מה עומד מאחורי הגידול העצום בתביעות על רשלנות רפואית?

    בתוך עשור עלה מספר התביעות על רשלנות רפואית בכ-30 אחוז. מה גרם לכך, מה השתנה בקרב הרופאים ומדוע הסכומים שנפסקים כל כך גבוהים? פנינו לעו"ד מומחה בתחום שיסביר

    וואלה! עסקים
    בווידאו: פרויקטור הקורונה בביקור בביה"ח ברזילי (צילום: לשכת העיתונות הממשלתית, עריכה: עמית שמחה)

    "יש כאלו ששוהים שעות עם טיטולים ספוגי שתן וצואה שלא מחליפים להם. זה איום ונורא ושאף אחד לא יחשוב שאנשים לא מתים כי אין כוח אדם. אני יוצאת בכל משמרת מחדר המיון עם דמעות בעיניים".

    המילים של חנה רומנו, אחות ראשית בבית החולים מאיר בכפר סבא, שנאמרו במסגרת דיון בכנסת על מצוקת כוח האדם בבתי החולים, חולפות למרבית הציבור מעל לראש. בתוך ים של חוליים חברתיים ומצוקות תקציביות, נדמה כי פיתחנו עור גס או שאנו פשוט מתקשים להכיל את כל הקושי סביבנו, אבל תת התקצוב של בתי החולים בישראל עשוי במידה גבוהה של הסתברות לפגוע בכל אחד ואחת מהקוראים שיכנסו בשערי חדר המיון. להפקרה התקציבית יש בטוי מוחשי מאוד, ומדי שנה, אלפים מאיתנו חשים על בשרם את מדיניות הממשלות בעשור האחרון ונותרים עם צלקת כואבת. חלקנו גם נמות בגללו. לנתון שמשקף את ההזנחה קוראים רשלנות רפואית. יכול להיות זה הבן של השכן שיונשם בטעות עם פחמן חד חמצני במקום חמצן ויוותר עם פגיעה מוחית צמיתה, או אשתו של חברכם שהפכה לעקרה בגלל הליך פרוצדורלי כושל.

    ההיקף של התופעה עצום בגודלו. אנו מדברים על עלייה של לא פחות מ-30% תוך עשור במספר התביעות שהוגשו על רשלנות רפואית. שנת 2017 הסתיימה עם 1,532 תביעות. זה מספר מבהיל, אך הנתון כלעצמו אינו מספר את כל הסיפור. לצידו עומד נתון נוסף שצמח בעשור האחרון - סכום הפיצוי. בשנת 2015 שולמו לתובעים למעלה משני מיליארד שקלים. נתון זה הופך את ענף תביעות הרשלנות לאחד מהענפים הבעייתים ביותר לחברות הביטוח שמבטחות את גופי הבריאות באחריות מקצועית. לכאורה, העליה במספר התביעות היא הסיבה היחידה שהובילה לזינוק בסכומי הפיצוי אך בפועל, את התודה, אם ניתן לכנות זאת כך, צריך לשלוח לבית המשפט. בשורה של פסיקות דרמטיות שנתנו בשנים האחרונות, פרצו השופטים את גבולות תקרת הפיצוי ואילצו את חברות הביטוח לפתוח את הארנק ולשלם ברוחב כיס. על מנת להבין את המהפכה בפסיקת בתי המשפט, וכיצד היא תורגמה לפיצויים בהיקפים אדירים, שוחחנו עם עורך הדין אורן בושרי, אחד מבכירי עוה"ד בישראל בתחום הרשלנות הרפואית

    עוד בוואלה! NEWS

    ביס של החיים: כיסונים ממולאים קורנביף בציפוי פריך

    אינס שילת ינאי בשיתוף עוף טוב
    לכתבה המלאה
    מרבית התביעות על רשלנות רפואית הן על כשלים שונים במהלך הלידה

    היו לא מעט פסיקות מהפכניות, אולם תסמן לנו אחת משמעותית שהובילה לעלייה בסכומי הפיצוי.

    "את הסכר פרץ, למעשה, השופט צבי הנדל, בשנת 2011, בתיק בו נדונה אחריותו של רופא שלא שיתף את ההורים בכל המידע הרלוונטי במהלך ההריון ונולדה ילדה בעלת תסמונת דאון. בפסק הדין נקבע כי אין עוד מקום לתת פיצוי סמלי בגין פגיעה באוטונומיה. הכוונה היא כי בתי המשפט הגדילו משמעותית את סכום הפיצויים גם בגין עוגמת הנפש נגרמה לאדם שעבר פרוצדורה רפואית וששללו ממנו את האפשרות לבחור. לא הניחו בפניו את כל החלופות והמידע הנדרש על מנת שיקבל החלטה מבוססת".

    כלומר, כבר לא צריך להוכיח סטיה ממשית מהפרקטיקה בשביל לקבל פיצוי כספי?

    "לא. בעבר היתה חובה להוכיח רשלנות, כלומר להוכיח כי הרופא קיבל החלטה שסוטה מרמת הזהירות הסבירה ושגרמה נזק למטופל. אולם כיום, לאור הפסיקה האמורה, די להוכיח פגיעה בזכות הבחירה. וכך, למשל, אם יתברר כי על פי הסטטיסטיקה הרפואית, השכיחות לקרות סיבוך בהליך מסוים גדולה ממה שהוצג בפניו בטופס ההסכמה לניתוח - הרי שמדובר בעילה לתביעה.

    "למעשה, הפסיקה הרחיבה עוד יותר את חובת האחריות שמוטלת על הרופאים, על פיה אם אם הם חלוקים בדעותיהם עליהם לעדכן את המטופל שקיימת ביניהם מחלוקת. כך יכול הוא בעצמו לחקור ולגלות, אולי אפילו לפנות לרופא מעבר לים לבדיקה נוספת. היה ויתגלה כי נפלה טעות באבחנה, יוכל התובע לטעון כי לא הועבר לו מלוא המידע שהיה נחוץ לו בכדי לקבל החלטה מדעת לטובתו - מצב שמבסס עילה לתביעה".

    הרופאים היום מחויבים בשקיפות מלאה. עו"ד אורן בושרי

    כלומר, בכל אימת שרופא טעה באבחנה, התובע יוכל לקבל פיצוי כספי?

    "לא בהכרח. הפסיקה מצפה מהרופא 'שלא ילך בתלם אחד' ובטח שלא יפטור את עצמו מחובת ההנמקה מדוע בחר באותו הנתיב הטיפולי. נקבע כי על הרופא לערוך רישום, שכולל את תמצית הלך המחשבה או ההנמקה שהביאה לאבחנה ולהתחלת טיפול רפואי מסוים (או להפסיקו). למעשה, מצופה ממנו לערוך רשימה של אבחנות אפשריות ביחס למה שהחולה סובל ממנו ולבצע אלימניציה על מנת להגיע לפיתרון המדויק. וכך למשל, בפסק דין קופ"ח נ' יפה פלד, קבע בית המשפט כי כאשר עולה חשש סביר לקיומן של כמה מחלות, עולה חשיבותה של האבחנה המבדלת, על מנת שהרופאים יגיעו בסוף הליך הבדיקה להחלטה נכונה בדבר הטיפול הרפואי שיש להעניק לחולה. כמו כן, אגב, גם בחוזר מנכ"ל משרד הבריאות הובהר, כי יש לתעד את פרטי הדיון שערך הרופא לצורך קבלת ההחלטה הטיפולית לרבות שיקולים שהנחו אותו ובייחוד כאשר קיימות חלופות טיפוליות".

    הסכומים שחברות הביטוח משלמות בתיקי רשלנות רפואית בגניקולוגיה והריון הפכו לאסטרונומיים. הממוצע עומד על 1.4 מיליון ורבות מהן חוצות בקלילות את רף 5 מיליון השקלים. מה ההסבר לכך?

    "בתיקי רשלנות רפואית בלידה הניזוק הוא התינוק ולו צפויים 85 שנים של חיות עם נזק. הכאב וסבל שישולם לו יהא גדול יותר כי יהיו לו יותר שנים לחיות עם הכאב והסבל הטמונים בחיים עם מום. שנית, הוא לא יוכל לעבוד עם המום תקופה ארוכה יותר יחסית לאדם בן 50 שבנקודת הזמן הזו אירעה לו רשלנות רפואית, שהרי רוב שנות התעסוקה מאחוריו. חלק מהפיצוי הוא גם על המשכורות האבודות, בשנים שהיה יכול לעבוד אלמלא המום. שלישית, במסגרת הפיצויים שמשולמים לו, בין היתר נכלל סעיף ההוצאות הרפואיות, בגין שירותים רפואיים, טיפולים ייעודיים, אשפוזים, ניתוחים, תרופות וכו'. היות ומדובר על שנים בהן ייאלץ לשאת בהוצאות אלו, החישוב בהתאם".

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully