קמפיין METOO# סימן את יריית הפתיחה לדיונים ציבוריים סוערים ביחס לנושא הטרדות מיניות בכלל והיחס לנשים בפרט. הקמפיין זכה לחשיפה תקשורתית בינ"ל רחבה, כאשר עוד ועוד נשים החלו משתפות בסיפורן האישי, כשרבים מהאירועים התייחסו להטרדות מיניות שחוו במקום העבודה. במצבים אלה, רף החומרה עולה וזאת לאור התלות והכפיפות שקיימת בין הצדדים. כך, למשל, לא מעט נשים העידו כי על מנת לקבל תפקיד כזה או אחר או בשביל להתקדם בסולם הדרגות במקום העבודה, נאלצו לספוג הטרדות מיניות מצד הממונה עליהן.
"הטרדה מינית" מהווה עבירה פלילית לפי הוראות החוק. אך לצד הפן הפלילי, יש גם אלמנט אזרחי במסגרתו ניתן לקבל פיצויים כספיים אף ללא הוכחת נזק. "הטרדה מינית" מוגדרת בחוק, בין היתר, כמעשים שיש בהם אופי מיני המתייחסים לאדם ביחס למינו או למיניותו. מאחר וקיים אלמנט כספי של פיצויים לנפגע/ת כאמור, נשאלת השאלה מה דינם של אותם הכספים/הפיצויים מבחינת מיסוי. אחד הכללים הידועים בעולם המס הוא שדיני המס הולכים אחר הדין הכללי. ואכן, העיקרון הבסיסי והמנחה ב"תפקידם" של פיצויי נזיקין הוא "השבת המצב לקדמותו" של הניזוק. בהתאם לכלל האמור, פיצויים בגין הטרדה מינית נועדו להביא את הנפגע, עד כמה שניתן, למצבו טרם קרות האירוע.
אך מה מעמד פיצויים הניתנים בגין הטרדה מינית במשקפי דיני המס? האם הם יכולים לחרוג מכלל זה? לפי החוק כאמור, פיצויים בגין הטרדה מינית מסווגים כפיצויי נזיקין. האם סיווג התשלום כפיצוי נזיקין עשוי להשתנות במקרה של הטרדה מינית במסגרת מקום העבודה? במילים אחרות, האם הפיצוי עשוי להיות חייב במס כהכנסת עבודה לאור ההגדרה הרחבה של מונח זה בפקודת מס הכנסה? מאחר ובפיצוי הניתן ע"י המעביד בגין הטרדה מינית, לא מתקיים קשר סיבתי בין התשלום (הפיצוי) לבין יחסי העבודה (בין הצדדים), ולאור כך שהפיצוי לא ניתן לעובדת כתמורה לעבודתה - נראה כי הפיצוי אינו מהווה "השתכרות" או "רווח מעבודה" ולפיכך אינו חייב במס הכנסה. כמו כן, אין לראות בפיצוי אף כ"טובת הנאה" בידי העובד. "טובת הנאה" מטבעה נועדה להיטיב עם העובד. פיצויים בגין הטרדה מינית לא מהווים הטבה כלשהי אלא נועדו לפצות את העובד בגין העוולה הנזיקית ולשם כך בלבד.
משימתנו לא תמה שעה שחצינו בהצלחה את המשוכה הנוגעת לשלילת סיווגו של הפיצוי כ"הכנסת עבודה". כעת, עלינו לבחון האם פיצויים בגין הטרדה מינית עשויים להיות מסווגים כפיצויים בגין "נכס" הכולל בחובו גם כל זכות משפטית, לרבות כל פיצוי שניתן לאכיפה. על אף שהגדרה של 'נכס' הינה רחבה ביותר וכוללת בחובה כל פיצוי כאמור, עמדתי היא כי אין להחיל את הסעיף על פיצויים במישור האישי, כלומר - פיצויים אזרחיים שקיבל אדם שאינם במסגרת כובעו 'העסקי' או בכובעו כ'עובד', אין לחייבם במס מאחר ומדובר בפיצויים הניתנים במישור האישי אשר אינם נתפסים ברשת המס.
ולסיכום - אלו שתי סוגיות שחשוב שנשים שנאלצו להתמודד עם הטרדות מיניות במקום עבודתן יכירו, כשהן באות לבחון את כל הערוצים המשפטיים העומדים בפניהן.
עו"ד ירון אלי הוא ראש מחלקת מיסוי ונדל"ן במשרד ENF (אלי, נדלר, פריידין ושות')