עכשיו זה מדעי: איבדנו אמון במין האנושי

לפי מחקר חדש של אורקל ו-Workplace Intelligence, חברת מחקר וייעוץ בתחום משאבי האנוש, שנת 2020 הייתה השנה המלחיצה ביותר בהיסטוריה עבור העובדים, ואנשים רוצים שרובוטים יעזרו בכך. המחקר שכלל יותר מ-12,000 עובדים, מנהלים, מנהלי משאבי אנוש ומנהלים בכירים מ-11 מדינות מצא כי מגפת הקורונה העלתה את הלחץ בשוק העבודה, את החרדה ואת השחיקה של אנשים בכל רחבי העולם, ושאנשים אלו העדיפו את עזרתם של רובוטים על פני זו של אנשים אחרים.

• מגפת הקורונה יצרה את השנה הלחוצה ביותר בהיסטוריה האנושית, עם השפעה שלילית על הבריאות הנפשית של 78% מכוח העבודה העולמי
• 85% מהאנשים אומרים כי בעיותיהם הנפשיות בעבודה משפיעות לרעה על חייהם בבית
• 68% מהאנשים היו מעדיפים לדבר עם רובוט בנוגע ללחץ וחרדה בעבודה מאשר עם המנהל שלהם
• 76% מהאנשים מאמינים שחברות צריכות לעשות יותר כדי לתמוך בבריאותם הנפשית של העובדים שלהן

• אנשים בכל העולם מתמודדים עם רמות חרדה ודיכאון גוברות בעבודה בשל מגפת הקורונה.
• 70 אחוזים מהאנשים חוו יותר לחץ וחרדה בעבודה השנה לעומת כל שנה אחרת בעבר.
• רמות מוגברות אלו של לחצן וחרדה השפיעו לרעה על הבריאות הנפשית של 78 אחוזים מכוח העבודה העולמי, וגרמו ליותר לחץ (38 אחוזים), פגיעה באיזון בין העבודה לחיים (35 אחוזים), שחיקה (25 אחוזים), דכאון מהיעדר קרבה חברתית (25 אחוז) ובדידות (14 אחוז).
• הלחצים החדשים שיצרה המגיפה העולמית נוספו על הלחצים היום יומיים של מקומות העובדה, כולל הלחץ לעמוד בדרישות הביצועים (42 אחוזים), לטפל במשימות שגרתיות ומייגעות (41 אחוזים), וניהול עומסי עבודה גבוהים במיוחד (41 אחוזים).

• המגיפה העולמית החמירה בעיות הקשורות לבריאות הנפשית במקום העבודה והשפעתן לא מוגבלת לחיים המקצועיים - אלא אנשים מרגישים את השפעותיה גם בבית.
• 85% מהאנשים אומרים כי בעיותיהם הנפשיות בעבודה (כלומר, לחץ, חרדה ודיכאון) משפיעות על חייהם בבית
• ההשלכות הנפוצות ביותר היו חסכי שינה (40 אחוזים), בריאות פיזית ירודה (35 אחוזים), ירידה ברמות האושר בבית (33 אחוזים), בעיות בקשרים המשפחתיים (30 אחוזים), ובידוד מחברים (28 אחוזים).
• ככל שהגבולות הטשטשו יותר ויותר בין העולם האישי והמקצועי כשהעובדים החלו לעבוד מרחוק, 35 אחוז מהאנשים עובדים יותר מ-40 נוספות בחודש ו-25 אחוז מהאנשים נשחקו לגמרי עקב עבודת יתר.
• למרות החסרונות הנתפסים של עבודה מרחוק, 62 אחוז מהאנשים חשבו שעבודה מרחוק אטרקטיבית יותר כעת משהם חשבו לפני המגיפה, כשהם אומרים שכעת יש להם יותר זמן עם משפחתם (51 אחוזים), לשינה (31 אחוזים) ולסיים את העבודה שלפניהם (30 אחוזים).

• אנשים מצפים שהטכנולוגיה תהיה יותר מכלי לשיתוף פעולה, ובמקום זאת הם רוצים שהטכנולוגיה תתמוך בבריאותם הנפשית.
• רק 18 מהאנשים יעדיפו שבני אדם יתמכו בבריאותם הנפשית ולא רובוטים, מאחר שהם מאמינים שרובוטים מספקים אזור ללא שיפוטיות (34 אחוזים), פלטפורמה לא מוטה עימה אפשר לחלוק בעיות (30 אחוזים), ותשובות מהירות לשאלות הקשורות לבריאות (29 אחוזים).
• 68 אחוז מהאנשים היו מעדיפים לדבר עם רובוט בנוגע ללחץ וחרדה בעבודה מאשר עם המנהל שלהם ו-80 אחוזים מהאנשים פתוחים לאפשרות שרובוט ישמש כמטפל או כיועץ.
• 75 אחוז אומרים שטכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית עוזרת לבריאותם הנפשית בעבודה. היתרונות המובילים שצוינו היו מתן המידע הדרוש כדי לבצע את עבודתם באופן יעיל יותר (31 אחוזים), משימות אוטומטיות והפחתת עומס העבודה כדי למנוע שחיקה (27 אחוזים), והפחתת לחץ על ידי סיוע בתיעדוף משימות (27 אחוזים).
• בינה מלאכותית סייעה גם לרוב (51%) העובדים לקצר את שבוע העבודה שלהם ואפשרה להם לצאת לחופשות ארוכות יותר (51%). מעל למחצית מהמשיבים אמרו כי טכנולוגיית בינה מלאכותית העלתה את הפרודוקטיביות של העובדים (63%), שיפרה את שביעות רצונם מהעבודה (54%) ושיפרה את רווחתם הכללית (52%).

• עובדים בכל העולם מצפים שהארגונים שלהם יספקו יותר תמיכה בתחום בריאות הנפש ואם סיוע שכזה לא יינתן, תהיינה לכך השפעות עמוקות על הפרודוקטיביות העולמית כמו גם על החיים האישיים והמקצועיים של כוח העבודה העולמי.
• 76% מהאנשים מאמינים שהחברה שלהם צריכה לעשות יותר כדי להגן על בריאותם הנפשית של העובדים שלה. 51 אחוזים ציינו שהחברות שלהם הוסיפו שירותי בריאות נפש או תמיכה נפשית כתוצאה ממגפת הקורונה.
• 83% מכוח העבודה העולמי מעוניינים שהחברה שבה הם עובדים תספק טכנולוגיה שתתמוך בבריאותו הנפשית, כולל גישה בשירות עצמי למשאבי בריאות (36 אחוזים), שירותי ייעוץ לפי דרישה (35 אחוזים), כלי ניטור בריאות פרואקטיביים (35 אחוזים), גישה לאפליקציות של רווחה או מדיטציה (35 אחוזים), וצ'טבוטים שיענו על שאלות הקשורות לבריאות (28 אחוזים).
• 84% מהעובדים ניצבו בפני אתגרים בזמן שעבדו מרחוק, כשהגורמים הגדולים ביותר היו היעדר הבחנה בין החיים האישיים והמקצועיים (41 אחוזים) והתמודדות עם אתגרים הולכים וגדלים בתחום בריאות הנפש כגון לחץ וחרדה (33 אחוזים).
• 42% אחוזים מהאנשים אמרו שלחץ במקום העבודה, חרדה או דיכאון גרמו לצניחה בפרודוקטיביות שלהם, ו-40 אחוזים אמרו שהם הובילו לקבלת החלטות פחות טובות. 85% מהאנשים אמרו כי לחץ, חרדה ודיכאון השפיעו על חייהם בבית.

"עם הציפיות החדשות לעבודה מרחוק ועם היטשטשות הקווים שבין החיים האישיים והמקצועיים, המחיר של מגפת הקורונה על הבריאות הנפשית שלנו הוא משמעותי - וזו בעיה שעובדים מכל התעשיות ומכל העולם מתמודדים אתו", אמר דן שוובל, מנהל שותף ב-Workplace Intelligence. "המגיפה הציבה בחזית את נושא בריאות הנפש - זו הבעיה הגדולה ביותר בפניה ניצב כוח העובדה בימינו והיא תישאר כזו בעשור הקרוב. התוצאות של המחקר שלנו מראות עד כמה בעיה זו נרחבת ומדוע הגיע הזמן שהארגונים יתחילו לדבר עליה ולחקור פתרונות חדשים".

"עם המגיפה העולמית, בריאות הנפש הפכה לא רק לבעיה חברתית רחבה יותר, אלא גם לאחד מהאתגרים המובילים במקומות העבודה. יש לה השפעה עמוקה על הביצועים של הפרט, על יעילותם של צוותים והפרודוקטיביות הארגונית. היום יותר מאי פעם יש לדון בנושא זה והעובדים מצפים שהמעסיקים יספקו פתרונות", אומרת גילי שלזינגר, מנהלת חטיבת אנטרפרייז באגף SaaS, אורקל ישראל. "ישנם דברים רבים שניתן לעשות כדי לתמוך בבריאות הנפשית של כוח העבודה העולמי ויש דרכים רבות בהן טכנולוגיה כגון בינה מלאכותית יכולה לעזור. אך קודם כל הארגונים צריכים להוסיף את נושא בריאות הנפש לסדר היום שלהם. אם נוכל להתחיל שיח כזה - הן ברמת משאבי אנוש והן ברמה הניהולית - נוכל להתחיל ליצור שינוי. והזמן הוא עכשיו".

ממצאי החוקרים מבוססים על סקר שנוהל על ידי Savanta, Inc. בין ה-16 ביולי עד ל-4 באוגוסט, 2020. לצורך סקר זה, 12,347 משיבים מכל העולם (מארה"ב, בריטניה, איחוד האמירויות, צרפת, איטליה, גרמניה, הודו, יפן, סין, ברזיל וקוריאה) נשאלו שאלות כלליות במטרה לחקור את הגישה של המנהלים והעובדים בנוגע לבריאות הנפש, טכנולוגיית בינה מלאכותית, עוזרים דיגיטלים, צ'ט בוטים ורובוטים במקומות העבודה. המחקר התמקד באנשים בגיל 22 עד 74. המשיבים גויסו באמצעות מספר מנגנונים שונים, דרך מגוון מקורות והם הצטרפו לפנלים והשתתפו בסקרי מחקר בשוק. כל הפנליסטים עברו הליך הזדהות כפול והשלימו בממוצע 300 שאלות לגבי נתוני פרופיל לפני שנטלו חלק בסקר. המשיבים הוזמנו להשתתף באמצעות דוא"ל וקיבלו תגמול כספי קטן עבור השתתפותם. התוצאות של כל מדגם היו כפופות לשונות דגימה. עוצמת השונות הייתה מדידה והושפעה ממספר הראיונות ושיעורי המענה. במחקר ספציפי זה, רמת המהימנות של הסקר הייתה 95%, פלוס מינוס, כך שתוצאות הסקר לא היו שונות ביותר מ-0.9 אחוזים מהתוצאות שהיו מושגות אם הראיונות היו מנוהלים עם כל האנשים בעולם המיוצגים על ידי המדגם.