"פיצוצייה. פעילות: 7 ימים. מיקום מעולה. רווחים: כ-50,000 שקל לחודש - יציב. קיימת 10 שנים, שטח 40 מ"ר וגלריה. שכירות 10,000 שקל ומע"מ לחודש. טוטו-לוטו-מוניטין וציוד 660,666 שקלים".
המודעה הזו היא רק דוגמא אחת מיני רבות למודעות מכירת פיצוציות ביד 2. עשרות רבות של הצעות מכר משרטטות תמונת מצב קודרת של שוק הפיצוציות בישראל. במשך שנים החזיק הענף בדימוי של בוננזה כלכלית מטורפת, שיכולה לפרנס בכבוד רב את הבעלים, אך המציאות בשנים האחרונות השתנתה לחלוטין.
" אל תתבלבל, העסק הזה רחוק מלהיות מכניס כמו פעם. בכל חמישים מטר יש לך עסק כזה. גם ההיצע של חנויות הנוחות בתחנות הדלק שחק את הרווחים שלנו, הרי השוק לא גדל אלא רק מתחלק היום על פני הרבה גורמים. מי שחושב שזה עסק להיט - חי בסרט", אומר לוואלה עסקים דודו מתתיהו, יו"ר ענף הפיצוציות בישראל בלשכת המסחר. האיגוד שהוא עומד בראשו בהתנדבות מאגד למעלה מ-4,000 עסקים, שמחזורם המוערך חוצה את רף 4 מיליארד השקלים בשנה.
נתחיל דווקא מהשורה התחתונה - כמה כסף לוקח לביתו בעל פיצוצייה בתום חודש של עבודה? התשובה די מורכבת, ותלויה כמובן במיקום שלה. ככל שתעבורת הלקוחות אינטנסיבית יותר, כך עולה היקף הפעילות. באופן עקרוני, שולי הרווח של פיצוציה נעים בגבולות של % 10-7 מהמחזור, כאשר גובהו תלוי בשעות הפעילות. פיצוציה שעובדת 'חזק' במיקום אסטרטגי יכולה להגיע למחזור של 300 אלף שקלים בחודש. אם גוזרים את שולי הרווח האמורים, מגיעים לסכום לא רע של 30 אלף שקלים, אחרי ניכוי מס והוצאות כמובן.
על מנת להגיע למחזור כזה, לא די במיקום אסטרטגי, אלא גם במכירה מרובה של מוצרים עתירי רווח. את הכסף הגדול הפיצוציות לא עושות ממכירת מסיגריות שמניבה להן רווחים מינוריים בשיעור של עד 10%. מרב קו מרוויחות הפיצוציות 2% ומכרטיסי טוטו/לוטו 7%. הכסף הגדול נמצא במכירה של אביזרי עישון (למעלה מ-100% רווח), בשוקולדים, מסטיקים ושלגונים (40-60% רווח) ובשתייה קלה (50%-65%).
המציאות מלמדת כי רבים מבין בעלי הפיצוציות לא מגיעים ל-300 אלף שקל ואף לא למחזורים קרובים לכך. "אני מגרד את ה-12 אלף בחודש לכיס, וצריך לאכול את כל השיט של הקהל הישראלי. פעם זה היה הרבה יותר משתלם, כשיכולנו למכור חגיגת ואלכוהול אחרי השעה 11, אז הייתי מרביץ קופות יפות של 300 אלף בחודש. היום זה לא מתקרב לזה בכלל. שלא ימכרו לך בלוף, זה עסק שוחק, ואם אתה רוצה לעשות בו כסף, אתה צריך לעבוד בו כל הזמן", אומר לנו שאול, בעל פיצוצייה ברמת גן.
ואכן, האיסורים על מכירת אלכוהול, בו שולי הרווח הגיעו למאות אחוזים, ומכירת חגיגת ונייס גאי, שגם הם ריפדו היטב את כיסי בעלי הפיצוציות, היוו מכה קשה מאוד עבורם. כל בעלי הפיצוציות עימם שוחחנו העידו על הצלילה החדה במחזורים בעקבות הכנסת חומרים אלו לפקודת הסמים ושינוי חוק מכירת האלכוהול.
"היום עבור כל שטות משלמים בכרטיס אשראי. לפני שנים אפשר היה לעשות לא מעט כסף שחור. וכולם עשו, כולם כולל כולם". המילים של ד', בעל פיצוצייה מתל אביב, מתכתבות היטב עם אין ספור פרסומים של רשות המיסים על העלמות המס בענף. כך, למשל, לפני מספר שנים, חשפה הרשות כי לא פחות מ 36% מהפיצוציות בתל אביב גורפות לכיסן סכומים ניכרים ככסף שחור. אלא שכאמור, החגיגה צומצמה משמעותית בשל העליה בהיקף השימוש בכרטיסי אשראי, שהובילה לירידה ברווחי העסקים בתחום.
דבר נוסף שמכרסם בצורה כזו או אחרת ברווחיהם של בעלי הפיצוציות הוא השינוי שחל בהעדפות הצרכניות של מעשני הקנאביס, שעל פי הערכות מספרם עומד בישראל על לא פחות ממיליון. בשנים האחרונות עלתה המודעות של המעשנים לאופן בו משפיע אחסון המוצר, הנייר בו הוא מגולגל וכו' על איכות החוויה. הביקוש לאותם מוצרים הביא לפתיחת חנויות ייעודיות לממכר אביזרי עישון שמתמחות בקנאביס, כדוגמת פאפיז. הפיצוציות מתקשות לעמוד ברף, ואלה שבחרו להתאים את עצמן מוכרות קשת מצומצמת של מוצרי איכות.
פלג פסטיג, מנכ"ל הידרושופ, הרשת הגדולה בישראל למכירת ציוד לגידול ושותף ברשת פאפיז, אומר כי איכות הקנאביס שניתן כיום להשיג בישראל מגיעה לרמות גבוהות מאוד וציבור המעשנים מחפש פתרונות שהולמים זאת. "צריכה של קנאביס איכותי מאוד באמצעיים לא איכותיים זה כמו לאכול סטייק מושלם על צלחת נייר ועם סכו"ם פלסטיק, השחתה מוחלטת של חווית הצריכה", הוא אומר, "היום יותר ויותר צרכנים מתחברים לחווית פרימיום של צריכת קנאביס איכותי, והצרכנים הללו מחפשים את המוצרים הטובים ביותר לגידול, אחסון קנאביס וצריכתו".
כאמור, מדובר על שוק לא קטן במונחים של צריכה ישראלית. בגלל ביזורו של הענף והעובדה כי קיימים עשרות רבות של יבואנים בקנה מידה כזה או אחר, קשה עד בלתי אפשרי להתחקות אחר נתונים מדויקים באשר להיקף היבוא לישראל, אולם על פי הערכות של גורמים בענף, שוק אביזרי העישון מגלגל בשנה סכום שחוצה את רף 300 מיליון השקלים.
כך, למשל, 'הגריינדר' - הכלי באמצעותו גורסים את פרחי הקנאביס. יבואן עימו שוחחנו מספר כי במרוצת השנה האחרונה הוא ייבא לישראל מספר משלוחים בהיקף של לא פחות מ-100 אלף גריינדרים, בעלות לצרכן של לא פחות מ-3 מיליון שקל. כאן מדובר רק על יבואן בודד שייבא מוצר אחיד, זול יחסית. בשוק ניתן כיום למצוא היצע עצום. אם עד לפני מספר שנים קשת המוצרים היתה מצומצמת, הרי שכיום מדובר על מגוון אדיר, בטווחי מחירים של 10-150 שקלים.
"אנחנו מוכרים גריינדרים במגוון של מחירים, חלקם זולים אף מאלו של פיצוציות, ככה שכל אחד יכול לבחור את רמת הגריינדר המתאימה לו", אומר פסטיג. אנו תמהים מדוע צרכן יבחר לשלם מחיר שגבוה במאות אחוזים על גריינדר איכותי והוא משיב: "לא כל הגריינדרים נוצרו זהים. ראשית, החומר משפיע מאוד על איכות המוצר, גריינדר פלסטיק למשל, לעולם ישאיר עקבות של פולימרים פלטיים שונים בתוך הקנאביס שנגרס על ידיהם. גריינדרים איכותיים מחזיקים זמן רב יותר מעמד ומאפשרים ניקיון בקלות. זה נכון לגבי כל סוג של מוצר בתחום צריכת הקנאביס, נייר, באנג וכו'".
ומעבר לכל המכות שנחתו על ראשם של בעלי הפיצוציות, משבר הקורונה לא פסח מעליהם, בניגוד למה שאולי ניתן היה לחשוב. דודו מתתיהו מסביר כי התרסקות ענף התיירות והירידה בתנועת הקונים ביום ובלילה הביאה לפגיעה אנושה בחלק מהפיצוציות. באופן אירוני, גם משרד הבריאות, שקיווה להפחית את צריכת הסיגריות בישראל, דרדר עוד יותר את מצבם של בעלי הפיצוציות. מדוע? על פי נתוני המשרד, שיעור המעשנים באוכלוסיה עומד, נכון לשנת ,2020 על 20% מגילאי 21 ומעלה. לפי הערכות, סך ההכנסות של המדינה ממיסוי כלל מוצרי הטבק השונים עמד בשנת 2019 על כ-6 מיליארד שקל, ללא תקבולי המע"מ החל על מרכיבי מסי הקנייה, האחוזי והקצוב, המסתכמים בכמיליארד שקל נוספים.
במסגרת המלחמה שמנהלת המדינה כנגד היקף השימוש והתחלואה הנגזרת, בתחילת השנה נכנס לתוקפו החוק שקובעי כי מוצרי טבק לא יוצגו לראווה בחנויות או בדיוטי פרי. אלא שעל פי נתוני איגוד הפיצוציות, הרפורמה נכשלה ובגדול. לדברי מנכ"ל האיגוד, במרוצת החודשים האחרונים חלה עליה בשיעור של בין 20-30% בהיקף רכישת הסיגריות על פני טבק, וגם אלה משיאות לבעלי הפיצוציות רווחים קטנים בהרבה.