מתי אפשר לדרוש אבטלה? דעו את זכויותיכם בסגר הנוכחי

הסגר השני הותיר עובדים ומעסיקים רבים עם שאלות רבות לגבי האופן בו ניתן להמשיך לקיים את העבודה. מדריך זה יפרט מספר סוגיות מפתח, לפי ההנחיות העדכניות שפורסמו ב-25 בספטמבר.

בשונה מן העבר - האיסור שנקבע בתקנות החדשות עניינו בהגעה של עובדים למקום העבודה, ואינו רק מגביל שהייה של מספר העובדים בו זמנית במקום. לכן, מעסיקים אינם רשאים לדרוש מן העובדים להגיע למקום העבודה, אלא אם הם נמנים עם אחד החריגים הבאים כפי שנקבעו בתקנות: שירותים חיוניים, מפעל למתן שירותים קיומיים, מעסיקים בעלי היתר מיוחד להעסקת עובדים בשעות המנוחה השבועית, מקום עבודה שעוסקים בו בעבודות בינוי או בעבודות תשתית, מגזר ציבורי, תעשייה ביטחונית ומפעל תומך ביטחון, מפעלים טכנולוגיים, מקומות עבודה שפתוחים לטובת הציבור ורשאים להמשיך לפעול בסגר, והחריג האחרון: תחזוקת מקום העבודה/משימות הכרחיות אחרות.

כן, בתנאי שהעסק עומד בהיקפי העבודה שקבעו התקנות החדשות, ובתנאי שמקום העבודה מקיים אחר התנאים הבאים: מינוי ממונה קורונה, יידוע העובדים לגבי כללי ההתנהגות הנדרשים במקום העבודה, וחתימת מנכ"ל וממונה הקורונה על הצהרה בנוגע לשמירת כללי ההתנהגות הנדרשים במקום העבודה. מקום עבודה שהוחרג רשאי להורות לעובדיו להגיע למקום העבודה גם במהלך הסגר, אך יש לעשות כן רק ביחס לעובדים ההכרחיים לשם אספקת המוצר או השירות. נכון לעכשיו, הוראות אלו תקפות עד ליום שבת ה- 10.10.2020.

התקנות המלאות מפורסמות באתר משרד הבריאות, ואם קיים ספק, רצוי להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום.

אין בתקנות דרישה לצייד את העובדים באישור בכתב לגבי הגעתם לעבודה. ייתכן שהנחיה זו תשתנה אם יחליטו על הידוק הסגר ולכן צריך לעקוב אחר ההנחיות.

כל התקנות שפורסמו עד היום לא אסרו ביצוע עבודה מהבית, אלא אסרו את היציאה למרחב הציבורי או את ההגעה למקום העבודה. אי לכך, אין איסור חוקי לבצע עבודה מהבית - אך עבודה שכזו מותנית בהסכמה הדדית של העובד והמעסיק גם יחד. לגבי האפשרות לחייב את העובד לעבוד מהבית - ככלל, המעסיק אינו רשאי לחייב את העובד להסכים לשינוי בתנאי העסקתו, וכאשר העובד אינו מסכים לשינוי - עומדת למעסיק הסמכות לפטר.

בעידן של קורונה, אני סבורה ששני הצדדים נדרשים לנהוג באחריות ובתום לב (אף מעבר למקובל בימים של שגרה) - כאשר המעסיק מצידו יבחן את נימוקי העובד המסרב לעבוד מהבית, והעובד מצידו לא יסרב סתם כך, אלא אם קיים נימוק ענייני שבאמת מונע ממנו לעשות כן. מכל מקום, עובד שלא מגיע למקום העבודה וגם לא מבצע עבודה מהבית אינו זכאי לשכר עבור אותו היום, ולכן עבודה מהבית יכולה להגשים אינטרס משותף של העובד והמעסיק גם יחד - תפוקות למעסיק ושכר לעובד.

תחת החריג של "תחזוקת מקום העבודה/ משימות הכרחיות אחרות" נכלל גם התפקיד של תשלומי שכר, ולכן המעסיק בהחלט יכול לדרוש הגעה לעבודה במשרד. יצוין כי אם כניסת העובד למקום העבודה נדרשת בשל אחד הצרכים הבאים, אין מניעה להתיר לו לעשות כן, וגם אין מגבלה על מספר העובדים הרשאים לשהות במקום בו זמנית.

• לשם תחזוקת המקום
• לשם תיקון ליקוי דחוף שנועד לשמירה על שלמות מקום העבודה
• לשם ביצוע משלוחים
• לשם תשלומי שכר
• לשם המשך הפעילות התפקודית של מקום העבודה, ובלבד שהגעתו של העובד הכרחית
• לשם לקיחת ציוד או ביצוע עבודות לצורך מתן שירות חיוני אצל לקוח / לצורך קיום היכולת לעבוד מהבית.

בסגר הקודם הממשלה נתנה היתר להעסיק את העובדים כמות מוגדלת של שעות נוספות. האם זה תקף גם הפעם?

לעת הזו, שר העבודה עדיין לא חתם על היתר שמאפשר עבודה בשעות נוספות מעבר למותר בימים של שגרה (עד 12 שעות עבודה ביום ולא יותר מ-58 בשבוע, למעט מקומות חריגים שרשאים להעסיק גם מעבר לכך כמו רופאים מתמחים).

בעת הנוכחית מספיק להוציא עובד לחל"ת של שבועיים כדי שהוא יהיה זכאי לדמי אבטלה (בהנחה שמתקיימים לגביו כל תנאי הזכאות האחרים).

הכותבת היא מומחית בייצוג מעסיקים בדיני עבודה, ראשת מחלקת דיני עבודה במשרד בכר שבתאי עורכי דין