קרוב ל-2,000 בני אדם הלכו לעולמם כתוצאה ממגפת הקורונה במדינת ישראל, וסופה של המגיפה אינו נראה באופק. אך בעוד הצפי היה שיותר ויותר ישראלים יכתבו צוואות עקב המצב, מנתוני חופש המידע של משרד המשפטים עולה כי ישנה ירידה חדה בהפקדת הצוואות.
כך לדוגמא, בחודש מרץ 2019 הופקדו במשרדי האפוטרופוס הכללי 636 צוואות, בעוד במרץ 2020 הופקדו 311 בלבד - פחות ממחצית. גם בחודש מאי 2020 יש ירידה של למעלה מ-50% במספרי הפקדות הצוואה - 254 בלבד לעומת 649 בחודש המקביל בשנה שעברה. בחצי שנה האחרונה כולה הופקדו 1663 לעומת 3958 צוואות שהופקדו בתקופה המקבילה אשתקד.
לירידה הדרסטית יש מספר הסברים. ראשית, כמובן משום שבעקבות הסגר נסגרו משרדי הממשלה לקבלת קהל, כך שתקופה ארוכה גם מי שרצה להפקיד צוואה לא היה יכול. גם לאחר מכן, כאשר חזרו לקבל קהל, האנשים המבוגרים, שהם חתך האוכלוסייה העיקרי שעורך צוואות ומפקיד אותן, חששו לצאת מהבית, כיוון שהם בקבוצת סיכון.
למרבה ההקלה, בשבועות האחרונים מאפשר משרד המשפטים להפקיד את הצוואות באופן מקוון. מהלך זה יאפשר לאנשים רבים להפקיד את הצוואות שלהם, גם כאשר משרדי הממשלה סגורים, ובאופן שהם לא צריכים לצאת מהבית ולהיחשף לסכנת הנגיף.
חשוב להבין. הפקדת צוואה אצל הרשם לענייני ירושה אומנם אינה חובה ואינה נותנת תוקף לצוואה, אך היא חשובה מאד. הרשם לענייני ירושה משמש למעשה כמעין כספת, שבה הוא מחזיק צוואות. ברגע שאדם נפטר ומגישים לרשם לענייני ירושה, או לבית הדין הרבני, בקשה לקיים את צוואתו או להוציא צו ירושה, הרשם בודק קודם כל אם יש אצלו צוואה אחרת שהופקדה. במידה וכן, הוא מודיע ליורשים שמופיעים בה, שהופקדה אצלו צוואה.
אז מה היתרון בהפקדת הצוואה אצל הרשם לענייני ירושה?
צוואה היא מסמך מאד חשוב, ולעיתים קרובות, אם יילך לאיבוד, לא ניתן יהיה לערוך צוואה חדשה. כך, למשל, במקרה שנערכה צוואה הדדית ואחד מבני הזוג הלך לעולמו, עלול להיווצר מצב שבן הזוג השני לא יכול לערוך צוואה חדשה מבלי לוותר קודם כל על הירושה שכבר ירש מבן זוגו. אם אדם ערך צוואה ולאחר מכן הפך דמנטי או חלה באלצהיימר, לא ניתן יהיה לערוך צוואה חדשה, גם אם אנו יודעים מה רשם בצוואתו ולמי התכוון להוריש את רכושו.
בנוסף, אמנם מדובר במסמך חשוב, אך לא כזה שאנו מעיינים בו כל יום, ולכן הוא עלול ללכת לאיבוד בעת ניקיון, מעבר דירה, הצפה או שריפה חס וחלילה. למי שסומך על עורך הדין שישמור על הצוואה, הרי שעורך דין אינו מחויב לשמור את המסמכים, ודאי לא מעבר לשבע שנים, וגם עורכי דין אינם חסינים מפני אובדן או נזק שעלול לקרות במשרד. במקרים אחרים, עוה"ד בעצמו הלך לעולמו, או החליט לפרוש וסגר את המשרד.
במקרה כאלה, הפקדת צוואה היא פתרון שמירה מצוין, שמוודא שבבוא היום הצוואה תתגלה, גם אם איש לא ידע על קיומה.
לחלק מהאנשים שעורכים צוואה חשוב שאיש לא יידע עליה, למשל משום שהם לא רוצים לייצר ריבים בין הילדים ומעדיפים שדבר הצוואה יוותר חסוי. מנגד, הם כן רוצים שכאשר הם יילכו לעולמם, יידעו שהם ערכו צוואה ורצונם יקוים. גם כאן, הפקדת צוואה נותנת פתרון מעולה - מצד אחד ישנה צוואה, אך אף אחד לא יודע על קיומה והיא בוודאות תתגלה, אולם רק לאחר פטירתו של האדם, כאשר יבקשו לממש את עזבונו.
לא מדובר בהליך סופי. כל אדם שירצה להוציא את הצוואה, יכול לעשות כן, וגם אם ירצה לערוך צוואה חדשה, יוכל להגיש את הצוואה החדשה להפקדה (במקרה כזה, הרשם יוציא את הצוואה הקודמת וישמור רק את הצוואה החדשה. התיעוד היחיד יהיה שהופקדו צוואות נוספות, אך לא יהיה עותק שלהן).
בעבר, הפקדת צוואה הייתה כרוכה במעט בירוקרטיה, שכן ניתן היה להפקיד את הצוואה, רק לאחר התייצבות של המצווה במשרד הרשם לענייני ירושה, עם צוואתו ות.ז, ייתכן וזאת הסיבה שבגללה אחוז הפקדת הצוואות אצל הרשם לענייני ירושה נמוך. כיום, כחלק מהנגשת שירותי משרד המשפטים לציבור, נפתחה אפשרות חדשה, והיא הפקדת הצוואה באופן מקוון, מבלי צורך לצאת מהבית.
הילה צאירי היא עו"ד ומגשרת, מוסכמת לעריכת ייפוי כוח מתמשך במשרד עוה"ד גדעון פישר ושות' המתמחה בדיני ירושה.