כל מי שמקים עסק יודע שיגיע השלב שבו הוא צריך להתחיל לקחת סיכונים. יש בעלי עסקים שהחליטו להשאיר הכול בתוך המשפחה ולהתמודד יחד עם ההצלחות וגם עם הסיכונים. בתקופה לא פשוטה זאת, מערכת היחסים בין אחים שהם גם שותפים לעסק זוכה לבחינה מוגברת. מצד אחד יש על מי לסמוך שיהיה איתך בכל מצב, ומצד שני, אם העסק נקלע לסחרור כלכלי בני המשפחה לא תמיד יהיו סבלניים.
תומר וצחי דעבול - "תמונות דאלי"
לפני 30 שנה הקים חיים דעבול עסק קטן שמוכר תמונות לחנויות ברחבי גוש דן. כשצחי ותומר היו ילדים הוא העסיק אותם בחופשות מבית הספר. כשהם בגרו תומר למד עיצוב גרפי וביחד עם צחי, שעסק במכירות, לקחו השניים את העסק קדימה. הם הקימו מפעל באזור התעשייה בבני ברק שמדפיס תמונות על קנבס ומוכר אותם ישירות לצרכן וגם מספק חומרי גלם לציירים. כשאבי המשפחה ראה שהמודל העסקי שלהם מצליח, הוא החליט להעביר להם את השליטה בעסק, אך עדיין נשאר בתמונה כדי לסייע להם בהחלטות משמעותיות. צעד נוסף שתומר וצחי עשו היה להכניס את נשותיהם לתפקידי ניהול במפעל.
צחי ((31) ותומר (35) טוענים כי הצעד האחרון נעשה על מנת שיסייעו בניהול העסק וגם כדי שיהיו בסוד העניינים וכך יחושו חיבור אמיתי למשפחה ולעסק. לדבריהם, "מכיוון שהנשים שלנו מעורבות, אין בעיה שבארוחות שישי וחג אנחנו מדברים על העסק. הן לא משתעממות מהדיבורים שלנו. נהפוך הוא, הן אוהבות כשאנחנו מדברים בכל מקום עליו. המתנות בחגים זה נסיעה לנופש בארץ או בחו"ל ביחד וכתוצאה מזה החיבור כאן עצום. אין ממש הפרדה בין משפחה לעבודה, אבל זה נובע מכך שכולנו אוהבים את העסק".
כיצד הדינמיקה ביניכם פועלת כאנשי עסקים? יש קטעים שאתם אומרים "אם הוא לא היה אח שלי אז..."?
"עוד מילדות הדינמיקה בינינו היתה מדהימה. גדלנו על ערכים ועקרונות דומים ולפעמים יש בינינו אפילו קשר בלתי אמצעי, לא מילולי. לדוגמא, כשאבא שלנו נתן לנו את המושכות של העסק, ידענו שאנחנו מקבלים החלטות יחד ושנינו החלטנו להפוך אותו מעסק של B2B לעסק B2C , כלומר עסק תפעולי שמוכר ישירות לצרכן. החלטנו יחד שכדאי לתת שירות אישי וצמוד שמספק מענה מידי לכל הלקוחות שלנו, כי מדובר ביצירות אומנות והלקוח צריך להתחבר מהלב ליצירה. אז אין מצב שאני אומר 'אם הוא לא היה אח שלי'".
איך ההתמודדות עם הקורונה השפיעה על העסק בחצי שנה האחרונה?
תחילה חשבנו שאם כולם יושבים בבית ולא קונים או מוכרים אז העסק עלול לחוות קשיים וכבר נערכנו בהתאם. לשמחתנו כל התחזיות התבדו, מכיוון שאנשים התכנסו לתוך הבית הם החליטו שהם רוצים דווקא לשדרג. הבית היום ממלא פונקציה נוספת: מקום עבודה של ההורים, כיתת לימוד של הילדים, מגרש משחקים וגם התכנסות של כל בני הבית".
שרון ודליה מוזס - נדל"נשי
שרון מוזס ביטון ודליה מזעקי מוזס החליטו להקים עסק משותף לאחר ששתיהן הגיעו לעסקי הנדל"ן במקרה. דליה הגיעה מתחום הפיננסים בהיי טק ובעשור האחרון היא משקיעה בנדל"ן. שרון בכלל למדה קרימינולוגיה והחלה לעסוק בהשקעות נדל"ן אחרי לידת בנה הבכור. במשך השנים היא צברה ידע רב בתחום ולאחר שהבינה כי מדובר בתחום גברי שנשים נמנעות ממנו, החליטה לבנות קורס שמדריך נשים כיצד להשקיע בתבונה בנדל"ן. מכיוון שהיתה בהריון, זה היה אך טבעי עבורה להסתייע באחותה הגדולה דליה. בשלב מסוים השתיים הבינו שהן נהנות לעבוד יחד ואפילו מחזיקות באותם ערכים ותובנות ביחס לנשים בעולם הנדל"ן, והחליטו להקים עסק שישמש כמיזם לליווי אישי וצמוד של נשים להשקעות בנדל"ן. בשנת 2018 המיזם יצא לדרך ועד היום למדו בו יותר מ-200 נשים ב-13 קורסים. סך השקעות הנדל"ן של הנשים מסתכמות ב-30 מיליון דולר.
מכיוון שהן גדלו בבית לשני הורים עצמאיים שניהלו עסקים מצליחים המשיקים לעולם הנדל"ן (אמא אדריכלית ואבא מעצב תפאורות וחלונות ראווה), זה היה אך טבעי להקים עסק בתחום כיוון שנושא הכסף לא היווה מעולם טאבו עבורן. "להיפך", הן אומרות, "כסף היה מושג שתמיד דיברו עליו בבית ובחופשות מבית הספר היינו עובדות בסטודיו של אמא ואבא, כך שהיינו מעורבות בפרויקטים שלהם עד לרמה של הפקדת צ'קים וקריאת דוחות כספיים".
דליה (46) ושרון (42) אוהבות להדגיש שדווקא המריבות שלהן כילדות עיצבו אצלן את הדאגה וההגנה עד כדי הקרבה של האחת כלפי השנייה. "היינו הולכות מכות, עושות מניפולציות אחת על השנייה, נועלות זו את זו בחדר וגם שוברות ידיים ורגליים. אבל זה מה שיצר אצלנו את הצורך להגן אחת על השנייה כל החיים. כשביקשתי מדליה לסייע לי בקורס הראשון שפתחתי בגלל ההיריון שלי, זה היה לי הכי טבעי כי היא האחות המגוננת והשומרת. הקשר שלנו כאחיות חזק יותר מכל דבר אחר ואנחנו סומכות אחת על השנייה יותר מכל אדם אחר.
"הלכנו למעגלי העצמת נשים וחיפשנו מרחבי צמיחה שנהיה מחוברות אליהם באופן טבעי. מצד שני שתינו הגענו לנושא הנדל"ן מתוך עניין אישי. אז החלטנו לקחת את כל הידע האישי שצברנו עם היכולות והתובנות שפיתחנו לטובת העסק הזה. תכנית הליווי נדל"נשי כוללת את כל הידע התיאורטי הנדרש לכל אישה כדי להתחיל להשקיע בנדל"ן החל מניהול כלכלת המשפחה, סוגי ההשקעות הקיימות במודלים השונים בארץ ובעולם, קיום מו"מ לפני רכישה, הכנת מחקרי שוק, בניית תכנית עסקית, הבנה פיננסית, משכנתאות ומימון וגם השקעה בקרקע חקלאית. המטרה שלנו להעניק את הכלים הנכונים לנשים שילמדו לפעול מתוך חוזקה ולהשקיע נכון.
"אנחנו לא חושבות שאנחנו דורשות אחת מהשנייה יותר, כי אנחנו גם שותפות לעסק שאנחנו מעוניינות בצמיחתו, וכל אחת מביאה מעצמה את היכולות שלה והאמת שיש לנו דרישות גבוהות. לאחרונה הכנסנו גם את אמא ששלנו לעסק. היא כבר יצאה לפנסיה אבל היא מעולה בתחום האדמיניסטרטיבי ומצד שני היא מסודרת וקפדנית".
איך ההתמודדות עם הקורונה השפיעה על העסק בחצי שנה האחרונה?
"בתקופת זו יותר נשים יצאו משוק העבודה עקב חל"ת או פוטרו ולא חזרו לעבודה, אז הן חיפשו משהו אחר שהן יוכלו להשקיע בו ושיניב להן תשואה יפה. כתוצאה מכך הגיעו הרבה יותר נשים לתכנית נדל"נשי ובחצי שנה האחרונה פתחנו 4 מחזורים כשמספר הנרשמות עלה מ 15-20 ל-30 פלוס.
אופיר וענבר ברוש - "קלין בוקס"
ענבר ואופיר ברוש החליטו להקים את העסק שלהם לאחר שניהלו מפעל שבבעלות משפחתם. מאחר שיש להם רק האחד את השנייה והם גם חברים טובים מאוד, הם החליטו להקים עסק שגם יתאים להשקפת עולמם ותפישת עסק כפי שהם חושבים שהוא צריך להתנהל. העסק שלהם מספק לוקרים חכמים בפריסה ארצית, הנשלטים באמצעות מחשב מרחוק כך שניתן למסור ולקבל פריטים 24/7 באופן מאובטח. ענבר בעלת תואר בהנדסה, תעשייה וניהול והיא אחראית על כל האופרציה ותפעול הטכנולוגיה בעסק ואופיר למד משפטים וחשבונאות והוא אחראי על גיוס כספים ממשקיעים, מכירות ופיתוח עסקי. כיום יש בעסק 32 עמדות פעילות של לוקרים בגוש דן, מודיעין, חיפה ובאר שבע.
הם מגיעים ממשפחה שבה כולם בעלי עסקים: האמא והאחיות שלה, האבא והאחים שלו וגם בני הדודים. לכן זה היה אך טבעי שגם ענבר ואופיר ילכו לכיוון הזה. הם מצאו שקל להם יותר האחד עם השנייה.
"בסופו של דבר יש את הביטחון הזה שמישהו בוודאות רוצה בטובתך האישית ולהיפך. גם אני רואה את טובתו של אחי לנגד עיניי", אומרת ענבר, "ההפרש בינינו הוא שנה אחת בלבד, 37 ו-38, כך שהחברות בינינו היא כבר הופכת למשהו צמוד מאוד ויש בהחלט רגעים שאנחנו אפילו חושבים אותו דבר מבלי להגיד דבר. כשהקמנו את העסק לפני 4 שנים, לא היו לנו חששות שאם נסתכסך אאבד את האח היחיד שלי, כי חונכנו שכסף זה לא הכול בחיים ובטח שלא רבים בגללו. גדלנו באותו בית עם אותם ערכים וזה אומר שיש לנו מוסר עבודה גבוה מאוד וגם ברור לנו שאנחנו מאוד הוגנים ואמינים כלפי הלקוחות שלנו. חונכנו להיות ישרים, חשוב לנו לעמוד במילה שלנו".
איך ההתמודדות עם הקורונה השפיעה על העסק בחצי שנה האחרונה?
"בעקבות הקורונה עשינו חישוב מסלול מחדש. בתחילת השנה היינו צריכים לקבל יותר ממיליון דולר ממשקיע, ולפי תכנית העבודה לגייס עוד 15 עובדים, לפרוס עוד 100 לוקרים, להביא שיפורים טכנולוגיים ולהתחיל פיילוט עם רכבת ישראל. כל זה נעצר בגלל הקורונה והיינו צריכים לעשות חישוב מסלול מחדש. התחלנו לעבוד כמו עסק תפעולי כדי שהעסק יישאר חי ועובד. עצרנו את הוצאות השיווק והעובדים הוצאו לחל"ת.
"כתוצאה מכך הלכנו למודל של זכיינות. כל זכיין משקיע 50 אלף שקל, מאתר בסביבה שלו נקודה שבה ניתן להציב לוקר ומשכיר את הלוקרים לאנשים שמעוניינים לקבל הזמנות ומשלוחים במקום נגיש במקום להמתין בבית ולהתנהל לפי לוח זמנים של השליח או הסופר. באופן הזה הפרישה של הלוקרים הלכה וגדלה, כיוון שלאנשים נוח יותר לקבל משלוחים ללא מגע יד אדם".