לאור נתוני התחלואה בקורונה המגדילים את אי-הוודאות ומעכבים את החזרה לפעילות כלכלית שגרתית, עדכן בנק ישראל כלפי מטה את תחזית הצמיחה לשנת 2020: הבנק המרכזי צופה עתה כי התוצר יתכווץ השנה ב-6%. כיוון שהמגפה טרם מוגרה, עדיין לא ברור אם זהו סופו של תהליך או שנראה עדכונים שליליים נוספים בהמשך. לאור המצב, נדרשת המדינה להוציא כספים רבים על מנת לתמוך באזרחים ובעסקים המצויים במשבר הכלכלי הרחב והעמוק שידענו מזה שנים רבות.
אין ספק כי המשק זקוק לתמיכה ממשלתית בעת הנוכחית. אך, יש דרכים שונות לעשות זאת. גם אם לכולן המשותף שתתמוכנה בפעילות הכלכלית בטווח הקצר, הרי שדרכים אלו נבדלות בתועלת ארוכת-הטווח שלהן. לדעתי, אם אנו כבר נדרשים להוציא כספים על מנת לתמוך במשק בטווח הקצר, עדיף לעשות זאת באופן שישדרג אותו בטווח הבינוני והארוך. כך נוציא את המקסימום מהמצב אליו נקלענו בגלל הקורונה והמשבר הכלכלי הגלובלי הנלווה אליה - כדי, לכשיסתיים המשבר, נצא ממנו מחוזקים.
ישנם, כמובן, דברים רבים שניתן לעשות. להלן מספר כיווני פעולה עיקריים אפשריים.
- חינוך: לנצל את המצב לצורך שדרוג מערכת החינוך. כידוע, לאור המגפה והצורך בריחוק חברתי (לימודים בכיתות קטנות יותר), יש צורך מיידי במורים רבים נוספים. זה הזמן למשוך אקדמאים איכותיים -- בוודאי, אלו המובטלים כיום -- למקצועות ההוראה כדי לשדרג את איכות צוותי ההוראה. ואם כבר, אז ניתן גם לחשוב האם זו כבר הזדמנות, גם כאשר המצב יחזור לשגרה, לשמר את מבנה הכיתות הקטנות יותר - דבר היכול לשפר את חוויית ואיכות הלמידה. לבסוף, לאור ההתנסות והצורך בלמידה מרחוק, כדאי להאיץ תהליכים של הטמעת טכנולוגיות חדשות במערכת.
- שוק העבודה: המדינה כבר הבטיחה לשלם דמי אבטלה עד יוני 2021. הפיריון הנמוך בענפי תעשיה ושירותים מסוימים הוא מזה זמן רב אחד מעקבי האכילס העיקריים של הכלכלה הישראלית -- זו אולי הזדמנות לטפל בכך. אם כבר מוציאים כסף רב למשך תקופה ממושכת כדמי אבטלה, אז עבור עובדים מתאימים אשר נפלטו מענפים או חברות שאינן תחרותיות (אשר משם גם באים, מטבע הדברים, מובטלים רבים), אפשר להתנות את קבלת דמי האבטלה בהכשרות מקצועיות שיאפשרו הסבה למקצועות נדרשים בענפים תחרותיים יותר.
- תשתיות: יש פרויקטים רבים (למעלה מ-200, לפי דו"ח 'תשתיות לישראל 2019') המצויים כיום בשלבי תכנון שונים. מנגד, יש בישראל מחסור בתשתיות מודרניות. כלומר, הצורך והפרוייקטים קיימים - צריך רק לסיים את התכנון ולבצע. יש כאן הזדמנות לקדם במהירות את התכנון והביצוע של פרויקטים רבים ככל האפשר. ביצוע הפרויקטים יגדיל ביקושים שונים במשק בטווח הקצר-בינוני (עובדים, חומרים, וכו') ותוספת או שדרוג התשתיות תבאנה לשיפור בפיריון במשק, להגברת התחרותיות של הכלכלה הישראלית, ולשדרוג ברמת החיים של האזרחים, בטווח הארוך. יותר מכך, מלבד תשתיות תחבורתיות נדרשות, כדאי לתת עדיפות לפרוייקטים של אנרגיה נקיה -- לנצל את ההזדמנות כדי להפוך את משק האנרגיה שלנו ל-'ירוק' יותר -- לרווחת האזרחים והסביבה.
כדי לקדם ולבצע תכניות מהסוגים שציינתי, נדרשים חזון, חשיבה לטווח ארוך ומנהיגות. לצערנו, גם בימים רגילים, מתקשים קובעי המדיניות בישראל לחשוב לטווח ארוך. הדבר נכון שבעתיים בימים כמו אלו שאנו חווים כעת (ולמעשה, בשנתיים האחרונות) - של מבוי-סתום פוליטי אשר הוביל לממשלה שאינה מתפקדת. דווקא בעת משבר בריאותי וכלכלי חמור מתקשים האנשים המובילים את המערכת הפוליטית לגלות אחריות ומנהיגות - וחבל שכך. יש פה הזדמנות אמיתית לשנות דברים במשק הישראלי. זכורה היטב אמירתו של רם עמנואל, ראש הסגל בבית הלבן בזמן המשבר הכלכלי של 2008: "אסור לתת למשבר להתבזבז. זו הזדמנות לעשות דברים שחשבת כי הם בלתי אפשריים".
הכותב הוא מנהל השקעות ראשי ב-Clarity Capital.