"אם היתה לי הזדמנות, מבטיח לך שהייתי עף מכאן כמו טיל. לא ציונות ולא כלום - שורה תחתונה - אנחנו עובדים כמו חמורים ומרוויחים 17 אלף שקל בחודש ולא מצליחים להרים את הראש. אז אני לוקח הלוואה, כי חייב אוויר לנשימה, ואז עוד אחת כי האוויר נגמר. אני מתעורר כל לילה בחרדות. כבר חודשים שאני לא ישן, כל הציפורניים שלי אכולות מתוך הדאגה, יש לי שני ילדים. איך יוצאים מהלופ המטורף הזה?
"ואני רוצה לצעוק לו 'ביבי, אני במינוס היסטרי'. הכסף שקיבלתי מספיק בקושי לשלם את חשבון החשמל. ומה, חברת חשמל לא גונבת אותי? ברור שגונבת. כולם גונבים במדינה הזו. כן, גם חברת כרטיסי האשראי שלקחתי ממנה הלוואה עם ריבית מופרעת של כמעט 9%. אבל איזו ברירה יש לי? מה מצפים שאעשה? שאגנוב? אתה יודע מה, בעצם למה לא? כולם גנבים כאן, אין דרך אחרת לעשות כסף. הבעיה שהגנבים הגדולים גונבים ברישיון ואותי יכניסו לכלא, אז הגענו לנקודה שהתחלתי בה אני תקוע במדינה המסריחה הזו, עם הלוואות שלא נגמרות, ועם הוצאות שלא נגמרות, ועם ממשלה דפוקה שחושבת רק על איך לקמבן את עצמה".
את המונולוג הזה השמיע באוזננו בקול שבור אורן, תושב רמלה בן 36. סיפורו אינו ייחודי ומצבו לא שונה ממצבם של מאות אלפי ישראלים אחרים, הכלואים בתוך מבוך פיננסי שבו הוצאות התא המשפחתי גבוהות באופן ניכר מהכנסותיו וההלוואות שהם לוקחים בשביל להחזיק את הראש מעל המים, נעלמות כלא היו בתוך מעמקי המינוס. הם רק מעמיקים את הבור הכלכלי אליו שקעו.
"בעוד חודש אני צריך להתחיל לשלם כמעט 4,500 שקלים בחודש לגן פרטי", ממשיך אורן לספר לנו. "תוסיף לזה משכנתא של 4,000 שקלים, את החזר ההלוואות בסך 5,000 שקלים ואת הסופר, שלא ברור איך בכל קניה שבועית אני יוצא ממנו עם עגלה של מינימום 700 שקל ולא קניתי כלום. ומה עם הרכב? אני משלם בחודש 1,200 שקלים על קיה פיקנטו. עם דלק זה יוצא לי 2,000 שקלים. ואיפה החשבונות של הבית? על לקנות בגדים אין בכלל מה לדבר. הקיצר, מגלחים לי עוד 6,000 שקלים. בשורה התחתונה, ההוצאות שלי מגיעות ל-19.5 אלף שקלים וההכנסות שלי ל-17 - גרעון של 30 אלף שקלים מדי שנה".
בתוך הלימבו שבו חיות אותן משפחות צמח בשנים האחרונות שוק האשראי - הבנקים וחברות האשראי שזיהו את הבוננזה המטורפת. כבר בשנת 2008 חלה עליה עקבית וניכרת בתיק האשראי שהועמד למשקי הבית. אלא שנדמה שמאז משבר הקורונה, אנחנו 'מותקפים' מכל עבר בהצעות למתן אשראי - דרך הטלפון, אס אמ אסים, אי מייל, רשתות חברתיות, פרסומות.
נכון להיום, סך ההלוואות שניתנו לכל מטרה הסתכמו ב-89.3 מיליארד שקל, כשחלקן הגדול הוא ללא ביטחונות. המספרים מבהילים: היקף נכסי הסיכון בגין אשראי חוץ־מאזני הסתכם ב-75.4 מיליארד שקל, וחלקו היה 38% מסך נכסי סיכון.
מאז המחאה החברתית ב 2011, שצמחה על רקע מצוקת הדיור, יוקר המחיה בישראל רק גדל, אלא שכל עוד התא המשפחתי שומר על יציבות תעסוקתית וכלכלית, לופ ההלוואות אינו מהווה בהכרח צעידה מודעת אל עבר התהום. מרביתנו חיים כך, וחרף הלקונה שקיימת בשיטה הזו, היא מאפשרת לתאים המשפחתיים בישראל להמשיך להחזיק את הראש מעל המים. אך לא עוד - במציאות הנוכחית, בה רבים איבדו את מקור פרנסתם, או שחלה ירידה בכושר ההחזר שלהם, נטילת עוד הלוואות משמעה, צעידה אל עבר מצב של חדלות פירעון.
עודד פרים, בעלים משותף בחברת תשואות פיננסים, המלווה לקוחות בתהליכים בתחום המשכנתאות ואיחודי הלוואות, מסביר כי הכשל הבסיסי הוא המחשבה כי הפיתרון לפער תזרימי בין ההכנסות להוצאות טמון בנטילת הלוואה קצרת טווח. "מדי יום פונים אלינו עשרות לווים שכולם נופלים לאותה המלכודת. הקלות בה ניתן לקבל הלוואה בקליק היא בבחינת יצירת סיפוק מיידי, אך קצר טווח. זו לקונה פסיכולוגית ומאוד אנושית, לרצות להביא שקט לראש, להפסיק את הטרטור הבלתי פוסק שכרוך בחרדות כלכליות. לצערנו, מדובר בלא יותר מתעתוע שמשחק היטב לידיהם של נותני ההלוואות. הלוואות ל"כיבוי שריפות" הרי 'מתבזבזות' תוך חודשים ספורים אך החתונה בין הצדדים נמשכת שנים ארוכות".
ובינתיים, על העגלה של מתן הלוואות למשקי הבית קפצה לאחרונה גם רשת שופרסל. לא עוד רק תחבושות היגייניות וקילו עגבניות - בדרך לקופה לוקחים גם הלוואה. הרשת השיקה בתחילת חודש יולי מיזם בו מוצבים תאים למתן הלוואות ב-20 מסניפיה. הגורמים שמטפלים בתאי ההלוואות אינם קופאים, אלא נציגי אשראי שעברו הדרכה, עם חיתום שמזכיר נטילת הלוואה טלפונית או באינטרנט. הריבית נעה בגזרת 8%, כתלות בנתוניו הפיננסיים של הלקוח ובכושר ההחזר שלו.
בעקבות השקתו, נפתחה חזית מצידה של המועצה לצרכנות שנוקטת בעמדה חריפה וביקורתית מאוד. עופר מרום, מנכ"ל המועצה לצרכנות, אומר: "מהלך המתייחס להלוואות כאל עוד מוצר מדף שניתן לרכישה יחד עם רכישת עוף וחלה לשבת, ללא בדיקה מתאימה של נתוני הלקוח מבחינת הסיכון ויכולתו לעמוד בהתחייבותו, כפי שנדרש בתחום ההלוואות הבנקאיות, הוא מסוכן". לדבריו, "במצב שבו אנשים נקלעים למצב של מצוקה כלכלית קשה, שיווק הלוואות לצרכנים שלא נכנסו לסניף כדי להתקשר בהסכם הלוואה ולא ביצעו סקר שוק, מגביר את הסיכון כי הצרכן יקבל החלטה פזיזה ו/או כי יפעל תחת לחץ, ומכאן החשש להליך שיווק בלתי הוגן באופן שיש בו שלילה של חופש ההתקשרות של הצרכן או פגיעה מהותית בחופש ההתקשרות שלו".
שופרסל נעמדה על שתי רגליה האחריות בשביל להצדיק את נחיצות המיזם. מנכ"ל הרשת הוציא מכתב תגובה בו נכתב, בין היתר: "אנו סבורים כי פעילות זו שהינה בשיתוף עם חברת כאל העוסקת באשראי חוץ בנקאי, לא רק שלא תפגע בצרכן, אלא תתרום להגברת התחרות ולהוספת אפשרויות בחירה אטרקטיביות למי שנמצא במצב של מצוקה תזרימית וזקוק לסיוע בדמות אשראי, בפרט בימים אלו. גם לנו, כגוף עסקי אשר מספק שירותי מימון, אין כל אינטרס או רצון להעניק הלוואות למי שאינו בר יכולת החזר ואך ברור ומתבקש הוא, שהלוואות יינתנו אך ורק כאשר כל האינדיקציות מעידות על יכולת החזר מצד הלקוח".
איך שלא תסתכלו על זה, בין אם מדובר במהלך צרכני חיובי ובין אם אחרת, השורה התחתונה ברורה - נתוני בנק ישראל שפורסמו בשבוע שעבר מלמדים שיתרת החוב של משקי הבית חוזרת לעלות, אחרי מגמה הפוכה של צמצום חובות שנרשמה עם תחילת משבר הקורונה. במהלך חודש מאי עלתה יתרת החובות לבנקים בכ־3 מיליארד שקלים, ועמדה על 517 מיליארד שקל בתחילת יוני ובכללם גם הלוואות לכל מטרה.
לאור הסחרור אליו נקלעו הלווים בישראל בגלל משבר הקורונה, אילץ בנק ישראל את הבנקים לאשר להם להקפיא את החזר ההלוואה עד לסוף חודש אוקטובר. השקט היחסי שנוצר זמני בהחלט. הרי לכל 'לכל שבת יש גם מוצאי שבת' - ולמעשה, מדובר בלא יותר מאשר דחיית הקץ. אוקטובר מתקרב ואיתו החשש לאי עמידה רבתית בחידוש ההחזרים. מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון, אמר במסגרת דיון בוועדה לביקורת המדינה: "המערכת הבנקאית היא בבואה של המשק הישראלי - אם הוא יקרוס, תהיה תוצאה דומה גם אצלה".
"בוא תספר לי משהו שאני לא יודע. אני לא לוקח הלוואות כי כיף, אני לוקח כי אין לי ברירה, אז מה אתה מציע לי לעשות?" תוהה אורן, לאחר ששטחנו בפניו את הבעייתיות שכרוכה בהתנהלות הפיננסית שלו. "במקום לבלבל לי את המוח עם נתונים, תן לי פיתרון. אז מה אתה מציע? שלא ארשום את הילדים לגן? שאמכור את הרכב? אולי לעבור לגור עם חמתי בדירת שני חדרים בטבריה"?
אורן צודק, למעשה, אין כמעט פתרונות שיכולים לחלץ אותו מהמצב בו הוא נמצא. נכון, הידוק משמעותי של החגורה יצליח לכווץ את הדלתא שבין ההוצאות וההכנסות ב-1,000 שקלים, אך יהיה לזה מחיר בדמות ' קיצוץ בבשר החי' ובכל מקרה, יישאר לאורן פער בגובה 18 אלף שקלים מדי שנה. אז מה עושים? אחת הדרכים לצאת מתוך המעגל הבלתי נגמר הזה עוברת באיחוד כלל ההלוואות והחובות לתוך הלוואה אחת שמתקבלת כנגד שיעבוד הנכס, מסביר דיוויד פרייטס, בעלים משותף בחברת תשואות פיננסים.
לדבריו, רבים אינם מודעים לכך שניתן לקבל משכנתא של עד 50% ובמקרים מסוימים, גם עד 70%, מערך הנכס. בחברת תשואות פיננסים שעוסקת בין היתר בגיוס אשראי מגובה נדל"ן מציינים, שבמצב אליו נקלע אורן, אנו נגיע למתווה ידוע מראש בפריסה לאורך זמן ולהחזר חודשי נמוך, שמאפשר לשוב למסלול חיים 'שפוי'. לאחר שהצגנו בפניהם את המקרה שלו ובהנחה ואינו מעוניין למכור את ביתו השווה כ-1.8 מיליון שקל. הם הציעו לו ליטול הלוואה מאחדת על סך 1,050,000 שקלים, כאשר גובה ההחזר החודשי יעמוד על כ- 5,000 שקלים, מצב שייצור חיסכון תזרימי חודשי של כ-4,000 שקל ויהפוך את הגירעון השנתי לחיסכון.
בו בעת, מדובר בפיתרון יעיל אך כזה שאינו מתאים לכל תא משפחתי. לעיתים סך ההתחייבויות שנוצרו עולה גם לאחר איחוד ההלוואות על יכולת ההחזר והמינוף של התא. על כן, ההמלצה במקרים כאלה, תהיה בצער רב, למכור את הנכס. כך למשל, קחו זוג עם הכנסות משותפות בסך כ-15 אלף שקלים, וסך התחייבויות של כ-600 אלף שקל שנוצרו בשל עסק שכשל. בנוסף, יש להם יתרת חוב משכנתא על סך של 750 אלף שקלים ודירה בשווי 1,700,000 שקלים. במקרה הזה, עדיף למכור את הדירה, לסלק את כלל ההתחייבויות ולנסות בעודף שנותר לרכוש דירה צנועה יותר או לחילופין לשכור נכס.
בנוסף, מציין פרייטס כי אמנם זהו פיתרון יעיל שגודע בפעם אחת את הריטואל של כניסה חוזרת להלוואות, אך מנגד, הריבית המצטברת על פני תקופת פריסת ההלוואה לשנים רבות, עתידה להעלות את מחיר הכסף בצורה ניכרת.
ולסיום, פרים מסכם: "כיוצא המערכת הבנקאית, אני מכיר מקרוב את תהליכי קבלת ההחלטות ומדיניות ניהול הסיכון, לפיה הבנק ייטה לאשר מהלך כזה כאשר חובותיו של הלקוח עדיין משולמים כסדרם. לכן, אנו ממליצים לבחון את השימוש בכלי הזה מייד לאחר שמתברר כי קיים פער כרוני בין ההוצאות וההכנסות".