היא מדענית, אזרחית מדינה זרה בשנות ה-40 לחייה. 10 שנים היא עמלה על מחקר חשוב, אבל לא זונחת את התחביב שלה: ספורט. היא אוהבת ספורט כמו שאוהבת את המחקר. בבוקר הגורלי הזה חייה ישתנו לנצח.
הכול החל כשבמהלך ריצה שגרתית נדרסה המדענית על ידי משאית וסבלה מפגיעה רב מערכתית ומסכנת מוות. כתוצאה מהפגיעה הקשה נמחק מזיכרונה המחקר, עליו עמלה במעבדה אוניברסיטאית. היא נמצאה מוטלת על הכביש כשהיא מחוסרת הכרה. היא הובהלה ממקום התאונה על-ידי ניידת טיפול-נמרץ לבית החולים, שם עברה ניתוח מציל חיים. מאחר שסבלה מדימום מוחי אושפזה במחלקה לטיפול נמרץ כשהיא מורדמת ומונשמת.
לאחר שיקום ארוך ומייגע היא שבה לעסוק בספורט, התחביב האהוב עליה מכל, אלא שעבור חוקרת ומדענית צעירה שכל עתידה היה לפניה, הפגיעה הקשה ביותר היא הפגיעה הקוגניטיבית. כל ניסיונותיה להיזכר במחקר עליו עמלה משך 10 שנים נגוזו. אך האם יש למחקר שאצור בתוך זיכרון אבוד ערך כספי?
מהתביעה כנגד חברת הביטוח, שהוגשה לבית משפט השלום בתל אביב באמצעות עורכי הדין יהונתן מאייר וליטל שוורץ ממשרד שוורץ-מאייר-ברדה, עלה כי לחוקרת אין כל זיכרון מהתאונה הקשה וגם מאשפוזה בבית החולים. רק במרכז הרפואי-שיקומי פקחה את עיניה לראשונה והתעוררה לתוך המציאות החדשה והעגומה. מאחר שלא יכלה לשוב ולעבוד כחוקרת במעבדה, הוחלט שלא לחדש את חוזה העסקתה באוניברסיטה, וכפועל יוצא ויזת העבודה והשהייה שלה בארץ בוטלה והיא נאלצה לעזוב את עבודתה ולשוב למולדתה.
לא פחות משמונה מומחים רפואיים שמונו על-ידי בית המשפט קבעו לה נכות צמיתה בשיעור של 68%. באחת מחוות הדעת של נוירולוג בכיר נכתב: "חזרה לעבודה חלקית כחוקרת מדעית, אבל לא מצליחה לקדם את העבודה הפוסט דוקטורנטית עקב מוגבלות קוגניטיבית שקשורה גם לנזק מוחי כתוצאה מהתאונה... יש לציין שלפני התאונה הייתה מדענית צעירה מצליחה, וכשנתיים לאחר מכן נשארה עם מוגבלות קוגניטיבית שמפריעה בעבודתה כמדענית". המרצה שהעסיק אותה כתב: "על אף שהיה ברור לי שלאחר התאונה תפוקתה תיפגע, לא ציפיתי לראות עד כמה היכולת והריכוז שהביאה למעבדה היו מצומצמים... היה ברור לי שהאדם שהצטרף לקבוצה עכשיו הוא לא אותו אדם שהגיע לפני התאונה".
לאחר מאבק משפטי ארוך מול חברת הביטוח של נהג המשאית הפוגעת, שולמו לה לאחרונה פיצויים בסך של 1,863,060 שקל, בנוסף להוצאות אשפוז ושיקום בסך של 250,000 שקל ומקדמה בסך 25,000 שקל.
עורך הדין מאייר הסביר: "מדובר בתאונת דרכים קשה, כשרק בזכות רוח הספורט העיקשת שלה ומאמצי השיקום האדירים המדענית חזרה לעסוק בפעילות גופנית. פיצוי כספי, גדול ככל שיהיה, אף פעם לא מחזיר את הנפגע לנקודה שבה היה לפני התאונה. אולם, כמו במקרה זה, הנפגעת יוצאת לדרך חדשה והפיצוי שהושג עבורה יהווה רשת ביטחון כלכלית להמשך הדרך".
עורכת הדין שוורץ הוסיפה: "במקרה הזה דאגנו שהנפגעת תקבל תשלום ראשוני שיסייע לה כלכלית בתקופת השיקום לאחר התאונה וכן לתשלום עבור כל הוצאות האשפוז שהסתכמו במאות אלפי שקלים. הפיצויים, גדולים ככל שיהיו, לא יוכלו לשקף את הכאב והסבל שנגרם כתוצאה מהתאונה".