נראה כי משבר הקורונה, לצד זעקות השבר המוצדקות שגורר, יצר אצבע קלה מדי על ההדק בכל מה שקשור להטלת אחריות על קריסת העסק על כולם - בהתעלם ממצבו הכלכלי של העסק לפני פרוץ המשבר. אם העסק לא רווחי בימים אלו - הקורונה אשמה. אם עובד מתפטר - הקורונה אשמה. אם המחזור לא מספיק לתפעול שוטף של העסק - הקורונה אשמה.
אין ספק, אכן נוצר משבר עצום בכלכלה הישראלית, עם מאות אלפי מובטלים ואלפי עסקים שקרסו וכעת עומדים בפני תהליכי חדלות פירעון או עומדים בפני קריסה בלתי נמנעת, אך צריך להבין - ישנם עסקים שלא שורדים את הקורונה מהסיבה הפשוטה שהם נכנסו למשבר עם "מחלות רקע" ולא היו שורדים את השנה הנוכחית בכל מקרה.
קל לחשוב כי משבר הקורונה הוא הגורם הישיר לקריסת העסקים, אך חשוב לדעת כי הוא הוא טריגר בלבד ולא מקור הבעיה. לסביבה העסקית גורמי סיכון טבעיים וכוחות הפועלים בו ללא שום קשר לקורונה. כעת, בצירוף הקורונה והשלכותיה: תחלואה גבוהה, סגר, מגבלות על התנועה ועל שוק העבודה, עסקים שהתנהלו בבועה ואופיינו בנטילת אשראי גבוהה, תוך התעלמות מהמצב הפיננסי בעסק ותזרים המזומנים הצפוי בו, מצויים במצב קשה בהרבה.
בזהירות, ניתן לומר, שמשבר הקורונה הביא לידי קריסתם של אלפי עסקים, קריסה בלתי נמנעת, שללא משבר הקורונה בסך הכול הייתה נדחית בכמה חודשים.
בצל קריסת העסקים, לא מן הנמנע שנראה בחודשים הקרובים תביעות אישיות רבות כנגד בעלי עסקים ומנהלים שידעו על מצב הפיננסי של החברות בבעלותם ולא עשו מאמצים סבירים כדי למנוע את הקריסה, לצמצם את היקף החובות. תביעות רבות אלו יוגשו במסגרת, חידוש בחוק חדלות הפירעון ושיקום כלכלי שנכנס לתוקף בספטמבר 20, הנוגע לאחריות נושא המשרה.
כך, למשל, בולט המקרה של "כנפי משק", שם טען הנאמן הזמני שמונה לחברה, כי מנהלי החברה ונושאי משרה בה הסתירו במשך שנים את מצבה הכלכלי החמור, תוך שהם שידרו "עסקים כרגיל". ברגע המשבר המציאות טפחה על פניהם וכיום חשופים המנהלים לתביעות אישיות בשל התנהלותם זו.
החוק קובע כי על כל מנהל כללי או דירקטור לפעול באופן אקטיבי ולנקוט באמצעים סבירים כדי למנוע את קריסת החברה, לצמצם את היקף חדלות הפירעון של אותה חברה. המשמעות היא שמנהלי עסקים שלחברתם יש גירעונות וחובות ידועים או שהחברה לא מעבירה את כספי הפנסיות של העובדים כדין, יכול אותו מנהל להיתבע באופן אישי במידה ולא ביקש או קיבל סיוע מגורם המתמחה בשיקום תאגידים, במידה ולא ניהל משא ומתן עם הנושים במטרה להגיע להסדרי חוב ובמידה ולא פתח בהליכי חדלות פירעון.
אנו חייבים לזכור, כי משבר הקורונה כרגע כאן כדי להישאר, ואין ספק שלו השפעה על המצב הפיננסי במדינה, אך האחריות לנזקי משבר הקורונה לא מוטלת רק על ממשלת ישראל או טענה עלומה של "כוח עליון", אלא מוטלת גם על בעלי העסקים - עליהם מוטלת עתה האחריות למצב עסקם, כמו במקרה של הצלחה כך גם במקרה של כשלון העסק.
על בעלי חברות ומנהלים לא להסס ולקבור את הראש באדמה, כדאי ורצוי לקחת אחריות ולהיוועץ עם אנשי מקצוע המתמחים בתחום חדלות פירעון ושיקום תאגידים, במטרה לצמצם את הנזקים ולהימנע מנקיטת הליכים אישיים כנגדם ע"י הנאמן או הממונה על חדלות פירעון.
עו"ד חיות גרינברג מתמחה בניהול משברים, הבראת חברות וחדלות פירעון.