מדינת ישראל לקראת סגר נוסף - בדרך לעוד מכה אנושה לעסקים הקטנים, המתקשים ממילא עוד מהסגר הראשון וספק אם רובם הגדול יצליחו להתאושש ממנו. רוויי ניסיון מהסגר הקודם, הכריזו חלק מהם שלא ישמעו להוראות - גם אם זה בניגוד לחוק, אלא אם כן תגדיר הממשלה מראש את הפיצויים שיוענקו להם.
בעלי העסקים הקטנים דורשים מהממשלה שתכיר בזכויותיהם כמשלמי מיסים וטוענים שגם הם זכאים לסיוע מהמדינה, בדיוק כמו השכירים. מצבם הפיננסי הורע מאוד מאז החילה הממשלה את תקנות החירום שכללו שורת הגבלות ארוכה על המשק, ולפי ההערכות 65 אלף עסקים יפשטו את הרגל בעקבות המשבר, וזאת בהשוואה לכ-19 אלף עסקים בלבד שפשטו את הרגל ב-2019.
תוכנית הסיוע הכלכלית למשק שגיבש שר האוצר אמנם הבטיחה שורה של מענקים והלוואות בערבות מדינה לכל בעל עסק שהכנסותיו נפגעו, אבל כדי לקבלן צריך לעבור ויה דלורוזה שלמה. רבים מבעלי העסקים מלינים שהסיוע שקיבלו הוא טיפה בים ההפסדים שהצטברו מאז פרץ משבר הקורונה. בנוסף, תוכניות החל"ת שהוחלו בתחילת המשבר מתבררות כעת ככאלה שגם מגבילות את המשק ומשבשות את עולם התעסוקה, כי למה לצאת לעבודה אם המדינה מזרימה לך שכר חודשי בכל חודש עד אמצע השנה הבאה? לא בכדי ישנם מעסיקים המתקשים למצוא עובדים.
השאלה הגדולה שעדיין מרחפת באוויר היא: איך מבטיחים שסכומי המענקים יגיעו לבעלי העסקים שזקוקים להם? ובכן, מוציאים את אופן חלוקת הכסף מידי המדינה ומסמיכים את הגורמים הפיננסיים שניחנים ביכולות ביצוע ויישום גבוהות יותר. בנקים, חברות ביטוח, חברות אשראי, חברות פינטק - כולן נמצאות בקשר צמוד עם בעלי העסקים ויכולות לתווך בין המדינה לעסק במתן תמיכה.
בארה"ב למשל, הממשל הסמיך את חברות פינטק וגופים פיננסים כמו בנקים וחברות אשראי להזרים לבעלי העסקים הלוואות מאושרות בסכומים של מאות מליארדי דולרים. ובישראל? האוצר והביטוח הלאומי מתעקשים להחזיק את הכסף בכיסם ולנתב אותו לפי תקנות שרק הם קבעו ומבינים. תשאלו כל עסק קטן כיצד חושב סכום המענק שהוא קיבל (במקרה הטוב) ותבינו לבד.
בארה"ב לשם השוואה, כספי הסיוע הגיעו מהר למי שבאמת זקוק להם. הנזילות, הבין הממשל, היא נשמת אפו של כל עסק חי. ומי שלא זקוק באמת? החזיר מרצונו את הכסף או התמודד עם הביקורת הציבורית. רשת ההפצה שהקים הממשל היתה גדולה ומבוזרת כל כך (הכסף חולק באמצעות כ-5,000 מתווכחים שונים!), מצוידת בטכנולוגיות מתקדמות, והכי חשוב: הממשל הבין שטעויות הן חלק מהתהליך, שעדיף לפעול מהר ולתקן אחר כך, ושהסברה נכונה לבעלי העסקים תמנע אי ודאות ותסכולים.
ובישראל, הממשלה מפנה אצבע מאשימה לעבר הפקידות והבירוקרטיה המסורבלת שהן אלו שתוקעות את העברת הכספים. לפי נתוני משרד האוצר, תוכנית ההלוואות בערבות המדינה לא עומדת בציפיות בעלי העסקים ורק כמחצית מהסכומים שהם מבקשים זוכה לאישור. במשרד האוצר אומרים שבהליך אישור הבקשה "נבחנים הצורך של העסק ויכולת ההחזר שלו", שסכומי ההלוואה נקבעים בהתאם לכך, ושאישור סכומים גבוהים מדי עלול לפגוע בעסקים.
מדובר בתהליך ארוך מאוד שלעתים קרובות מלווה על ידי יועצים בתשלום, והסכום שמאשרים הבנקים להלוואה לא תמיד מצדיק את המשאבים שהושקעו בתהליך הבקשה. מי שחשב שהמדינה תהיה אחראית לספק גם את החמצן וגם את הצינור - שיחשוב שוב. עליה להתרכז באספקת החמצן בלבד. עדיין לא מאוחר להקים רשת של צינורות שיזרימו ביעילות ובמהירות את כספי הסיוע לבעלי העסקים הקטנים. הם זקוקים לזה כמו אוויר לנשימה.
הכותב הנו מנהל תחום נתונים בחברת פנדבוקס