השוק הזה מגלגל מיליארדים כל שנה - אבל עולה לנו בבריאות

משבר הקורונה משך את תשומת הלב הציבורית לחיכוך ההולך וגובר בין בני האדם לחיות בר ולסכנות הטמונות בו. כיצד אפשר להגביל את הסחר בבעל חיים מוגנים, שמגלגל מיליארדי דולרים מדי שנה ברחבי העולם, ומה נעשה בנושא בישראל?

  • מחלות
  • ציד
נטע נסים, זווית
בווידאו: סחר בבעלי חיים מגלגל מיליארדים - ופוגע בכולנו (זווית)

עד לא מזמן, מרק עטלפים נחשב למעדן בשווקיה הסואנים של סין. אך נגיף הקורונה הפך אותו לאחת מחיות הבר המושמצות בתקופה האחרונה, זאת בגלל הטענה שמקור המגפה שטלטלה את העולם הוא בעטלפים שנמכרו למאכל בשוק הרטוב במחוז וואהן בסין (מאוחר יותר גולגלה האשמה גם על הפנגולינים). מאז, יש יוזמות רבות באסיה לסגור את השווקים הרטובים, אבל כלל לא בטוח שפעולה זו תפתור את בעיית החיכוך ההולך וגובר בין בני אדם לחיות בר.

"חשוב להבין שתמיד היו מחלות זואונוטיות (מחלות המועברות דרך בעלי חיים, חיות בר או חיות משק לאדם), ויש הרבה מנגנונים הגורמים להתפשטות שלהן", אומרת ד"ר מירי צלוק, יועצת אקולוגית סביבתית. לדבריה "הרבה מהמחלות שהכי מוכרות לנו כמו שפעת, כלבת ודבר, הן מחלות שהועברו ומועברות אל בני האדם מבעלי חיים. בארבעים השנים האחרונות יש התגברות של מחלות חדשות שלא אובחנו או לא נמצאו קודם בבני האדם או בכלל. המחלות הללו, כמו מחלת הקורונה (COVID-19), הן מאוד מסוכנות כי אין לנו כמעט ידע עליהן ולכן גם ההתמודדות איתן היא יותר מסובכת".

המרכז האמריקאי לבקרת מחלות (CDC) מצא שמקורן של כ-75 אחוז מכלל המחלות המדבקות החדשות (לא כולל את מחלת הקורונה) הוא בבעלי חיים. מחלות זואונוטיות וביניהן זיקה, מלריה, קדחת דנגי, קדחת מערב הנילוס, שפעת העופות, מחלת האבולה, מחלות ה-SARS, ה- MERS ומחלות רבות אחרות, גורמות ל-2.5 מיליארד חולים בשנה ולכ-2.7 מיליון מקרי מוות בשנה בעולם.

עוד בוואלה! NEWS

לא כוחות: כך הורס הדיג הספורטיבי את הים

לכתבה המלאה

חשיפה גבוהה לפתוגנים

בין אם העטלפים או בעלי חיים אחרים היו המקור לקורונה - או שלא - ברור שיש קשר בין מחלות מדבקות לחיכוך הקרוב יותר והתכוף יותר בינינו ובין חיות בר. "חיות בר נושאות הרבה פתוגנים (מחוללי מחלות, נ.נ) וגם עטלפים עלולים לשאת נגיפים קשים, כמו סארס,, MERS ואבולה", אומרת צלוק, "מחקרים מראים כי העטלף הוא בעל מערכת חיסונית חזקה במיוחד, כך שהפתוגנים שהוא נושא אינם משפיעים עליו כמעט כלל. הבעיה היא שכאשר בני האדם צדים את העטלף, מוכרים אותו בשווקים ומתעסקים עם הדם שלו ועם איבריו הפנימיים, החשיפה שלהם לפתוגנים הללו היא גבוהה יותר".

הסחר בחיות בר לא רק פוגע בנו אלא מהווה גורם משמעותי בצמצום המגוון הביולוגי של מיני בעלי חיים. על פי מאמרם של ד"ר מירי צלוק ופרופ' אורי שיינס, שפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי "אקולוגיה וסביבה", האוכלוסייה האנושית גורמת להכחדה נרחבת של מיני צמחים ובעלי חיים וההערכה היא שכמיליון מינים נמצאת כיום בסכנת הכחדה. הנתון הזה הוא משמעותי כי במערכות אקולוגיות רבות הוכח הקשר בין מגוון ביולוגי גבוה להקטנת הסיכון להעברת מחלות בין בעלי חיים לבני האדם.

"התופעה הזאת מכונה 'אפקט הדילול'", מסבירה צלוק. "ככל שיש מגוון ביולוגי גדול יותר, כך הסיכוי של הימצאות מחלות בתוך המערכת הוא קטן יותר. ככל שהמערכת יותר מגוונת היא יותר חסינה וכך גם מעבר הפתוגנים מבעלי החיים לאדם קטן. גם אם נחשוב על זה מבחינה סטטיסטית זה הגיוני: לא כל החיות מעבירות מחלות לאדם באותה צורה וגם לא לכל מין של בעל חיים יש את אותו סיכוי להעביר מחלה לבני האדם. לכן, כאשר יש יותר חיות בר במערכת הסיכוי של מין מסוים להיות מין מאכסן שידבק בפתוגן ויעביר אותו הלאה לבני אדם הוא קטן יותר".

על אף זאת, במקומות רבים בעולם קיימות מסורות עתיקות יומין של צריכת חיות בר לצורכי מאכל, רפואה מסורתית ואפילו לתרבות: כמו שנהב הפילים, עצמות טיגריסים, קשקשי פנגולינים, עורות בעלי חיים ועוד.

עוד בוואלה! NEWS

תתפלאו, אבל חברות הביטוח יכולות להציל את העולם

לכתבה המלאה

סחר בר-קיימא בחיות בר

כל שיש יותר נקודות מגע בין שטח טבעי לשטח מפותח יותר בין אם זה שטח חקלאי או שטח עירוני, כך הסיכוי שהמחלה תעבור מחיות בר, לחיות משק ומשם לאדם או ישירות לאדם הוא גבוה יותר

לצורך יצירת סחר בחיות בר שהוא בר-קיימא עבור המין עצמו, נוסדה בשנת 1973 אמנת CITES הבינלאומית. כמעט כל מדינות העולם חברות בה ומטרתה לאסור סחר בין לאומי במיני חיות וצמחי בר הנמצאים בסכנת הכחדה, ולקיים מנגנוני פיקוח קפדניים בתחום. ההסכם המדובר חל על ציד, לכידה והחזקה של חיות או של שרידיהן לכל מטרה מסחרית שהיא החל מניצול של חיות הבר כ"חיות מחמד" וכלה בלכידה למטרת יצירת גרעין רבייה, ואילו המדינות המשתתפות באמנה חייבות למצות את הדין עם ציידים וסוחרים בשטחן.

למרות האמנה הקפדנית והמאמצים לאכוף אותה, הסחר הלא חוקי בחיות בר, גם כאלו שבסכנת הכחדה, ממשיך להתקיים בהיקף עצום. בשנת 2016 הפורום הכלכלי העולמי (WEF) אמד את היקף הסחר בכ-7 עד 23 מיליארד דולר מדי שנה (טווח רחב, שמצביע בעיקר על הקושי להעריך באמת כמה בעלי חיים, או חלקי בעלי חיים, נמכרים ומוברחים באופן לא-חוקי בכל העולם).

"מעבר לסחר הגובר בחיות הבר, יש מנגנונים נוספים שמושפעים על ידי האדם ושמגבירים את אופן העברתן והתפשטותן של מגיפות", אומרת צלוק. "אחת מהסיבות המרכזיות לכך היא הרס של בתי גידול ויצירת קיטוע בין שטחים טבעיים - תופעה הנקראת 'אפקט השוליים'. ככל שיש יותר נקודות מגע בין שטח טבעי לשטח מפותח יותר בין אם זה שטח חקלאי או שטח עירוני, כך הסיכוי שהמחלה תעבור מחיות בר, לחיות משק ומשם לאדם או ישירות לאדם הוא גבוה יותר".

"הרס בתי גידול טבעיים וקיטועם הורס גם את האיזון האקולוגי בתוך המערכת וכך מתאפשרת התפשטות של מינים 'ג'נרסליסטים', כאלו שטווח בתי הגידול וסוגי המזון שהם רגילים אליהם הוא גדול יותר. למינים אלו קל יותר לבצע את המעבר בין השטח הטבעי לשטח העירוני וכך להעביר את הנגיפים שאותם הם נושאים", מוסיפה צלוק. "כשהמערכת האקולוגית חווה חוסר איזון, גם בעלי החיים חווים סטרס וכמו אצל בני האדם גם אצל בעלי חיים הסטרס פוגע במערכת החיסונית וכך מגדיל את הסיכון להעברת פתוגנים בין בעלי החיים לבין עצמם ובינם לבין הסביבה".

עוד בוואלה! NEWS

תוצר הלוואי של תעשיית הבשר שאנחנו מעדיפים לשכוח

לכתבה המלאה

מה קורה בישראל?

ההשלכות של משבר הקורונה עדיין לא ברורות לגמרי, אך אין ספק שההתנהלות שלנו תצטרך להשתנות ולהיות מותאמת לשגרה החדשה. "חשוב להבין שציד וסחר בחיות בר זה לא רק בסין, אלא משהו שקיים גם בארצות הברית, אירופה וגם בישראל", אומרת צלוק. "בישראל, קיטוע והרס של בתי גידול טבעיים הוא מאוד נפוץ, ויש פיתוח מסיבי של בנייה ותשתיות. עם זאת, אפשר לציין לטובה פרויקט של מינהל התכנון, שמקדם הקמת מסדרון אקולוגי באזור המרכז שאמור לשמור על קישוריות ורציפות בין אזורים טבעיים".

"אנחנו לומדים המון מהקורונה בישראל ואחד מהדברים המרכזיים הוא שאנחנו לא מספיק מתבססים על מדע בתהליכי קבלת ההחלטות וכמו כן שאין מספיק הבנה של חשיבותם של השטחים הטבעיים וחיות הבר להישרדות שלנו. אחד הדברים שאני מקווה שיקרה בעקבות כל זה הוא שמקבלי ההחלטות יפעלו בענווה רבה יותר כלפי ערכי הטבע ויבינו שיש מנגנונים טבעיים מעלינו, שאין לנו שליטה מלאה עליהם. ללא שינוי הדרך בה אנו פועלים יהיה לנו קשה להתמודד עם השינויים המתרחשים סביבנו".

הכתבה הוכנה על ידי "זווית - סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה"

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully