הסכם שהסדיר את חריגות השכר בתעשייה האווירית יחסוך חצי מיליארד שקל לחברה, אך בקופת חולים כללית ממשיכים 2,000 רופאים לקבל חריגות שכר לכאורה, כך עולה מהדוח לשנים 2018 ו-2019 שמפרסמות היום (ג') יחידת האכיפה והיחידה לחקירות שכר בראשות הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, קובי בר-נתן.
מהדוח עולה כי בשנת 2018 נמצאו חריגות לכאורה ב-75 גופים מתוקצבים ונתמכים, המהווים כ-10% מכלל הגופים המתוקצבים והנתמכים. מדובר בשיפור קל לעומת 2017 - אז נמצאו חריגות בכ-12% מהגופים.
לדברי בר-נתן: "פעילות יחידת האכיפה מביאה לידי ביטוי את המטרות העיקריות של האגף - ייעול עבודת המגזר הציבורי, שיפור השירות לאזרח והגדלת פריון העבודה". הדוגמה הבולטת שמציין בר-נתן היא של חריגות שכר לכאורה בהיקף נרחב שהתגלו תעשייה האווירית. בר-נתן ציין כי בעקבות שימוע קיבוצי שנערך לעובדים בחברה נחתם השנה הסכם קיבוצי מיוחד, במסגרתו הוקפאו קידומים בדרגות השכר הגבוהות ונדחו תשלומי תוספות שכר. בר-נתן מעריך כי ההסכם יביא חסכון של כחצי מליארד שקל לקופת החברה.
לדברי מנהל תחום בכיר ביחידת האכיפה שאדי עאזם, "פעילות היחידה הביאה לחתימה על מספר הסכמים קיבוציים המסדירים טיפול בחריגות שכר. הסכמים אלה מביאים לחסכון רב בכספי הציבור". עזאם הוסיף כי "פעילות היחידה הביאה לירידה משמעותית במספר הגופים החורגים לכאורה וגם בכמות החריגות באותם גופים".
באוצר טוענים כי פעילות יחידת האכיפה בשנת 2019 הביאה לחיסכון של כ-600 מיליון שקל בהוצאות שכר חריגות. על-פי האוצר, מיום הקמת היחידה בשנת 1997, חסכה יחידת האכיפה במצטבר יותר מ-7 מיליארד שקל.
לעומת ההצלחה בתעשייה האווירית נכשלו מאמצי הממונה להגיע להסכם עם רופאי קופת חולים כללית ובר-נתן מאיים להפעיל את סמכותו לפי החוק ולהפסיק את הסכומים המשולמים בחריגה לכאורה מהחוק לכ-2,000 רופאים, ואולי אף להורות על החזר הסכומים ששולמו שלא כדין.
בכ-10% מהגופים המתוקצבים והנתמכים התגלו חריגות לכאורה
המקרים המרכזיים של חריגות שכר שטופלו ב-2018 ו-2019 כוללים כאמור את התעשייה האווירית וכן את קופת חולים כללית - שם נמצאו חריגות בשכרם של אלפיים מרופאי הקופה. בדומה לתעשייה האווירית שלח הממונה על השכר שימוע קיבוצי גם להנהלת הקופה ולנציגות הרופאים. ואולם בשונה מהתוצאה המוצלחת בתעשייה האווירית דחתה נציגות העובדים בקופת חולים כללית את הצעות היחידה להסדרת החריגות בהסכמה ובאוצר מציינים כי "הממונה על השכר ממשיך את ההליך המינהלי ושוקל להפעיל את חובתו לפי סעיף 29 לחוק בעניין החריגות שהתגלו".
כתוצאה מפעילותה המוגברת של יחידת האכיפה אומדן בשלוש השנים האחרונות הושבו למעלה מ-72 מיליון שקלים בחזרה לתקציבי הגופים לרווחת הציבור. בשנה האחרונה מפתחת היחידה כלים לייעול פעילות היחידה ולהפחתת תשלומים חורגים בגופים השונים.
מהדו"ח עולה כי בכ-10% מהגופים המתוקצבים והנתמכים התגלו חריגות לכאורה. יחד עם זאת ניתן לראות כי חריגות השכר נמצאות במגמת ירידה מיום תחילת פעילותה של היחידה. בעשור האחרון ירד אחוז הגופים החורגים לכאורה בכ-16%.
בנוסף מציג הדוח את פעילות היחידה לחקירות שכר, במסגרתה נפתחו בעשור האחרון 150 תיקים. באוצר מציינים כי מתוך כלל כתבי התובענה שהוגשו לבית הדין מיום הקמת היחידה ועד סוף שנת 2019, הרוב המוחלט הסתיימו בהרשעה וככל שחולף הזמן, בית הדין מחמיר את הענישה כלפי בעלי תפקידים המבצעים עבירות בתחום השכר.
בין היתר הגישה היחידה תביעה נגד מנהל אגף משאבי אנוש במכללה האקדמית כנרת בגין אישור חריגות שכר בשכרם של ראשי מחלקות במכללה. האיש הורשע ובמסגרת הסדר טיעון הוטל עליו עונש משמעתי של פסילה מלשמש בכל תפקיד במכללה למשך חמש שנים. ב️מכללה אקדמית גליל מערבי הוגשה תביעה נגד נשיא המכללה לשעבר בגין אישור חריגות שכר בשכרם של עובדי סגל אקדמי בכיר במכללה. האיש הורשע, ובמסגרת הסדר טיעון נפסל מלשמש בכל תפקיד במכללה למשך חצי שנה. הליך משפטי נוסף נוהל נגד גזבר עיריית בית שאן בגין אישור שלא כדין של חריגות בגמלתה של גמלאית העירייה. האיש הורשע, ובמסגרת הסדר טיעון הוטלו עליו אמצעי משמעת, שכללו נזיפה והפקעת חלק משכרו על סך 20,000 שקל.
הליך משפטי אחר התנהל נגד מנהל אגף משאבי אנוש בעירית קריית מלאכי, שאישר חריגות שכר בשכרו האישי וכן בשכרם של עובדים המועסקים בחוזי בכירים ועובדים המועסקים במסגרת הסכם קיבוצי, על אף ידיעתו את הכללים ולמרות הנחיות מפורשות ממשרד הפנים. הוא הושעה מתפקידו על ידי נציב שירות המדינה עד לסיום ההליכים נגדו והורשע כך שבית הדין גזר עליו נזיפה, פיטורים לאלתר, פסילה מלשמש בכל תפקיד בעירייה למשך חצי שנה ופסילה מלשמש בכל תפקיד ניהולי בשירות המדינה למשך חצי שנה.
הליך משפטי נוסף התנהל נגד חשב השכר ומנהל כוח האדם במועצה המקומית מג'אר בגין בגין אישור חריגות שכר בשכרו האישי טרם פרישתו לגמלאות. הגזבר הורשע, ובמסגרת הסדר טיעון הוטלו עליו אמצעי משמעת, שכללו נזיפה חמורה והפקעת משכורת. בית הדין קבע בגזר הדין, כי מדובר בעונש קל לאור חומרת העבירות, והביע פליאה מהסדר הטיעון המקל.
יחידת האכיפה והיחידה לחקירות שכר פועלות בתוך אגף השכר והסכמי עבודה שבמשרד האוצר. מטרות היחידות הן איתור וביטול חריגות שכר, השבת כספים ששולמו שלא כדין והבאת מאשרי התשלום של חריגות השכר להליך משמעתי. פעילותן של היחידות תורמת לשמירה על הקופה הציבורית, מובילה לחיסכון משמעותי בכספי הציבור ומאפשרת לממשלה ולגופים הציבוריים לייעד כספים אלה לרווחת הציבור. באוצר מציינים כי במטרה לייעל את תהליכי האכיפה, הפיקוח והבקרה הוכנסה לאחרונה מערכת מחשוב המאפשרת איתור חריגות בזמן אמת. השימוש במערכת מגביר את ההרתעה וצפוי להביא לחסכון גדול יותר בכספי הציבור.