הידיעה על מתווה הנורמליזציה עם איחוד האמירויות הערביות התקבלה ברגשות שמחה בקרב הציבור. זאת, בעיקר בגלל הצדדים המדיניים שבו, בדגש על הסכם השלום שעתיד להגיע בסוף המהלך וההשפעה האפשרית על מדינות סוניות מתונות אחרות באזור, למשל סעודיה. אבל למתווה הנורמליזציה יש גם משמעויות כלכליות חשובות, שהולכות ומתבררות ואשר את השפעתן נרגיש בקרוב. רק ביום ראשון נודע על חתימת עסקה אסטרטגית בין חברה מאבו דאבי לחברה ישראלית. לפי סוכנות הידיעות הממלכתית באיחוד האמירויות. APEX, חברת ההשקעות הממשלתית של אבו דאבי, חתמה על הסכם סחר אסטרטגי עם חברת הביוטכנולוגיה הישראלית TERA. שתי החברות יעבדו יחד בנושא חקר הקורונה, במסגרתו יפותח גם מכשיר לגילוי קורונה.
זוהי רק ההתחלה. הפוטנציאל העסקי והמסחרי של היחסים עם איחוד האמירויות הוא רב ביותר, במיוחד בתחום היצוא שהוא בעל הערך המוסף הגבוה ביותר לכלכלת ישראל. מדובר במדינה עם תל"ג לנפש של 72,000 דולר, המייבאת מדי שנה סחורות ושירותים בהיקף של 264 מיליארד דולר ומדורגת במקום ה-11 בעולם במידת קלות העסקים בה. המדינה הפכה בשנים האחרונות למרכז סחר סואן והיא שמה דגש על סחר בינ"ל כמרכיב מרכזי בכלכלתה. חלק ניכר מהיבוא שלה הוא של כימיקלים ומזון, תחומים שבהם יש ליצוא הישראלי יתרון יחסי. בנוסף, המדיניות הכלכלית של איחוד האמירויות מבוססת על פתיחות כלכלית, ליברליות ותחרותיות, מה שמבטיח לחברות עסקיות ישראליות חיים קלים יותר בבואן לפעול במדינה.
זאת ועוד, ככלכלה מוטת חדשנות יש ליצוא הישראלי הרבה מה להציע למפרציות. באיחוד האמירויות למשל, מושם בשנים האחרונות דגש על תחומי היי-טק שונים (פינטק, קלינטק, ביומד, מכשור רפואי וטכנולוגיות בנייה) כחלק מהחזון הכלכלי ל-2030 ששרטטה מדינת המפרץ. זה קו משותף למדינות באזור השואפות להקטין את תלותן במשאבי טבעיים, כמו נפט וגז, ולגוון את מקורות ההכנסה שלהן, תוך ביסוס הצמיחה על תחומי חדשנות. בכל אלה ישראל תוכל להיות שותפה.
חשוב להבין בהקשר זה, שהמפרציות הן כלכלות מפותחות וככאלה הן תוכלנה לאמץ את הטכנולוגיות הישראליות המתקדמות ביותר בקלות יחסית ולהטמיע אותן באופן מידי. זאת משום שהן מצוידות בכל התשתיות והיכולות הטכנולוגיות הנדרשות לכך.
באיחוד האמירויות הדבר בולט במיוחד. התוכניות הכלכליות האסטרטגיות שלה מבוססות בעיקר על טרנספורמציה דיגיטלית, תוך הכרה שכלכלה דיגיטלית תורמת ליצירת הזדמנויות אמיתיות להשקעה ישירה זרה. הכלכלה הדיגיטלית באיחוד האמירויות מיושמת, בין היתר, באמצעות אימוץ טכנולוגיות מתחום המהפכה התעשייתית הרביעית וכן אימוץ טכנולוגיות בלוקצ'יין בעסקאות ושירותים פיננסיים. בכל אלה יש לישראל מה להציע והיא תוכל להיות שותפה עסקית של איחוד האמירויות בקידום תכניותיה הכלכליות.
יתר על כן, איחוד האמירויות ויתר מדינות המפרץ שמות דגש על כל תעשיית הערים החכמות. תחום זה מקיף כמה וכמה ענפים בהם היצוא הישראלי יכול למלא תפקיד, כמו טכנולוגיות לבנייה חכמה, מערכות ותוכנות לניהול ערים, אוטומוטיב ותחבורה חכמה, אנרגיה מתחדשת - בדגש על יעילות אנרגטית - ועוד. מדובר בענפים בעלי פוטנציאל עסקי ניכר עבור היצואנים הישראלים. גם תחומי ביטחון הפנים והסייבר הם חשובים מאוד לאיחוד האמירויות - שוב, תחומים בהם לישראל יש יתרון תחרותי גלובלי - ונזכיר שבמדינה פועל קונגלומרט הביטחון הערבי הגדול ביותר שנקרא Edge.
מעבר לגיוון הכלכלה, התכנית האסטרטגית של איחוד האמירויות לשנים הקרובות כוללת את קידום המדינה כמרכז סחר ותיירות עולמי, פיתוח תעשיה ויצירת הזדמנויות תעסוקה רבות יותר לאזרחים באמצעות חינוך משופר והגדלת התעסוקה במגזר הפרטי. גם כאן יש לישראל יכולת לתרום ולקדם שיתופי פעולה עסקיים.
שיתוף פעולה אפשרי גם בתחום החקלאות. למרות התנאים האקלימיים הקשים, המדינה מפתחת חוות קטנות בנאות ממדבר ובחוות מלאכותיות וזקוקה לטכנולוגיות השקיה ובקרת אקלים.
מתווה הנורמליזציה מאפשר סוף-סוף לישראל ולאיחוד להרים את המסך מעל יחסיהן החשאיים עד כה. נזכיר כי לישראל יש נציגות רשמית בארגון האו"ם לאנרגיות מתחדשות שמושבו באבו דאבי, והשנה הוזמנה ישראל להציג בביתן בתערוכת האקספו בדובאי. בביתן הישראלי בתערוכה, שפתיחתה נדחתה לשנה הבאה עקב הקורונה, יוצגו הישגיה של ישראל בתחומי החקלאות והאנרגיה המתחדשת והוא יהווה במה מרשימה לתעשייה הישראלית.
אני מעריך, בהערכה זהירה, כי כינון קשרים מסחריים מלאים עם איחוד האמירויות יוכל להגדיל את היצוא הישראלי בעשרות אחוזים מדי שנה ולתרום רבות לצמיחה.
במשך שנות דור נאבקה ישראל להכרה בלגיטימיות שלה באזור. היא התמודדה מול חרם ערבי ויכלה לו, אבל מעולם לא ויתרה על רעיון השלום האזורי. ב-77' נסדקה לראשונה חומת האיבה הערבית עם ביקורו ההיסטורי של סאדאת בישראל. סדקים אלה הלכו והתרחבו עם חתימת הסכם אוסלו והסכם השלום עם ירדן ב-93' וב-94' בהתאמה. נכון, הציפיות לשלום כלכלי אזורי נכזבו והיקף הסחר עם המדינות השכנות הוא עדיין מצומצם עם כל חשיבותו המדינית. עם זאת, חתימת ההסכם עם איחוד האמירויות פותח פתח חדש למערכת יחסים כלכלית חדשה באזור - תחילה עם המפרציות עצמן ואחר כך עם מדינות נוספות ודרכן גם למדינות שלישיות. השוק באיחוד האמירויות מותאם יותר למוצרים ושירותים ישראליים מאשר זה של המדינות השכנות, ירדן ומצרים, ויש לקוות שנדע להשתמש בחוכמה בקשרים המדיניים כמנוף כלכלי בילטרלי ואזורי. אני קורא לממשלה לפעול לתמוך ביצוא הישראלי, בדגש על פעילות שיווקית, כדי שאכן נוכל לממש את הפוטנציאל העסקי והמסחרי החדש שנפתח לנו.
הכותב הוא יו"ר מכון היצוא