מנכ"ל רשות החדשנות אהרון אהרון הודיע אמש לדירקטוריון רשות החדשנות כי הוא מסיים את תפקידו לאחר ארבע שנים בתפקיד. גורמים ברשות אומרים כי אהרון החליט להתפטר לאחר שהשלים תקופה משמעותית בתפקיד ובשל תחושת מיצוי.
לפני רשות החדשנות שימש אהרון כמנהל מרכזי הפיתוח של אפל בישראל. הוא החל את דרכו בתעשיית השבבים, שימש בתפקידי פיתוח בחברות גדולות כמו IBM וצורן, וניהל חברות כמו סיברידג', קמרו ודיסקרטיקס. אהרון הוא בעל תואר שני בהנדסת חשמל מהטכניון והוא בוגר יחידה 8200.
אהרון נכנס לתפקיד במקביל לשינוי משמעותי שעברה רשות החדשנות, ולהפיכתה לגוף סטטוטורי. קודם לכן קראו לה המדען הראשי. הרשות היא חלק ממשרד הכלכלה והיא הגוף שאחראי על קידום המחקר והפיתוח בישראל, אך למעשה על קידום תעשיית ההייטק כולה. לצד מענקים לסטארט-אפים והצמחת תחומי פעילות נוספים, ברשות יש גם זירה חברתית-ציבורית שמטרתה שילוב בהייטק של אוכלוסיות שסובלות מתת-ייצוג, קידום נשים יזמות וכו'.
"אנשים לא מבינים איך הרשות עובדת"
בחודשים האחרונים הוביל אהרון את גיבוש תוכנית הרשות לטיפול במשבר הקורונה, כולל כמה צעדים שספגו ביקורת בתעשייה. הרשות החליטה לסייע לסטארט-אפים קטנים לצלוח את המשבר, אך בתעשייה היו שחשבו שצריך לתת להם ליפול, כחלק מתפיסת השוק החופשי. עוד חשבו כי בתקופת משבר כלכלי, אין צורך להעביר כסף דווקא להייטק, אך בממשלה חשבו כי אסור שנאבד את היתרון בתעשיית ההייטק. תוכנית נוספת הייתה תמרוץ המוסדיים להשקיע בהייטק. לפני כשבועיים אישרה הממשלה להגדיל את תקציב רשות החדשנות ב-390 מיליון שקל והוא הגיע ליותר מ-2.2 מיליארד שקל, לעומת 1.75 מיליארד שקל.
בתגובה לביקורת על הרשות אמר אהרון בראיון ל"גלובס" באפריל האחרון: "הכול זה 50 גוונים של אפור. אם אתה מסתכל על הפרופורציות - 1.5 מיליארד שקל מתוך 80 מיליארד שקל - אני חושב שהמינון הוא בסדר, כי בסוף ההייטק יניע את המשק. נותנים 2.5% מתוכנית החילוץ לפלח שמייצר 13% מהתוצר העסקי. אם למשל היו מתנהגים בצורה מאוד קפיטליסטית, ואומרים - מה אכפת לי שהמספרה תיסגר, אנשים ימצאו פתרונות אחרים, אז הייתי מרגיש חרא באופן אישי אם הייתי מקבל אגורה להייטק. אני מקווה שהתוכנית תהיה הוגנת ותדאג כמה שניתן לעסקים הקטנים, ואני אקח את הכסף שאקבל ואעשה איתו הכי טוב שניתן".
"אנשים לא מבינים איך הרשות עובדת. כשאתה אומר הייטק, יש לכולנו תמונה בראש של הפיינשמייקרים שיושבים ברוטשילד, אבל כשאנחנו מסתכלים על התקציב שלנו, שעמד על 1.75 מיליארד שקל בשנה שעברה - בערך 500 מיליון שקל ממנו הלכו לתעשיית מדעי החיים, למימון עובדים שלא יושבים ברוטשילד אלא יושבים במעבדות ולא מקבלים משכורות גבוהות; 150 מיליון שקל הלכו לתעשיית הייצור ועוד 350 מיליון שקל לחברות שתומכות בייצור, כמו סטארט-אפים שמנסים למנוע תקלות במשרדים או מעבר של ידע מהאקדמיה לתעשייה. בין הסטארט-אפים האלו יש גם הייטק קלאסי, אבל יותר קשה להן לקבל מימון".