ממש לא השקעה פאסיבית: מה מסתירים המדדים בבורסה?

    מדדים הם השקעה אהובה משום שהיא מפוזרת ולטווח ארוך, אבל עדכון המדדים של יום חמישי האחרון מסגיר את המלכוד, לטוב ולרע, שיש בדרך המחשבה הזאת. ד"ר דייבי דישטניק מסביר

    • הבורסה בתל אביב
    ד"ר דייבי דישטניק
    בווידאו: שר האוצר בתדרוך על התכנית הכלכלית (צילום: רוני כנפו, עריכה: ניר חן)

    ביום חמישי נערך עדכון של מדדי הבורסה בארץ. עדכון זה מציף נקודה, שלעניות דעתי ראוי לתת עליה את הדעת. בניגוד למקובל לחשוב, השקעה בשוק ההון באמצעות מדדים היא לא פאסיבית לגמרי.

    נזכיר קודם מהי בכלל השקעה באמצעות מדדים. לצורך כך, ניקח לדוגמא את מדד תל אביב 35. מדד זה כולל את 35 החברות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר מבין אלו שנסחרות בבורסה בישראל. משקל כל מניה במדד נקבע לפי השווי שלה ביחס לשווי של יתר המניות שבמדד (תחת האילוץ שמשקל מניה בודדת במדד אינו יכול להיות גבוה מ- 7%). לפיכך, מי שמשקיע באמצעות רכישת יחידות של מדד ת"א 35 למעשה משקיע בבבת אחת ב- 35 המניות שמרכיבות אותו, ובכך משיג פיזור בקלות רבה.

    לפחות לכאורה, השקעה כזו במדד מאפשרת גם פאסיביות, כיוון שניתן פשוט לקנות את יחידות המדד ולהחזיק אותן לטווח ארוך מבלי למכור אותן. פיזור ופאסיביות נחשבים תכונות רצויות בהשקעות, משום שהמחקר האקדמי מראה שמי שמנסה להשקיע במספר מצומצם של מניות ספציפיות ומי שמנסה לתזמן את השווקים וקונה ומוכר בתדירות גבוהה בממוצע נכשלים. כלומר, השקעה באמצעות מדדים נחשבת רצויה.

    עוד בוואלה! NEWS

    ארוחה במעטפה ב-10 דקות הכנה

    אודי ברקן ואושר אילדמן
    לכתבה המלאה
    במקום לשים את כל הביצים בסל אחד משקיעים במדד - אבל האם זו באמת השקעה כל כך סולידית? (צילום: ראובן קסטרו)

    ברם, חשוב לחדד שהשקעה במדדים היא לא פאסיבית לגמרי. הסיבה לכך היא שמרכיבי המדד מתעדכנים. על מנת לשקף את שינויי השווי של המניות שמתרחשים כל העת, נקבע בבורסה בישראל שמדי חודש מעדכנים את משקלי החברות שנכללות במדד. פרקטית, בדרך כלל, עדכונים אלו הם בעלי השפעה קטנה יחסית. לעומת זאת, פעמיים בשנה יש גם עדכון של הרכב המדדים. קרי, מניות נכנסות למדדים ובמקביל מניות אחרות יוצאות מהם. לעדכונים אלו יכולה להיות השפעה מהותית, אם יש שינוי במספר גדול יחסית של מניות, בדיוק כפי שקרה ביום חמישי.

    בעדכון של הרכב המדדים, למדדים מצטרפות מניות שהשווי שלהן עלה באופן יחסי ונגרעות מניות שהשווי שלהן ירד באופן יחסי. כך למשל, ביום חמישי, למדד תתל אביב 35 הצטרפו מניות ששווי השוק שלהן עלה בחצי השנה האחרונה והכניס אותן לרשימת 35 המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר. הן נכנסו על חשבון מניות שהיו במדד ויצאו ממנו בעדכון הנוכחי, כיוון ששווי השוק שלהן ירד בחצי השנה האחרונה, כך שהן אינן נכללות יותר ברשימת 35 החברות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר.

    כלומר, בהגדרה, מי שמשקיע דרך מדדים בעצם בכל עדכון הרכב כאילו קונה מניות יקרות יחסית (אלו שנכנסות למדד), ומוכר מניות זולות יחסית (אלו שיוצאות מהמדד). אם המניות שנכנסו ימשיכו לעלות ואלו שיצאו ימשיכו לרדת, הרי שעדכון המדדים ייטיב עם המשקיעים במדדים. לעומת זאת, אם התמונה תתהפך, הרי שמצבם יורע בעקבות העדכון. כלומר, השקעה במדדים היא למעשה לא פאסיבית לגמרי ויש בה אלמנט של תזמון שוק. אולם, מיד צריך לומר להגנתה, שהמחקר האקדמי מראה שפרטים שמשקיעים במניות ספציפיות הם לאורך זמן משמעותית פחות פאסיביים.

    ביום חמישי הצטרפו למדדים המובילים בישראל - מדד ת"א 35 שהוזכר לעיל ומדד ת"א 125 בו נכללות 125 המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר מבין אלו שנסחרות בבורסה בארץ - מניות טכנולוגיה ואנרגיה ירוקה שעלו בצורה משמעותית מתחילת השנה. מאידך, נגרעו מניות נדל"ן ואנרגיה שירדו באופן משמעותי בשל משבר הקורונה. אם המגמה תמשיך ומניות הטכנולוגיה והאנרגיה ימשיכו לעלות ואילו מניות הנדל"ן והאנרגיה ימשיכו לרדת, משקיעי המדדים ירוויחו. אם המגמה תתהפך, העדכון יפגע במשקיעים אלו. ימים יגידו.

    ד"ר דייבי דישטניק הוא חבר סגל בכיר בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב ובעלים של קרן השקעות. לכותב יש עניין אישי בנושא המאמר. אין לראות באמור המלצת השקעה מכל סוג שהוא.

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully