לאחרונה נחשפנו לתופעה של איכוני הטלפון, שבאמצעותם יכול השב"כ לעקוב אחרינו ולבדוק מי שהה בסביבתו של חולה קורונה. אלא שאיכון אינו תופעה חדשה, והוא יכול, בלי קשר לשב"כ, להכריע בסוגיות הקשורות לבית הדין - למשל, לקבוע מיהו המעסיק האמיתי של עובד מסוים.
הסוגיה אליה נדרש נשיא בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע שמואל טננבוים לא הייתה שגרתית. עובד הגיש תביעה, ממנה עולה כי העובד הועסק מחודש יוני ועד לסוף חודש אוקטובר 2018 אצל "מושיקו גינון" למשך 25 ימי עבודה של 6 עד 11 שעות ביום בתור מתקין דשא סינטטי. בתחילת חודש נובמבר 2018 הודיע לו קבלן המשנה מטעמו של מושיקו גינון כי אין לו עוד צורך בעבודתו והוא מתבקש שלא להגיע יותר לעבודה. זאת, בהיעדר שימוע או פיטורין כדין. בנוסף, נטען כי העובד לא קיבל את משכורת אוקטובר בסך 12,500 שקל וזכויות נוספות המגיעות לו, כמו גם פיצויים עבור הלנת שכר.
באת כוחו של העובד עו"ד נחל אוזלבו העוסקת בדיני עבודה, טענה כי מנהל חברת הגננות נהנה בפועל מעבודתו, סיפק לו הציוד הנדרש לעבודה, העבודה נוהלה בטריטוריה שלו ואילו קבלן המשנה פיקח מטעם חברת הגננות על הגעתו לעבודה ועל חיסוריו מהעבודה. בכתב ההגנה חברת הגננות טענה כי על פי הסכם ההתקשרות בינה לבין קבלן המשנה, קבלן המשנה התחייב כי העובדים שתחת העסקתו הינם עובדיו ולא עובדי חברת הגינון.
מה היה הפיתרון של השופט טננבוים? הוא הזמין איכון טלפוני לעובד במטרה להכריע אצל מי הועסק: בחברת הגננות או על ידי קבלן המשנה של החברה. טננבוים הוציא צו המורה לחברת סלקום להנפיק דוחו"ת איכון עבור מספר הטלפון של העובד לתקופת עבודתו שבין חודש יוני לאוקטובר 2018, ובנוסף להמציא פירוט שיחות יוצאות ונכנסות בתקופה זו לטלפונים של בעלי חברת הגננות וקבלן המשנה. הוא קבע כי התובע יישא בעלויות הקשורות בהפקת המידע.
אז מיהו המעסיק האמיתי? את זה נדע, כנראה, בקרוב.
עו"ד אוזלבו הגיבה לצו: "אמצעי האיכון והצווים לחברות הסלולר מאפשרים לבית הדין להגיע לחקר האמת, לחשוף את הקשר והזיקה ההדוקה בין המעסיק לבין העובד במקרים בהם המעסיק מתכחש לעבודתו של העובד תחתיו, ובכך לסייע לבית הדין לראות את התמונה האמיתית של מהות הקשר בין הצדדים".