את שיחת הטלפון הזו לא ישכח ש' לעולם. " אבא התקשר אלי מבית החולים, אמר שקיבל מכות רצח, ופיצצו לו את הצורה. קפאתי על מקומי, לא הבנתי מה נפל עלי ומי המוג לב, שמכה כך אדם נכה וחולה, כשהתברר לי שמי שתקף אותו בפראות כזו היה המאבטח של בית החולים, בשטח של בית החולים, נעתקה לי הנשימה. ראיתי שחור בעיניים". המילים הקשות הללו נאמרות ע"י בנו של המנוח, שארבעה חודשים מאוחר יותר הלך לעולמו. כעת יצטרך בית המשפט לקבוע האם התקיפה של המאבטח היא זו שאכן גרמה למותו, בעקבות תביעה אזרחית לפיצויים שהוגשה נגדו, כנגד חברת "שמירה וביטחון" בה הועסק וכנגד שרותי בריאות כללית - המרכז הרפואי בילינסון.
ראשיתו של האירוע בחודש נובמבר 2018 שעת צהרים. הגבר, חולה דיאליזה בן 63, הגיע לטיפול בבית החולים בילינסון ונכנס בטעות לאזור חניית האמבולנסים. תוך שניות הגיח מאבטח ודרש ממנו כי יזיז את הרכב לאלתר וזה השיב לו כי הרכב יפונה מיד ע"י חברו שהלך להביא עבורו כיסא גלגלים. עד כאן מדובר על עוד מחלוקת איזוטרית שאמורה היתה להסתיים בטוב, אך לא הפעם. על פי הטענות העולות מכתב התביעה, החל המאבטח להלום באגרופיו בפרצופו של החולה, תוך שהוא אוחז בידיו. עוד נטען, כי המאבטח טרק את הדלת על פרצופו של המותקף. החולה פונה לחדר המיון, תוך שהוא נאנק מכאבים ובתום סאגת בדיקות ארוכה שוחרר לביתו עם המלצה להמשיך טיפול בפגיעה בעיניו במחלקה הרלוונטית.
כחודש לאחר מכן, עבר ניתוח כלי דם ובהמשך הופנה לבית חולים שיקומי. חלפו מספר ימים, ובמהלך בדיקה שנערכה לו אובחנה ירידה בתפקוד הלב ועליה חדה ומסוכנת בלחץ הדם. זמן לא רב לאחר מכן הוא הלך לעולמו והמשטרה הגישה כנגד המאבטח כתב אישום.
המשפחה האבלה פנתה לקבלת חוות דעתו של מומחה בתחום הריאות בנוגע לסיבת המוות. על פי חוות דעתו, קיים קשר סיבתי בין התקיפה לפטירה על אף שזו אירעה ארבעה חודשים מאוחר יותר. בחוות דעתו המפורטת, כתב פרופ' פרוכטר כי "למצבו הנשימתי הקשה של המנוח משנית לשיתוק הסרעפת היה תפקיד מכריע במותו". המשפחה אף פנתה בהוראת באי כוחה למומחה נוסף, הפעם מתחום כלי הדם, שבדק את הרשומה הרפואית ומצא אף הוא קשר לאירועים.
יש לציין כי בסיכום הרפואי טרם שחרורו מבית החולים, נכתב כי המטופל התלונן על כאבים באף, ביד שמאל ובעורף וכי הוא "שולל חבלת בטן/חזה".
בעקבות קביעות אלו, הוגש לאחרונה לבית משפט השלום בתל אביב כתב התביעה כנגד המאבטח, החברה ובית החולים, במסגרתו מפנים באי כוחה של המשפחה, עוה"ד אסף גרינבוים ואסף אודיז, מומחים בדיני נזיקין ורשלנות רפואית, אצבע מאשימה לנתבעים. בין היתר, נטען כי הם פעלו בניגוד להנחיות משטרת ישראל וחרגו מנהלי האבטחה, תוך חריגה ברורה מסמכות ובניגוד להוראות החוק. לטענתם, האירוע נגרם גם היות שלא הקפידו על הדרכת העובדים ובפרט בכל הנוגע למניעת אלימות כמו שלא הקצו די אנשי אבטחה שיכלו לפקח או למנוע את התקיפה. בנוסף, מלינה המשפחה כנגד בית החולים וחברת השמירה שהעסיקו את המאבטח "משולח הרסן" כהגדרתה.
"השמים נפלו עלינו, ואין לנו שום נחמה. המציאות בה אבא שלי מוצא את מותו ע"י זה שדווקא אמור היה להגן עליו - היא בלתי נסבלת מבחינתי", מוסיף הבן למילים הקשות שמופיעות בכתב התביעה, "מקרות האירוע חיים התובעים בייסורים פיזיים ונפשיים קשים בשל פטירת אבי המשפחה. כתוצאה מהתרשלות הנתבעים ו/או מי מטעם נפגעו התובעים פגיעה של ממש שמעיבה כל העת על שגרת חייהם.
לדברי עוה"ד אסף גרינבוים ואסף אודיז "ניתן לקשור באופן ישיר בין האלימות הגואה ברשתות החברתיות לבין ביטויה במרחב הפיזי, אולם המקרה האמור חמור במיוחד שכן מדובר על מאבטח שבגד בתפקידו לשמור על חיי החולים, תוך שהוא נותן למזגו האלים להשתלט על שיקול הדעת שלו ולהפליא מכותיו במטופל דיאליזה ולהביא למותו. הדעת אינה יכולה לסבול זאת ואין לי ספק שבית המשפט יביע את סלידתו מהתנהגותו הבריונית של הנתבעים בכלל, ושל המאבטח בפרט".
בבית החולים בילינסון ובחברת "שמירה וביטחון" מסרו תגובות דומות: "הנושא נידון כעת ולכן נגיב כמקובל בבית המשפט".