זו לא הייתה שנה קלה. היא הייתה רצופת אתגרים וקשיים, כשהמשבר לא פסח על אף אחד מהמגזרים.
בעצם, כמעט על אף אחד. התעשיה הישראלית וענף הבנייה הוכיחו את עצמם כעוגן של יציבות בחודשי מגיפת הקורונה", מסביר דורון הלפרן, המנכ"ל והמייסד של תעשיות הפלדה הלדור, "הייצור במפעלים רבים נמשך בהיקף טוב וכן הבנייה בפרויקטים של נדל"ן ותשתיות לאומיות. יש לציין במיוחד את תעשיית המזון וחומרי החיטוי שהתמודדו היטב עם הביקושים שגדלו. חומרי הגלם הגיעו לישראל באופן סדיר, כולל בתחום הפלדה והדבר סייע לפעילות הסדירה.
הנפגעים הגדולים, אומר הלפרן, הם המפעלים הקטנים והבינוניים, רבים מהם עסקים משפחתיים בפריפריה, ללא עורף פיננסי וללא מערכות ייצור מתקדמות. כיום במשבר הנוכחי מצבם חמור והם זקוקים בדחיפות לאשראי ולמענקים כדי שיוכלו להחזיר עובדים לעבודה, להזמין חומרי גלם ולחזור להיקפי ייצור מלאים. ללא סיוע יעיל ומהיר, רבים מהם לא ישרדו.
הלפרן יודע מהו אחד המפתחות להצלחה: "חלק משמעותי מהתעשייה הישראלית עבר לעידן 'תעשייה 4.0' ומפעלים רבים שילבו רובוטים, מערכות IoT ומערכות מתקדמות לניהול רצפת הייצור. מהפכה זו פסחה על חלק גדול מהמפעלים, ובשנים הבאות יש להרחיב את המאמץ הלאומי להנחיל אותה גם בקרב המפעלים המסורתיים, שאחרת לא ישרדו בשוק המקומי והעולמי. הצלחת המהלך תלויה גם בהרחבת החינוך הטכנולוגי המתקדם, במיוחד של הנדסאים שמהווים את חוט השדרה המקצועי של המפעלים שמתקשים לגייס אנשי מקצוע מסוג זה בשל המחסור בהם. חשוב לספק את התנאים להמשך הפיתוח של ענפי הייצור, הבנייה של בתי מגורים ומסחר והתשתיות הלאומיות. חדשנות היא צו השעה וסגירת הפער הטכנולוגי של התעשיות המסורתיות צריכה להיות לדעתי בין היעדים הלאומיים החשובים של שנת תשפ"א הבאה עלינו לטובה".
הילה מילר, סמנכ"לית השיווק בחברת מ. אביב, מודה שיציבות הנדל"ן לא מובנת מאליה. "שנת תש"פ הייתה ללא ספק שנה מורכבת ומאתגרת", היא אומרת, "המגיפה חייבה אותנו להיערך נכון להמשך תקין של ביצוע כל הפרויקטים, זאת תוך דאגה לסידור מיטבי של כל נושא כוח האדם. בתקופת הסגר הקודם מרץ-מאי, על אף הקשיים, הצלחנו לעמוד בכך והננו מאמינים כי תצליח גם בימי הסגר השני.
"תופעה מעניינת במיוחד התרחשה במהלך 6 חודשי הקורונה, ובמיוחד במהלך הרבעון האחרון: היו יותר ויותר ביקושים ואף מכירות דווקא של דירות פרימיום יקרות, דוגמת פנטהאוזים ו/או דירות 5 חדרים גדולות עם מרפסת שמש מרווחת. הסיבה לכך הייתה פשוטה: הישראלים שנותרו ספונים בבית במהלך הסגר הקודם כחודש וחצי, חוו טראומה לא פשוטה ולכן הם מבקשים כעת ליהנות מכל העולמות, גם להיות מוגנים בתוך דירה ובד בבד שהדירה או הפנטהאוז מצוידים במרפסת גדולה המאפשרת התאווררות".
מילר צופה המשך עליית מחירים, במיוחד בדירות גדולות ופנטהאוזים באזור הביקוש. "יש מקום למצוא אלטרנטיבה ראויה הן למחיר למשתכן והן להרחיב את נושא ההתחדשות העירונית", היא טוענת, "משימה זו חשובה במיוחד, לא רק משום שהיא מייצרת פתרונות דיור, אלא גם, ובעיקר, משום שהיא תגדיל את כמות היצע הדיור בשוק, הן לזכאים והן למשפרי דיור".
תעשיית הטכנולוגיה סבלה מהמשבר אבל הייתה הראשונה להרים את ראשה. אחרי הכול, טק זה טק. "המגיפה גרמה לנזקים רבים, אבל היו לה גם צדדים חיוביים, אומר יניב גרטי, מנכ"ל אינטל ישראל, "הקורונה חידדה את הצורך בטכנולוגיה והתפקיד שהיא ממלאת בעולם חיוני כיום יותר מתמיד. בואו רק ננסה לדמיין כיצד היינו מתמודדים עם משבר שכזה רק לפני עשור או שנים ללא הטכנולוגיות שמעצבות מחדש את עולם הרפואה, הלמידה והעבודה מרחוק".
זו לא רק הצריכה האישית שלכם או הטיפול העדכני בחולים, יש פה גם אלמנט של ניבוי: "בזכות העובדה שיותר יכולות מחשוב ו- AI משופרות נכנסות, אנחנו יכולים להפיק תובנות משמעותיות היום, כמו למשל לחזות אילו חולים יחלו בקורונה. צריך לעשות יותר, לעבוד חכם יותר, לנצל את כוח הדאטה והמחשוב לטובת הצלחה עסקית. אם נסתכל על ההיסטוריה האנושית, מכל המשברים הגדולים (ומשבר זה אכן גדול ומשפיע על הבריאות והחוסן של כולנו), האנושות הצליחה לצאת מחוזקת ולהמריא לגבהים חדשים. אני מקווה שהכלכלה הישראלית תממש את הפוטנציאל שטמון בכח הדאטה והמחשוב על מנת להתברג גבוה בעידן החדש".
יש דאטה ויש ביג דאטה. עמי גל, מנכ"ל חברת הביג דאטה SQream, מסביר את מה שהיום מובן במיוחד: כמה חשיבות יש לנתונים. "מגפת הקורונה והמשבר הכלכלי הציבו אתגרים חדשים לעולם הדאטה והעמיקו את ההכרה בדבר מקומו המרכזי בפתרון בעיות גלובליות ולאומיות. אנו עדים יום יום לצורך הקריטי הזה בקרב לקוחותינו הגלובליים, ענקיות הטלקום, הפיננסים ועוד. הביג דאטה הפכה ל-massive data, דהיינו קפיצת מדרגה בהיקפי הנתונים מרמה של Terabytes לרמה של Petabytes ויותר. בענף הטלקום, 5G מביאה נתונים גדולים יותר באופן אקספוננציאלי. בענפי הפיננסים והקמעונאות, סכומי הנתונים רואים צמיחה משמעותית בגלל הדיגיטליזציה. ובתחום הבריאות, זו תולדה ישירה של היקפי הנתונים שנוצרים בתהליכי המעקב אחר מגפת הקורונה, הבדיקות, המחקרים לפיתוח תרופות וחיסונים ועוד.
"המבחן הגדול של חברות ניתוח הדאטה בשנה הקרובה הוא לספק את הכלים שיאפשרו לנתח את המאסיב דטה החדש באופן מהיר יותר וזול יותר בסדרי גודל בהשוואה ליכולות הקיימות כיום. אני אופטימי ביותר בדבר היכולת לפתח את טכנולוגיות אנליזת הנתונים המתקדמות, ואנו ב-SQream כבר התחלנו לחולל את המפנה. הטכנולוגיה שלנו מאפשרת לחברות לנתח כמות מידע גדולה פי 20 לעומת פתרונות קודמים, במהירות גבוהה פי 100 ובעשירית המחיר. זו בעיני רק תחילת הדרך ואני צופה פריצות דרך נוספות בשנת הקרובה שיסייעו לאנושות בתחומי הבריאות ובתחומים רבים נוספים. אסיים בברכה ומשאלה שתהיה לכולנו שנה טובה, בה נוכל לממש את הידע שלמדנו מהתקופה האחרונה ולעשות בעזרתו טוב לעולם".
הסגרים הובילו את הישראלים לרכישות אונליין. "משבר הקורונה הוליד צמיחה חסרת תקדים של המסחר האלקטרוני וכן את הביקוש למערכות לניהול לוגיסטיקה ומשלוחים", אומר גיא בלוך, מנכ"ל חברת ההייטק Bringg, מפתחת פלטפורמה לניהול לוגיסטיקה ומשלוחים, "הסגר, העוצר וההימנעות של רבים להגיע לחנויות מחשש להידבקות הגבירו בעוצמה רבה את הרכישות באתרי המסחר המקוון. למרות שהמסחר האלקטרוני מלווה את חיינו כבר עשרות שנים, הרי שעסקים רבים גילו רק עכשיו את חשיבותו ואת הפוטנציאל שגלום בו. ראייה לכך היא העובדה שהמסחר המקוון תפס נתח של 16% בלבד לפני הקורונה, הצפי היה כי יגיע ל-27% בשנת 2025, אך בפועל הוא צמח במהלך הקורונה ל-27% - דהיינו קפיצת מדרגה של 5 שנים תוך שבועות ספורים. לקוחות שלנו אף חוו צמיחה של 800% עד 900% שבוע אחר שבוע בשיא המגפה בחודשים אפריל ומאי".
בלוך מציין את מהפכת הקמעונאות, כשהמוכרים הגדולים וגם עסקים קטנים יותר השכילו למנף את הביקושים ולהתמודד אתם בצורה מקצועית, תוך שיפור חווית הלקוח באתרים המקוונים וייעול המשלוחים שהיו בתחילת הדרך צוואר הבקבוק של הקנייה. "בשנה החדשה הקרובה הבאה עלינו לטובה, חשוב ואף קריטי לסקטור העסקי בישראל על גווניו להגביר את נוכחותו בעולם המקוון ולהפיק את המקסימום מהפוטנציאל שטמון בו. הדבר חשוב במיוחד לעסקים קטנים ובינוניים שעבור רבים מהם המסחר האלקטרוני עשוי להיות ממש חבל הצלה. בישראל יש ידע רב וניסיון עשיר בבניית אתרי מסחר מקוון וחברות ישראליות רבות אף כבשו את השוק העולמי בתחומן באמצעותו. המעבר של עסקים קטנים ובינוניים לעולם המקוון צריך לדעתי להיות אחד מהיעדים הלאומיים".
אנשים נמצאים בבית. כשאתה נמצא בבית אתה רוצה לשפר את הסביבה שלך. "2020 היא שנה מפתיעה", מציין רועי רגרמן, מנכ"ל קבוצת חמת העוסקת במוצרי גמר בנייה ועיצוב הבית, "אם הייתם שואלים אותי בחודש אפריל, הייתי אומר שזו הולכת להיות השנה הגרועה ביותר לענף, אבל עם היציאה מהסגר הראשון הייתה התנפלות על חנויות עיצוב הבית, במקום הטיסות המשפחתיות לחו"ל בחודשי הקיץ, אנשים הפנו את הכסף הפנוי שהיה להם לשיפוצים ושדרוג הבית. אם נראה כי המגמה הזו ממשיכה גם אחרי הסגר הנוכחי, זו הולכת להיות השנה הכי טובה בתולדות ענף עיצוב בית.
"ברמה הכללית נאחל למדינת ישראל ולכל אוכלוסיית העולם שהתקופה הזו של משבר הקורונה תחלוף מהר, ולא תלווה אותנו לתוך 2021. כרגע אין ספק שיש כסף בשוק אבל אם הסגרים יימשכו והמשך הכלכלי יעמיק הוא ייגע ביותר ויותר אנשים לצד אחוזי אבטלה שיעלו ומיתון כלכלי שיחריף וזה חשש גדול שאני מקווה שכולנו נתבדה והוא לא יתגשם. אני מקווה שהסגר הנוכחי ישפיע על אחוזי התחלואה ושיימצא במהרה חיסון אפקטיבי לנגיף".
גם חנויות האלקטרוניקה לא נותרו מיותמות. "חצי השנה האחרונה הייתה בהחלט שונה ומוזרה ביותר, אחת המאתגרות שחוויתי בכל שנותיי כמנהל", מסביר אורי להב, מנכ"ל א.ל.מ., "התמודדנו בתקופה הזו עם רמות חוסר וודאות שלא הכרנו, בלבול גדול ומציאות דינאמית שהשתנתה מדי יום ואילצה אותנו לייצר פתרונות מיידים. במקום להתכונן למכירות פסח, התמודדנו עם סגירות סניפים בשל הסגר, טיפול בכוח אדם ובמצוקת העובדים ומתן מענה ללקוחות שביקשו להצטייד במוצרים לשהייה ארוכה מהבית. לצד זה היה מעבר מהיר וחד למכירה דיגיטלית. בנוסף, הקמנו ממש עם פרוץ הקורונה, מעכשיו לעכשיו מוקד מומחים טלפוני עבור לקוחות הרשת שאינם מתמצאים ברכישה ברשת.
"הפגיעה במכירות בסניפים התאזנה עם האונליין והמוקד שבהם המכירה זינקה בכ-600 אחוז. במציאות של היום, אנו רואים התחזקות במכירות האונליין אבל יחד עם זאת הציבור חזר לרכוש בחנויות עצמן ויש גידול בהוצאה על רכישת מוצרי חשמל גם בחנויות הפיזיות וגם באונליין. לקוחות שבתחילת המשבר חשבו לשדרג מוצרים וחיכו עם זה, היום כבר מבצעים את הרכישה ולא חוששים. משפחות שהיו רגילות לבלות את חודשי הקיץ בחו"ל משקיעות את הכסף הפנוי בשדרוג הבית ומוצרי חשמל ואלקטרוניקה ומגמה זו רק תתחזק לצד חיזוק אילת כ-'בירת הבילויים והקניות' של ישראל".
עם זאת, להב מתרה כי אנחנו צריכים לעשות חושבים: "לצערי, אנחנו חווים משבר גדול כמדינה וכחברה. אין מנהיגות אמיתית שלוקחת אחריות ומנהלת את הדברים בצורה מקצועית לטובת הכלל ונראה שכל אחד עסוק רק בטובתו האישית, חוסר האמון בין הציבור לבין מי שאמורים להנהיג ולהוביל רק מתגבר בכל ההיבטים ומעביר בסופו של הדבר את האחריות אלינו כמנהלים וכבני אדם. אני מקווה שהיציאה מהמשבר תהיה מהירה יותר מהתקופה שעליה מדברים ובטוח שחדשנות ומחשבה מחוץ לקופסא של המנהלים עצמם והחברות יאפשרו לנו לנצח את הקורונה".
אחד הענפים שסבלו יותר מכולם לאורך השנה היה ענף הביוטי. "כמי שעומדת בראש תאגיד אשר תחתיו פועלות אלפי קליניקות ומרכזי יופי אסתטיים, אני יכולה להגיד שלזה לא היינו ערוכים, התעשייה שלנו בנויה על low tech, יחסים בין אישיים ומגע אנושי", אומרת חוה זינגבוים, בעלת תאגיד הקוסמטיקה הנושא את שמה, "במהרה ראיתי שהתמודדות האמיתית אינה רק המעבר והאימוץ של טכנולוגיות מתקדמות, כי אם שמירה על מורל גבוה, חשיבה חיובית, היכולת להתמודד נכון עם סטרס וחוסן נפשי. השיח הפך להיות יותר ויותר סביב תמיכה רגשית בלקוחות, הקשרים עם לקוחות החברה התחזקו והמודעות למותג עלתה.
"אני אופטימית כלפי העתיד. תקופת הפוסט קורונה תביא תנופה אדירה בכל התחום הטכנולוגי, היכולת לתקשר באמצעות טכנולוגיה עם מספר אנשים רב בכל העולם ולחסוך בטיסות ונסיעות הינה ערך אמיתי, היכולת של עבודה מרחוק ומהבית הינה גילוי נפלא החוסך זמן, כסף ומגביר את התפוקה ואת שביעות הרצון של העובדים, ללא ספק עידן חדש בתחום יחסי עבודה".
זינגבוים יודעת איזה תחום יככב בחודשים הקרובים: "אנו כבר בפיתוחים מרשימים של אמצעים קוסמטיים לטיפוח העור", היא מגלה, "היגיינה והיגיינת העור תהפוך להיות חלק בלתי נפרד מהשגרה, תחום בריאות, ספורט וסגנון החיים רק יתפוס יותר תאוצה. לכולנו ברור שהרבה תלוי בנו ובמערכת החיסון שלנו ומעל הכול החוסן הנפשי הוא ללא ספק המלך החדש.
"אני מסתכלת לאחור, מסכמת בסיפוק את אחת השנים המאתגרות והמוצלחות בחיי. עם אמונה ואופטימיות, חוסן נפשי, יצירתיות ועבודת צוות תוכלו לשגשג ולצמוח מכל אתגר".