התופעה של גני ילדים שנמצאים בסמוך למקומות העבודה אמנם משגשגת כבר שנים בארה"ב, אבל נמצאה עד כה בניצניה בישראל, בעיקר בהייטק ובמוסדות אקדמאיים. זאת, למרות כל המחקרים וגם הניסיון, שבמציאות מראים שגני ילדים שנמצאים במקומות עבודה משפרים את תפוקתו ויעילותו של ההורה העובד/ת, כי הראש מתפנה לעבודה ולא למחשבות על מה קורה כרגע עם הילד.
אז מהי ההזדמנות שנוצרה בעקבות משבר הקורונה ואיך זה ימנע התעללות ופגיעה בקטינים בגנים?
משבר הקורונה אילץ מעסיקים, חברות וארגונים להתרגל לסטנדרט עבודה חדש, לגלות גמישות, להגיב מהר, להתקדם ברמה הטכנולוגית ולהתאים את הארגון לצרכי המציאות החדשה ולעבודה מרחוק. ברמת העובדים, המילה גמישות ועבודה מרחוק קיבלה משמעות חדשה. הורים גילו איך זה לעבוד מהבית, בלי מסגרות, במשמרות, בחלוקה ושותפות, איך לשלב בין המשפחה לקריירה כשהמציאות היברידית ולעיתים מעורבת זו בזו. מאידך, התקבלו דיווחים על עלייה מתמדת בדיכאונות וחרדות אצל עובדים ורצון של אנשים לחזור לשי\גרת עבודה, למקומות העבודה, לפגוש א/נשים ולהתנהל בסביבה חברתית.
לכן, ניכר שבאופק, גם אם עבודה מרחוק תהווה אחוז מסוים ממשרתו של עובד, עדיין מקומות עבודה ימשיכו לשגשג. ובכל זאת, יהיה שינוי: הם יהיו מקומות עבודה יותר גמישים, כאלו שצריכים ומסוגלים לקבל שינויים ארגוניים וטכנולוגים, להגיב במהירות ולהכניס קידמה לתרבות האירגונית ולחיי העובד.
בראש ובראשונה, הם יצטרכו להקים גנים לגיל הרך אשר ממוקמים בתוך הארגונים או במתחמי עבודה שוקקים. המהלך יאפשר סטנדרטים גבוהים, בחירת הצוות הטוב ביותר, פיקוח צמוד, הצבת מצלמות ומתן גישה ישירה להורים ובכך למנוע דה פקטו מקרי התעללות ופגיעה בקטינים.
הקורונה לימדה אותנו ששינויים אפשר להטמיע במהירות הבזק כשאין ברירה. המקרים של התעללות בקטינים וחסרי ישע בגנים, האחרון שבהם ברמלה, גם הם לימדו אותנו שהגענו לנקודת האין ברירה, שהגיע הזמן שיותר ארגונים ירחיבו עוד קצת את יריעת הרווחה ויקצו חלל במתחם הארגון שמוקדש לגן לילדים שהוריהם עובדים בארגון.
במדינה עם אחוזי ילודה מהגבוהים בעולם, מאוד מפתיע שיש התייחסות מועטה מדי לסידור לילדים במקומות העבודה. נכון, עולם העבודה לא מחכה שהורים יגמרו לגדל ילדים. אבל מעסיקים יכולים וצריכים להיות שותפים לגידול הילדים של העובדים שלהם. עובדים יכולים וצריכים לדרוש סטנדרט העסקה שיאפשר להם ראש שקט ומעקב צמוד אחר צוות הגן והטיפול בילדיהם.
נוצרה הזדמנות אמיתית לשינוי בתחום. המציאות הוכיחה שהפיתרון לדאבון הלב יוסדר על ידי מעסיקים ועובדים הרבה לפני שהוא יוסדר בחקיקה.
נורית קנר יהב היא מנהלת פיתוח עסקי, Boardirector by SQLink Group