מערכת הבריאות קורסת, אבל הסיבה לא כלכלית

    מספרים לנו שמערכת הבריאות לא מתפקדת בגלל חוסר סיוע כספי, אבל האמת היא שהתשתית הבעייתית שלה קשורה בתלות המוחלטת שלנו בבתי החולים. במקום לשפוך מיליארדים הגיע הזמן לסגל את המודל העולמי, לעבור לטיפולים מהבית ולייצר תכנית בת שני עשורים שתציל את המערכת מקריסה

    ד"ר אודי פרישמן
    בווידאו: הצהרת ראש הממשלה על הסגר בחגים (צילום: לע"מ)

    בשבועות האחרונים, כאשר גברו הסימנים לכך שאין מנוס מסגר, אנו רואים תנועה הולכת וגדלה של מתנגדים לו , שנשענים על טיעון אחד מרכזי שבעיניהם הוא טיעון מנצח. לטענתם, הפוליטיקאים הרעיבו את מערכת הבריאות ועכשיו אנחנו משלמים את המחיר. לשיטתם, התרופה לכשל היא הזרמה של מיליארדים למערכת הבריאות וכך להימנע מסגר.

    אך אם נסיר את הפילטר הדמגוגי ונתבונן נכוחה על המציאות, בה אנו נחשפים לכמות בלתי נתפסת של אלפי חולים מידי יום ועליה מדאיגה בכמות החולים הקשים, נגיע למסקנה המתבקשת: הכסף שינותב למערכת הבריאות לא ישנה באופן מהותי את פני המציאות היות והמערכת תתקשה להטמיע אותו בעת הזו ותעמוד למעשה חסרת אונים.

    הסיבה לכך היא כי בישראל אין היצע מספק של פתרונות רפואיים קהילתיים. צריך לקרוא לילד בשמו: מערכת הבריאות שלנו הוזנחה כרונית במשך עשורים רבים, ואת פירות הביאושים אנו אוכלים בימים טרופים אלו. אך בל נתבלבל, ההזנחה אינה בהכרח תקציבית אלא באה לידי ביטוי בהיעדר תכנון ארוך טווח ובחשיבה לקויה וקצרת רואי. במקום לגבש אסטרטגיה ארוכת טווח, הונח טלאי על טלאי וכך זה נראה.

    טוב לדעת (תוכן מקודם)

    איסטנבול פתוחה - מרחק שעה מפתרון טבעי וקבוע להתקרחות נשית

    חברת איילת גייר
    לכתבה המלאה
    זה המקום והזמן לעשות שינוי ותכנית מוסדרת לעשרים שנה (צילום: שלומי יוסף)

    בעוד במרבית המדינות המתוקנות בעולם הרפואה עוברת לקהילה ולטיפול בבית, התלות שלנו בבתי החולים עודה כמעט מוחלטת. עדות לפער המהדהד ראינו בחודשים האחרונים בהתמודדות של מדינות באירופה עם הנגיף. מדינות רבות באירופה שהתמודדו עם שיעורי תחלואה גבוהים מאוד, ישמו שיטה זו ובכך מנעו את קריסת בתי החולים. ברחבי העולם הכירו כי בתי החולים אינם בית הבראה, אלא מרכזי מצוינות שמטרתם לטפל אך ורק במקרים המורכבים והקשים. אבל בישראל החולים ממשיכים לתפוס מיטות יקרות ערך, גם לאחר שהטיפול האקוטי בהם הסתיים, לצורך השגחה בלבד.

    אולם צריך להיות ריאלים, מצבה של המערכת בישראל, אינו מאפשר לבצע את השינוי המתבקש בטווח קצר מאוד. לשם כך, צריך ראשית כל להיגמל מתפיסת הטלאי על טלאי. לא עוד פתרונות טקטיים אלא הבנייה של חשיבה אסטרטגית ארוכת טווח. נכון, יש ניצנים של מערכות מוטות אשפוז ביתי אך הדרך עוד ארוכה.

    ואולי הסיבה שבעשורים האחרונים (למעט מקרים בודדים) שר הבריאות אף פעם לא באמת רצה להיות שר בריאות ומנכ"ל משרד הבריאות היה מישהו שהושאל מבית החולים אותו ניהל וחזר אליו לאחר קדנציה של מנכ"ל? חומר למחשבה.

    כעת משהסגר יוצא לדרך על מנת לאפשר למערכת הבריאות להשתלט על הנגיף, חייבים לנצל את הזמן ולהפנים במהלך פסק הזמן הזה את הכורח בשינוי. עלינו להכיר בנכותה של המערכת הנוכחית. אין זה הזמן לחפש אשמים וממילא מציאתם לא תשנה דבר. אין טעם לשפוך עוד מיליארדים לתוך הבור השחור הזה, אלא עלינו לפתח אסטרטגיה רחבה של טיפול בקהילה ובבית. במערכת הזו יש מקום לשילוב של רפואה ציבורית יחד עם שירותים פרטיים של חברות ביטוח, כי רק כך נוכל לדביק את הפער העצום שנוצר.

    אחת מהנחות היסוד השגויות והמסוכנות ביותר היא כי לו היו מזרימים די משאבים, ניתן היה לרכוש מספר הולם של מיטות אשפוז , ובכך היינו נמנעים מהגעה למצב המצער בו אנו נמצאים. אך כאמור, זו טעות - אין אפשרות לספק די מיטות אך גם אין בכך צורך: הניסיון שנצבר בעולם, מלמד שבבית התמותה קטנה יותר, שביעות הרצון של החולה שנמצא בסביבתו הטבעית גדולה יותר והעלויות של המערכת נמוכות משמעותית.

    סגר הוא פיתרון טוב, אבל הוא רק פלסטר. רוני גמזו (צילום: תומר אפלבאום, הארץ)

    בעיה נוספת שהייתה קיימת ואנו משלמים עליה היום היא סירובם של השולטים בברזי הרפואה הציבורית, הגילדות, לאפשר הזרמה של כוח אדם צעיר ורענן לתוכניות ההתמחות השונות. על הקושי שהן העמידו בפני הסטודנטים שביקשו להתמחות, אנו משלמים בחיי אדם בימים אלו. הכשרת רופא לטיפול נמרץ אינה יכולה להיעשות באופן מזורז. נדרש לצורך כך התמקצעות ארוכה, רכישת ידע ומיומנות שאורכת לכל הפחות עשר שנים.

    לאור כל זאת, בוא נניח לפופוליזם. זו השעה להיגמל מהצביעות ומהספינים המיותרים. הדרך להתמודד עם הרעה החולה, עוברת אומנם בהטלת סגר, אך זה רק הפלסטר, שאינו תחליף לטיפול השורש. לצורך כך, עלינו להגדיר וליישם תוכנית אסטרטגית שתגדיר מחדש את מערכת הבריאות הישראלית לשני העשורים הקרובים.

    זו העת להקים וועדת מומחים שאת מסקנותיה ניישם באמצעות חקיקה. אך על מנת שזה יקרה, אין מנוס אלא להפקיע ממשרד הבריאות את הסמכויות. ניתנו להם אין ספור הזדמנויות להתפכח אך נדמה כי הם מכורים לקונספציה הישנה.

    הכותב ד"ר אודי פרישמן, לשעבר סמנכ"ל חברת הפניקס, סגן מנהל בית החולים אסותא, מנכ"ל החברה הכלכלית של קופ"ח לאומית יועץ לשר הבריאות וכיום עומד בראש קבוצת ד"ר פרישמן וחברת הייעוץ פרש קונספט, מומחה למדיניות וכלכלת בריאות.

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully