וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הסיבה שמנהל הבנק לא ימהר להתקשר ויגיד לסגור את המינוס

עופר מרום

16.9.2020 / 0:00

הישראלים אוהבים להיכנס לאוברדראפט. הם רק לא מבינים שמאחורי החיוך של נציגי הבנק מסתתר אדם שמנהל יעדים ומנתב אותם לשלם יותר כסף. לכם יש כוח מיקוח אחד, וכדאי שתנצלו אותו

בווידאו: הצהרת ראש הממשלה על הסגר בחגים/צילום: לע"מ

החודשים האחרונים לא היו פשוטים לציבור הישראלי. מאות אלפים הוצאו לחל"ת או פוטרו, הכנסות משקי הבית התכווצו, עצמאים חוששים לקרוס תחת נטל חובות, והתלות במערכת הפיננסית כמקור של חמצן למשק התעצמה.

אלא שהבנקים בישראל ממשיכים בשלהם - מסך עשן של הסתרת עלויות מהציבור כדי לשמור על הסטטוס קוו, בו לבנקים הגדולים ברור שהם מתחלקים בעוגה: 30% לבנק אחד, 30% לאחר, 20% לשלישי והיתר מתחלקים בפירורים. כל עוד אין אלטרנטיבה, כל עוד לא קמה להם תחרות, אין שום דרך להוציא את הבנקים משיווי המשקל הזה שיהפוך אותם להוגנים ותחרותיים.

ישראלים רבים עלולים להתמודד בתקופה הקרובה עם תפיחת המינוס בחשבון הבנק שלהם ובדיוק בנקודה הזו הם זקוקים לבנק. אלא שבמודל הנוכחי בישראל לבנקים נוח שהמינוס של הציבור גדל, מינוס שגובה ריביות שמזכירות שוק אפור.

נוסיף לזה את הבעיה החמורה ביותר במערכת הבנקאית הישראלית "חוסר מודעות", שרק מתחדדת עם המצב הנוכחי. סקרים רבים מראים שרוב הציבור מדלג על פירוט העמלות. התדפיס הבנקאי הופך לסוג של תורה מסיני, התחושה היא שלא ניתן לשנות את רוע הגזירה. אנחנו הרי לא באמת יכולים לצלוח אותו. מדוע? כי הבנקים פועלים כדי לטשטש לנו את העלות. הם משנים כל פעם את המינוחים. במקום אחד יקראו לעמלה "עמלת שורה" ובמקום אחר "עמלת פקיד" ושם "עמלת מכירה" ובמקום נוסף "דמי ניהול חשבון". האם במקום כלשהוא בתדפיס הזה מופיע הסכום הכולל ששילמנו בחודש לבנק? חס וחלילה.

תורים לבנק הפועלים ברחוב ההגנה, תל אביב 14 בספטמבר 2020. ראובן קסטרו
אם הייתם מגלים ששילמתם 140 שקל בחודש, עדיין הייתם מקבלים את זה בשלוות נפש?/ראובן קסטרו

אני יכול להעריך במידה רבה של סבירות שלו היה לקוח של בנק פותח את המעטפה הזו ורואה במקום בולט סכום של 140 שקלים בחודש ששילם בעמלות הוא היה מורט את שערות ראשו, רץ לבנק ומוציא את מנהל הסניף מישיבה ואומר לו 'מה פתאום, אני לא מסכים לזה'.

המציאות היא שרוב מוחלט של אנשים פשוט לא מודעים לעלויות. לב הבעיה במערכת הבנקאית כבר אמרתי?

אלא שלבנקים אין שום תמריץ לשנות את הסטטוס קוו ולשקף ללקוחות את העלויות שלהם. המערכת הבנקאית, תקראו היטב, צפויה להרוויח השנה 10 מיליארד שקלים רק ממשקי הבית. אותה גברת כהן מחדרה או גדרה שאין לה כסף, עליה הבנקים חזקים, לא על בעלי ההון. הבנקים מביאים לבעלי המניות שלהם תשואה להון של 10% בשנה. ואיך הם ימשיכו לייצר כזה רווח אם הלקוח יהיה מודע וידרוש הנחות והטבות?

לכן, גם אם היה ניתן לצפות מהבנקים לסייע דווקא כעת ללקוחות שלהם שזקוקים להם, להפנות את תשומת ליבם לעלות היקרה של המינוס והאפשרות להמיר אותה בהלוואה או לקיומו של פיקדון בריבית אפסית שניתן למשוך כדי לסגור אותו, למה שיעשו את זה?

להיפך. מאחורי מסך העשן של טשטוש העלויות עומדים יעדי גבייה ברורים. הלקוח פוגש דמות חייכנית, אדיבה, מעונבת, אמינה ולא מבין שמולו עומד אדם שמנהל יעדים, על בסיס יומי שבועי וחודשי והמטרה שלו היא לגבות על כל חשבון וחשבון כמה שיותר עמלות.

sheen-shitof

פתרון עוצמתי לכאב

טכנולוגיה מהפכנית לטיפול בכאבים אושרה ע"י ה-FDA לשימוש ביתי

בשיתוף Solio
סלע השקעות ופיננסים. ShutterStock
מאחורי החיוכים מסתתרת דמות שמנהלת יעדים/ShutterStock

כדי לייצר שינוי הבנקים צריכים להפסיק להשית את העלויות שלהם על שכירה שרק מכניסה משכורת ובמקביל למחוק חובות לבעלי הון. הבנקים צריכים להרוויח מעבודה בנקאית אמיתית, ממתן ערך ללקוחות שלהם ולא מעמלות נסתרות.

ועד שזה יקרה, הלקוחות צריכים לדאוג לעצמם. לבדוק באילו מסלולי עמלות הם נמצאים ואם הם מתאימים לאופי הפעילות שלהם, להשתדל תמיד לעבוד עם הערוץ הישיר בבנק ולא עם הפקיד, לבדוק אילו הטבות מוצעות למגזרים שונים והכי חשוב - להתמקח ולא לפני שעושים שיעורי בית ואוספים נתונים השוואתיים. לקוח שינהל מו"מ עם הבנק ויבקש הנחות והטבות, יקבל אותן.

הכול מתחיל ונגמר במודעות, כשהלקוח יבין על מה וכמה הוא משלם הוא ידע למצוא את הדרך להפחית עלויות.

עופר מרום הוא מנכ"ל קרן הגשמה, מנכ"ל המועצה לצרכנות לשעבר, סגן נשיא בכיר לשעבר בסיגניצ'ר בנק מקבוצת הפועלים בניו יורק

  • עוד באותו נושא:
  • בנקים

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully