתים לא שווה לרכוש את חברת היעד בגלל שיקולי מס (של מי מהצדדים), רגולציה, אינטרסים עתידיים או מורכבות העסקה.
"נראה שזה מה שאנחנו רואים בעסקה המתגבשת בין מיקרוסופט לטיקטוק, לפחות לפי הפרסומים עד כה. מצד אחד, מיקרוסופט רוצה לרכוש את הפעילות של טיקטוק בחלק מהאזורים בעולם בהם היא פועלת, ומנגד היא מציעה עסקה משולבת של כסף וכן של נכס משלה - שהוא הגברת האבטחה בתוכנה, סוגיה שהקפיצה את הממשל האמריקני. מבחינת טיקטוק, זה יכול להיות שווה הרבה מאוד במסגרת העסקה".
כמה אנחנו רחוקים מעסקה? "צריך לזכור שבהודעות כאלו לעיתונות בשלב מוקדם כל-כך קשה מאוד להעריך כמה מהמידע קונקרטי, מה באמת גילו לנו ויותר חשוב - איזה מידע לא גילו", אומר עו"ד גמליאל, "והכי חשוב - אין לנו עדיין מושג לגבי הסיכוי שהעסקה תיסגר בסופו של דבר במתווה הנוכחי. ככל הנראה יש בסיס יציב לפרסומים שהגיעו מהדרגים הגבוהים במיקרוסופט, אבל עד שלא תתגבש העסקה סופית, ותאושר על ידי שתי החברות ואולי גם הרגולטורים השונים, יהיה קשה להעריך עד הסוף את האינטרסים, הוודאות בהתקיימותה וההשלכות העתידיות שלה".
מה השורה התחתונה?
כרגע אין לדעת. בעבר ראינו כי ממשלת ארצות הברית לחצה על תאגיד "בייג'ינג קונלון טק" שאחראי לאפליקציית ההיכרויות הלהט"בית "גריינדר". ועדת ההשקעות הזרות הפעילה לחץ ובסופו של דבר גריינדר נמכרה תמורת 608 מיליון דולר לקבוצת משקיעי היי-טק. האופציות שכעת עומדות על הפרק נעות בין למכור את האפליקציה לחלוטין, למכור את החלק האמריקני או לחילופין - להפסיק לפעול בארצות הברית, נתח שוק עצום שמונה כ-80 מיליון משתמשים פעילים.