אם יש נקודת אור אחת בימים טרופים אלו, הרי שאלו הסכמי השלום - או הנורמליזציה, כפי שמכנים אותם בזהירות - עם איחוד האמירויות ובחריין. טרם נחתמו ההסכמים וכבר החלו להירקם עסקאות נדל"ן, ייבוא ויצוא בין אנשי עסקים ישראלים לנציגי השותפים החדשים שלנו למסחר.
אלא שלצד השמחה המוצדקת, צריך לזכור כי כל עסקה ובעיקר עסקה בינלאומית עם נציגי מדינה זרה ולא מוכרת מעוררת מורכבות משפטית רבה. בין הצדדים עלולים להתגלע אי הסכמות או סכסוכים עסקיים, המצריכים התערבות משפטית. באותם מקרים, השאלה הראשונה שתישאל היא מהו הפורום המתאים לבירור התביעה. כלומר, איזה בית משפט, ובפרט, איזו מדינה, מוסמכים לדון בה.
לכאורה, הדרך למנוע אי ודאות כזו היא לקבוע מראש, בהסכם, באיזו מדינה תתברר המחלוקת ותחת איזה דין. אך מובן שגם דרך זו יוצרת קשיים לא מעטים עבור הצדדים, ובעיקר עבור הצד "הזר" , היינו, הצד שמוצא את עצמו בדיון משפטי שנקבע שלא במדינתו. אזרחי ישראל , מטבע הדברים, אינם מכירים דיים את החוק באמירויות, ועלולים למצוא את עצמם בתסבוכת משפטית וכלכלית. הן הדין המהותי והן סדרי הדין משתנים ממדינה למדינה, כך שבירור התביעה במדינה זרה יצריך, לרוב, להיעזר במומחים, הבקיאים בדין הזר באותה מדינה. מצב זה עלול להתגלות כבעייתי ויקר מאוד עבור איש העסקים הישראלי בדובאי.
אז רגע לפני גל ההסכמים החדשים עם השותפים העשירים והנלהבים שלנו, נכון יהיה לנהוג בבחינת "איזהו חכם - הרואה את הנולד", ולבחור את שביל הזהב שימנע מהבעיות העתידיות הללו. הדרך היעילה ביותר לשם כך היא הסכמה בין הצדדים לחוזה - מבעוד מועד - על תניית בוררות בינלאומית.
כפי שפירטתי בספרי "בוררות בעולם העסקי", להליך הבוררות יתרונות רבים, הבאים לידי ביטוי במיוחד כשמדובר בסכסוכים בינלאומיים. גדולתה של שיטת הבוררות מתבטאת, בין היתר, בגמישותה: לצדדים מוענקת שליטה מלאה בעיצובו ותפירתו לפי מידותיהם ובהתאם להסכמות ביניהם. לכן, הצדדים רשאים ומוזמנים להסכים, מראש, על מרכיבים שונים בהליך, העשויים להפחית משמעותית את הסיכון של כל אחד מהצדדים. השופט שמגר, בהקדמתו לספרי, עומד על יתרונות נוספים של ההליך, וביניהם מהירותו, האפשרות לבחור את זהות הבורר ועוד.
למען נוחיות הקוראים, נתייחס להלן באופן מרוכז ליתרונותיה המגוונים של שיטת הבוררות, בדגש על סכסוכים בינלאומיים.
- ראשית, החברות יכולות לקבוע מראש בוררות במדינה שלישית ונייטרלית. באופן זה מנוטרל יתרון "הביתיות".
- ניתן גם לקבוע שהבוררות תתקיים בפני מוסד בינלאומי לבוררות. ישנם מספר מוסדות כאלה בעולם, כאשר המוביל ביניהם נחשב ה ICC. המוסדות נבדלים ביניהם בנושאים שונים, כגון שפת הבוררות; מקום הבוררות ופרוצדורה. בהקשר זה, חשוב לבחור במוסד בוררות, המוכר על ידי המדינות מהן מגיעים כל הצדדים להסכם, כדי להקל על האפשרות לאכוף את פסק הבוררות.
- בעוד הדיון בבית משפט של מדינה מסוימת מתקיים בשפת אותה מדינה, בבוררות ניתן לקבוע שהדיון יתקיים באנגלית או בכל שפה שהצדדים מבכרים.
- בהסכם בוררות ניתן לקבוע מראש את סדרי הדין, לפי הסכמת הצדדים וללא כפיפות לדין המדינה בה הבוררות מתקיימת.
- בהסכם בוררות ניתן לקבוע שהדין המהותי לא יחול על הצדדים או לחלופין לאמץ את הדין המהותי של מדינה כלשהי.
- בהסכם בוררות ניתן לקבוע מועדים לקיום הדיון, לרבות מועד לקבלת הפסק הסופי. יש בכך כדי להקל על הצדדים, שעלולים להיאלץ, בזמן הדיונים, להתייצב מספר פעמים לדיונים בערכאות בחו"ל. כך, ניתן לרכז את כל ימי הדיונים לזמן קצר וסמוך ולהפחית בעלויות וההוצאות, באופן משמעותי.
- בהסכם הבוררות ניתן לקבוע מראש שהבוררות תתבצע באמצעות שיחות וידאו ואמצעים טכנולוגיים אחרים, אשר יכולים להפחית, ואף לצמצם לחלוטין, את הצורך בהתייצבות הצדדים והעדים השונים בפני הבורר בעצמם.
- בוררויות בכלל, ובוררויות בינלאומיות בפרט, ניתנות לעיצוב על ידי הצדדים. לצדדים סמכות להחליט על זהות הבורר או אופן מינויו; הנושאים שיידונו בבוררות; מספר הבוררים; עלויות הבוררות ואופן הנשיאה בהן; הקריטריונים לפיהם תוכרע הבוררות ועוד.
- את כל תנאי הבוררות ניתן כאמור לקבוע מבעוד מועד, באופן פרטני ומדויק, כבר בהסכם הראשון בין הצדדים, כאשר כולנו חותמים עם "חיוך על השפתיים" ומקווים שאותו הסכם לעולם לא יופר. לחילופין (אם כי אפשרות זו טובה פחות), ניתן לקבוע מראש מנגנון של בוררות במקרה של סכסוך ולהשאיר את יתר ההחלטות להמשך, לאחר פרוץ הסכסוך.
הכותב הוא עו"ד, בורר בינ"ל מוסמך, יו"ר פורום בוררות וגישור בלשכת עורכי הדין בישראל, דוקטורנט בבוררות ומחבר רב המכר 'בוררות בעולם העסקי'.