למי שאינו יודע, הבורסה לניירות ערך בתל אביב היא בעצמה חברה שמניותיה נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב. ככזאת, בשבוע שעבר, היא פרסמה את דוחותיה הכספיים לרבעון השני. מהדוחות עולה כי הכנסות הבורסה מעמלות מסחר גדלו במחצית הראשונה של השנה, כתוצאה מעליה במחזורי המסחר בבורסה בתקופה זו.
סיבה אחת לגידול במחזורי המסחר אינה מעודדת. במרץ האיום, בשל הפאניקה מהתפרצות הקורונה, ציבור המשקיעים בארץ פדה משוק קרנות הנאמנות המקומי כ- 50 מיליארד שקל, ובכך אילץ את קרנות הנאמנות למכור היקפים אדירים של ניירות ערך שנסחרים בבורסה. חלק מהפדיונות הללו נבעו מצרכי נזילות - צרכים מידיים של כסף בגלל משבר הקורונה. אולם, רוב הפודים לא עשו זאת משיקולי נזילות. הם עברו על כלל בסיסי של השקעות. במקום להשקיע לטווח ארוך, להתעלם מהמשבר ולא לגעת בהשקעותיהם, הם ניסו לתזמן את השוק ו"לחתוך" הפסדים ביציאה ממנו מתוך מחשבה שהוא ימשיך לרדת עוד יותר לאחר מכן. התוצאה כמובן ידועה, השוק לא המשיך לרדת ואלו שפדו את כספם קבעו לעצמם הפסד. ככלל ממצאי המחקר האקדמי מראים שבממוצע ניסיונות תזמון של השוק נכשלים.
בבורסה מייחסים את הגידול במחזורי המסחר למספר שיא של חשבונות מסחר חדשים שנפתחו במהלך תקופת הקורונה. שם מציינים כי הסגר הכללי הביא את הציבור הרחב להתעמק במגוון תחומים, לרבות השקעות פיננסיות, אשר קודם לכן בשגרה לא זכו לאותה רמת קשב. כניסה זו של משקיעים חדשים הינה מעודדת כל עוד הנכנסים מקפידים על ארבעה כללי יסוד. הראשון, משקיעים רק סכום כזה שגם אם מפסידים את כולו, החיים השוטפים לא נפגעים וכן נשארת יכולת לממן אירועים בלתי מתוכננים. הכלל השני הוא שמדובר בהשקעה לטווח ארוך. בנוסף, ההשקעה צריכה להתבצע בצורה כמה שיותר פאסיבית, ללא ניסיונות תזמון של השוק, ובאופן מפוזר.
הקפדה על כללים אלו סביר שתייצר רווחים בטווח ארוך ותאפשר למשקיעים את הגדלת החיסכון עמו יפרשו לגמלאות (בהינתן שאופק ההשקעה שלהם עד היציאה לפנסיה מספיק ארוך). ראוי לציין שגם בארה"ב נרשמה הצטרפות של קהלים חדשים לבורסה בעת הזו. בפרט מתועדת שם הצטרפות משמעותית של משקיעים פרטיים שהחלו להשתמש בפלטפורמת המסחר של חברת רובין הוד. הביקורת שמושמעת על המצטרפים החדשים הללו הינה שרבים מהם אינם מקפידים על ארבעת כללי היסוד לעיל. לכן, החשש הוא שבסופו של דבר שכרם יצא בהפסדם.
מכאן שהאתגר שעומד לפתחה של הבורסה בארץ (כמו גם בורסות בעולם) הינו כפול. הראשון למשוך אליה כמה שיותר משקיעים, והשני לייצר את המנגנונים שיגרמו למשקיעים לשמור על ארבעת כללי ההשקעה שתוארו לעיל. אתגר זה כמובן לא מונח רק לפתחה של הבורסה. צריכים לסייע בו גם רשות ניירות ערך, הבנקים, האקדמיה, התקשורת וגופים נוספים.
הבסיס הוא חיזוק החינוך הפיננסי והנחלת המסר שהשקעות בשוק ההון, תוך הקפדה על הכללים לעיל, הן הכרח, על מנת לשמור על רמת החיים שלנו ביציאה לפנסיה. במקביל רצוי גם לפתח מוצרים חדשים ולהרחיב את סל השירותים שמספקת הבורסה. בנוסף, יש להקל את הרגולציה, היכן שאפשר, כדי שיותר חברות ירצו להירשם למסחר בבורסה בארץ וכך יתהוו יותר אפשרויות ההשקעה בשוק המקומי. מצד שני נחוצות גם הנחיות חדשות. למשל, כעת אנחנו בעיצומה של עונת פרסום הדוחות הכספיים ליום 30.6.2020. בשונה מארה"ב, בארץ רוב החברות לא מודיעות מראש באיזה תאריך יפרסמו את הדוחות, וחלק עוד יותר קטן מקיים שיחת ועידה של בכירי החברה להסבר וניתוח התוצאות בדוחות.
לדעתי, בהקשר זה, אימוץ מדיניות דומה לזו שבארה"ב יאפשר זרימה חלקה יותר של מידע למשקיעים, ויעזור להגברת האטרקטיביות של הבורסה. כאמור, זו רק דוגמא. נדרשת חשיבה מקיפה של כלל הגורמים שהוזכרו כאן, על מנת לייצר, עבור הציבור בישראל, את התשתית הדרושה להשקעה אפקטיבית לטווח ארוך באמצעות הבורסה.
ד"ר דייבי דישטניק הוא חבר סגל בכיר בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב ובעלים של קרן השקעות. לכותב יש עניין אישי בנושא המאמר. אין לראות באמור המלצת השקעה מכל סוג שהוא.