בתפקידי הראשון כמנהל השקעות בסיטי של לונדון של שנות התשעים, צוותתי למנהל השקעות בכיר, בריטי, שממנו הייתי אמור ללמוד את רזי המקצוע. כבר באחת משיחותינו הראשונות, הופתעתי לגלות כי בתפקידו הקודם, לפני שהצטרף לחברת ניהול ההשקעות בה עבדנו, בילה מספר שנים בתפקידי מסחר וניהול השקעות במפרץ הפרסי. בשנים הבאות, נתקלתי לא פעם בבריטים נוספים שעבדו במדינות המפרץ. מסתבר שהדבר היה נפוץ למדי (גם כיום, יש למעלה מ-100,000 בריטים ועוד כ-400,000 עובדים מיומנים ממדינות מערב אחרות החיים באיחוד האמירויות לבדו). האליטות השליטות בחלק מהמפרציות נהגו גם לשלוח את ילדיהם להתחנך בבריטניה. הסיבה לכל זה היתה פשוטה: מדינות המפרץ הנן עשירות במשאבים, אך הן דלות בידע. על כן, הן נוטות לרכוש ולייבא את הידע ואת המקצועיות, ממקומות אחרים.
בריטניה, עליה נסמכו באופן הסטורי רבות ממדינות המפרץ לצורך רכישת ידע ומיומנויות, כבר אינה האימפריה והמרכז המדעי-טכנולוגי הבולט שהיתה בעבר, ואף על פי שהמוסדות האקדמיים והחברות הבריטיים הם עדיין, במקרים רבים, מובילים בתחומם, מקורות הידע והחדשנות הפכו מבוזרים יותר בעשרות השנים האחרונות. בתוך כך, מדינת ישראל שבמשך שנים רבות לא יכלה להסתמך על משאבי טבע לצורך ביסוס ופיתוח כלכלתה, הפכה למעצמה בינלאומית בתחום הידע המדעי והטכנולוגי. יש לנו משהו שהם צריכים -- וכאן מצויה ההזדמנות הגדולה עבור מדינת ישראל.
איחוד האמירויות היא מדינה עשירה. כלכלתה היא השניה בגודלה באיזור המפרץ, אחרי ערב הסעודית. כל זאת, בעיקר הודות למשאבי האנרגיה שברשותה - מבחינת היקף מאגרי הנפט המוכחים, היא בעשיריה הראשונה בעולם. היא גם מחזיקה במאגרי גז משמעותיים. במשך השנים, עושה המדינה מאמצים מכוונים לגוון את כלכלתה, תוך הקטנת תלותה בנפט. למרות כי התלות באנרגיה עדיין רבה, היא הצליחה בכך במידה מסוימת. כחלק מאסטרטגיה זו, הקימה המדינה קרנות עושר ריבוניות, אשר מטרתן לייצר למדינה הכנסות שאינן תלויות במצב משק האנרגיה הגלובלי. שתי קרנות בולטות הן ADIA (Abu Dhabi Investment Authority) ו-Mubadala. תפקידה של הראשונה הוא לנהל תיק גלובלי של השקעות פיננסיות. אך, מטרתה של השניה היא לבצע השקעות אשר תתרומנה לפיתוח כלכלתה של המדינה - בכיוון של יותר תעשייה ושירותים, ופחות אנרגיה. כלומר, זוהי חברה, או קרן, לפיתוח כלכלי. היא משקיעה, בין השאר, בטכנולוגיות תקשורת, מוליכים-למחצה, תעופה, חקלאות, בריאות, וכו'. ההערכה היא כי כל אחת משתי הקרנות מנהלת נכסים בהיקף העולה על 800 מיליארד דולר. מלבד שיתופי-פעולה מסחריים סטנדרטים, יש כאן פוטנציאל גדול להשקעות בידע וטכנולוגיה ישראליים.
לבסוף, יש גם הזדמנות בתחום הפיננסי. לפי הדירוגי המרכזים הפיננסיים בעולם, המתפרסמים מעת לעת, באיזור המזרח התיכון, תל-אביב מדורגת שניה רק לדובאי (אליה, כאמור, מייבא, איחוד האמירויות 'שחקני חיזוק' רבים מהמערב). חיזוק הקשר עם מרכז פיננסי חשוב זה יכול לתרום רבות לחיזוק החלק בתעשיית השירותים הפיננסיים הישראלית אשר הנה בעלת פוטנציאל ייצוא - כלומר, לקרנות ההשקעה, חברות פינטק (Fintech), בתי השקעות וחברות לניהול הון פרטי העומדים בסטנדרטים בינלאומיים של ניהול השקעות, ועל כן הנם בעלי פוטנציאל לגייס לקוחות/משקיעים גם בחו"ל. גם גופים בעלי אוריינטציה יותר מקומית יכולים להנות מחילופי ידע ומידע.
פתגם ערבי אומר: "על כל מבט שאנו מעיפים על העבר עלינו להעיף שני מבטים על העתיד". יש כאן הזדמנות להתחיל במימוש הפוטנציאל האדיר הקיים בשיתופי פעולה במזרח התיכון.
ערן פלג הוא מנהל השקעות ראשי ב- Clarity Capital.