אתגר גם כשאין מגפה: מה מחכה לבעל הבית החדש של אל על

תם, אבל ממש לא נשלם. אלי רוזנברג בן ה-26 אמנם השיג את מבוקשו, וקיבל את היתר השליטה באל על במקום תמי מוזס-בורוביץ', ששלטה בחברה במשך 15 שנה באמצעות חברת כנפיים, אבל האתגר שלו בחברת התעופה הלאומית לשעבר רק מתחיל - ולא צפויה לו דקה אחת של חסד. בטח כשענף התעופה כולו נמצא במשבר עולמי עמוק, שסופו לא נראה באופק.

גם אחרי ההנפקה המשיכה כנפיים לטעון כי רוזנברג הצעיר הוא "איש קש" של אביו, קנת' רוזנברג, שמפאת היותו תושב ארה"ב אינו יכול לקבל את השליטה באל על לידיו. רוזנברג צריך למנות דירקטוריון חדש כמעט לחלוטין, להחזיר מאות מיליוני דולרים ללקוחות ששילמו על טיסות שלא קרו, לקבל הלוואה מבנקים מלווים בערבות מדינה, לשמור על יחסי עבודה תקינים עם בעלי המניות האחרים, שאיבדו את שליטתם בחברה, וזו רק חלק מהרשימה. "גלובס" ממפה את האתגרים הגדולים שלו וסימני השאלה שנותרו סביבו.

רוזנברג, באמצעות חברת כנפי נשרים, מחזיק ב-42.88% ממניות אל על, לאחר שרכש מניות ב-360 מיליון שקל בהנפקה הציבורית שבוצעה ב-16 בספטמבר. "זה לא אירוע טריוויאלי, ונקווה שלא ניאלץ להגיע לבית המשפט אם חברי הדירקטוריון לא יסכימו להתפטר מיוזמתם", אומר מקורב לרוזנברג. "יש פה השתלטות עוינת, להבדיל מהשתלטות רגילה על חברה, וזה מסבך את האירוע".

ההיתר שקיבל רוזנברג כולל הנחיות למינוי שני דירקטורים לפחות, לא כולל דירקטורים חיצוניים, בעלי מיומנות חשבונאית ופיננסית לפי חוק החברות. עוד קובע ההיתר שרוב חברי הדירקטוריון והמנכ"ל יהיו בעלי ניסיון של חמש שנים לפחות בתפקיד בכיר בתחום הניהול העסקי, או בכהונה ציבורית בכירה, או בתפקיד בכיר בתחום עיסוקיה העיקריים של החברה.

בנוסף, לא ימונה דירקטור או נושא משרה מטעם האב או מקורביו העסקיים והמשפחתיים. שני הדירקטורים החיצוניים (אייל חיימובסקי ויעל אנדורן) עשויים להישאר, אולם שאר חברי הדירקטוריון, כולל היו"ר הטרי יהודה (יודי) לוי - יוחלפו, ולאחר מכן תוכל כנפי נשרים לפעול.

את חלק מחברי הדירקטוריון המיועדים כבר הכרנו כאשר כנפי נשרים חשפה את כוורת המומחים שלה: ג'ייסון גרינבלט, ששימש כשליחו של נשיא ארה"ב למזרח התיכון; פרופ'; גבריאלה שלו מהמועצה להשכלה גבוהה; האלוף במיל'; רוני נומה, לשעבר מפקד פיקוד מרכז ופיקוד העורף; קברניט מוטי אנגלמן; והכלכלן דורון כהן, שכיהן בעבר כמנכ"ל רשות החברות.

מי שליווה את התהליך מתחילתו, תא"ל במיל' ראם עמינח, לא צפוי לקחת את מושכות היו"ר, למרות שהמשרה הוצעה לו. גם ידיד משפחת רוזנברג, איש העסקים עמיקם בן צבי, ששידך בין עמינח לרוזנברג - לא צפוי לכהן בתפקיד בחברה.

כמצופה, דמויות רבות מהשדרה הניהולית של אל על יוחלפו, ובעיקר ככל שמדובר ב"אנשים של תמי מוזס". "הלויאליות היא פקטור שלא נוכל להתעלם ממנו", מסביר אותו מקורב. גם מנכ"ל אל על, גונן אוסישקין, צפוי להתחלף - למרות שיש מי שסבור שלא מן הנמנע שהוא יישאר בתפקידו בתקופה הקרובה לפחות, אם ירצה בכך, ואם הדירקטוריון החדש יחליט שכך נכון להבראת החברה. בסביבת רוזנברג לא פוסלים את האופציה הזו, ומזכירים כי "מי שיישאר לתקופה זמנית יוכל להפוך את הזמני לקבוע".

בורסת השמות לתפקיד המנכ"ל כבר כללה את שי באב"ד, המנכ"ל היוצא של משרד האוצר - אך הוא כנראה לא יוכל לכהן בתפקיד, בשל המתיחות בינו לבין למוזס בזמן ניהול המשא ומתן למתווה הסיוע בתקופת המשבר.

עוד שם שעלה וקשור לתע"א והוא אלוף במיל' חגי טופולנסקי, שפרש מתפקידו כמנהל תחום המל"טים באלביט, והוא מהמועמדים הבולטים למנכ"ל תע"א. שם אחר שמוכר לענף התעופה הוא של מנכ"ל ישראייר, אורי סירקיס, שהיה מועמד בשעתו לתפקיד המנכ"ל, וגם כעת מוזכר כמי שיוכל להוביל את הספינה הזו לחוף מבטחים.

רוזנברג ובעלת השליטה לפניו התחילו את השותפות המאולצת שלהם בטונים צורמים. הצעת רכש שהוא העביר לפני ההנפקה באמצעות עמינח לתמי מוזס-בורוביץ', והוגדרה כ"גבוהה מאוד" - נדחתה על ידה. ההשמצות ששוגרו באמצעות בא כוחה של משפחת כנפיים, עו"ד דורי קלגסבלד, נענו במכתבים בטון דומה.

אלא שהסיטואציה סבוכה - חברת כנפיים מחזיקה כעת ב-15.2% ממניות אל על. מקורביו של רוזנברג הבהירו שבפעולות שיבוצעו "אנחנו מייחסים חשיבות לנראות, ולא נרצה לתקוע אצבע בעין לתמי מוזס". נזכיר כי גם המדינה היא בעלת מניות, עם אחזקה של 14.37%. סך אחזקות בעלי העניין עומד על 72.46%, והיתר בידי הציבור.

מתווה הסיוע לאל על הושלם רק בחלקו. אחרי ההנפקה, החברה אמורה ליטול הלוואה של 250 מיליון דולר בערבות מדינה (75%). השלמת המתווה תוכל להוציא לדרך את ההתייעלות שאל על התחייבה אליה, לרבות פיטורי שליש מעובדי החברה. בנוסף, נדרש יישום הסכמים כמו "מכירה והחכרה מחדש" של שלושה ממטוסי החברה (עסקה בשווי 67 מיליון דולר).

בדוח האחרון של אל על נכתב כי החברה לא הגיעה להסכמות עם בנק מלווה, ולכן היא עשויה לגייס את החוב דרך אג"ח. בעל השליטה החדש יעדיף לגייס את החוב בהלוואה מבנקים מלווים, כשגם לו ברור שההלוואה, יחד עם ההנפקה (400 מיליון דולר) ותוכנית ההתייעלות (חיסכון של 300 מיליון דולר בשנה) לא יספיקו בכדי לכסות את החובות של אל על. גיוס החוב יהיה מבחן משמעותי עבור בעל השליטה החדש, אל מול האמון שהוא מעוניין לקבל מהמערכת הבנקאית.

ארבעה הסכמים קיבוציים חתומים עם מגזרי העובדים מחכים להשלמת המתווה, כדי לצאת לפועל. ההסכם עם הטייסים מצוי במחלוקת, אחרי שההסתדרות חתמה עליו במקומם. הטייסים הם המגזר היחיד שנפגש עם נציגי רוזנברג, והם גם לא הסתירו את ציפייתם להחלפת הבעלים. כעת הם מצפים לתיקון ההסכם, שמשקף התייעלות של 150 מיליון דולר בשנה.

בסביבת רוזנברג מבינים שיש פה הזדמנות, אולם טוב יעשו נציגיו אם ייפגשו גם עם נציגי העובדים האחרים, שמהווים את הרוב המספרי מקרב עובדי החברה. כרגע האווירה היא של דממה. "יושבים ומחכים לראות מי ייכלל ברשימת 2,000 המפוטרים, ומחכים לראות מי האיש שאמור להוציא את אל על מהבוץ", אומר אחד העובדים שלא לייחוס. "העובדים חיכו שהחברה סוף סוף תטוס, וכעת אנשים לא רוצים לחזור מחל"ת. האווירה היא של חוסר ודאות ופחד מהלא נודע".

יו"ר ועד הטייסים, ניר ראובני, אומר כי "המטרה היא להחזיר את אל על לשמיים כמה שיותר מהר, ובכל הכוח. אנחנו מחכים לבדיקות קורונה מהירות שיאפשרו לפתוח את השמיים".

ב-1 באוקטובר ציפו נוסעי אל על שטיסתם בוטלה לקבל חזרה את כספם מהחברה. אל על חייבת לנוסעים 280 מיליון דולר. חלק מהכסף היא הצליחה להמיר לשוברים, באמצעות הצעה בשווי 125% מהמחיר ששולם, אבל לא מעט מהנוסעים מעדיפים לקבל את כספם חזרה. רבים לא הצליחו בכך. גם מועד ההנפקה, ה-16.9, נקבע במטרה לאפשר לאל על להזרים כסף שיועבר לנוסעים. מהחברה לא נמסרה תגובה לעניין זה.

בניית האמון עם הלקוחות היא צעד שאל על המחודשת תהיה חייבת להשקיע בו. "יש פה מוצר שלם שצריך לעבוד עליו, והוא כולל מחיר ושירות, ולא רק אמון", אומר המקורב לרוזנברג. לאל על יש את גרעין חברי המועדון שלה, אבל גם אותם יש לטפח.

לא רק הנוסעים מחכים לכספם, אלא גם ספקי מזון, ספקי מוצרים ושירותים, ובעלי חוב מממנים מהארץ ומחו"ל. החוב של אל על מגיע לכ-2 מיליארד דולר, ומתוכו החוב לחברות המחכירות מטוסים עומד על 125 מיליון דולר.

במסגרת ההתייעלות, אל על התבקשה לכרות הסכמים מחודשים עם בעלי החוב לעסקאות מימון המטוסים. "אלי עשה עסקה as is, וברור לנו שמעבר לדיווחים יש בשק הזה יותר מחתול אחד", אומר המקורב. "יש חובות שלא קפצו עד היום, והם יצוצו, ויש הסכמים שמשקפים עסקאות גרועות שנעשו בתקופה של מצוקה, ועכשיו נצטרך לשלם עליהם. זה אירוע ענק של חובות שצריך לשלם בזמן צפוף, ואנחנו עובדים על גיוס החוב".

ענף התעופה מתעורר למציאות שבה יש חשש מצד הנוסעים לטוס, יש הגבלות במסגרת מדיניות ממשלתית, ההכנסה הפנויה נשחקה, והחובות של החברות גדלו. לזה מצטרף האתגר שמגיע מכיוון איחוד האמירויות.

אל על תצטרך להתעורר עם תוכנית סדורה, ובעיקר יעילה. "חלק מהתמודדות שלנו תהיה בהתייעלות מערכתית מחויבת המציאות", אומר המקורב, כשהוא מבין שהרבה עיוותים יידרשו להיעלם, מהמשכורות המנופחות לדרג הניהולי ועד לכמות מנהלי החטיבות העצומה, והבלתי סבירה לגודלה של אל על.

רוזנברג הוא איש דתי, והציפייה מהנוסעים שומרי המסורת של אל על היא שיעצור את טיסות סאן דור וטיסות המטען שמתקיימות בשבת. אלא שמקורביו לא משוכנעים שכך יהיה. "נבחן מה נכון, ומה לא ושיקולי השבת יהיו בתהליך הזה".

אל על החדשה תוכל לצאת במהלך מעניין, אם בעליה יצליחו להיכנס לברית תעופה עולמית - עד כה החברה לא הצליחה לפרוץ את המחסום הזה. ההסכם עם האמירויות יכול לקדם את הנושא, ולהוות פריצת דרך ויחסי ציבור טובים לבעלים.

למעט תמונה מטושטשת שפורסמה לפני יותר מחודש, רוזנברג לא נחשף. בפגישה שקיים עם נציגי דירקטוריון אל על, הוא ניצב מולם אחרי שעבר הכנה שלא הצליחה להרשים את רובם. "הוא לא חייב לצאת לתקשורת וגם לא לעמוד מול העובדים, אל תצפי שזה יקרה", אומר מקורב אחר לעסקה. "הוא ידע במי להקיף את עצמו, וזה מספיק. מה שצריך לעניין הוא שיש פה אדם שלא רוצה להיכשל, וזה עניין של כבוד ושל כסף. הוא לא ירצה להיכשל בעסק הראשון הגדול שלו".

מטעמו של אלי רוזנברג נמסר בתגובה: "כנפי נשרים תעופה רכשה את אל על בכדי להבטיח לציבור הלקוחות והעובדים כי לחברה יהיה עתיד בטוח. אנו פועלים לאיוש הדירקטוריון באישים מובילים בעלי רזומה וניסיון עשיר מתחום התעופה, הפיננסים והביטחון. כנפי נשרים תעופה לקחה על עצמה את האחריות להבטיח שאל על תישאר חברת התעופה של ישראל, ונעמוד בכל המשימות הלאומיות שיוטלו עלינו".