סגירת מסגרות החינוך טרפה את הקלפים בהסדרי המשמורת לילדים

הימים שבהם ילדים נמצאים כל הזמן בבית וחוסר הוודאות לגבי העתיד מכבידים על ההורים. הגבר טוען שהוא צריך לעבוד כדי לשלם מזונות, גרושתו לא עומדת בעומס. המפתח בידיים של מערכת המשפט

  • גירושים
עו"ד דקלה סומך קרם
בווידאו: ד"ר אלרעי פרייס אומרת שיש סימנים ראשונים לשליטה במגיפה (צילום: לע"מ, עריכה: אסף דרורי)

לוח החופשות במערכת החינוך ידוע לכל ושומר על יציבות במשך שנים. כמעט ואין הפתעות, מה שמאפשר תכנון עתידי מדויק ביחס לחלוקת זמני השהות בין ההורים בחופשות והחגים. מרבית הסכמי הגירושין כוללים טבלה המפרטת את אופן חלוקת זמני השהות של הילדים בין בני הזוג, בחופשות בית ספר ובחגים.

התרחישים הנוספים בהם ילד עלול להיעדר ממסגרת החינוך הם מחלה או שביתה, ובחלק מההסכמים נקבע כי ההורה שאמור לשהות עם הקטין, באותו היום, אחר הצהריים, יהיה אחראי עליו החל משעות הבוקר במקרה בו הילד חולה או שיש שביתה. בדרך כלל נקבע שהאב יאסוף את הילדים מסיום מסגרות חינוך או החל משעה מסוימת. גם אם הסכם הגירושין נעדר התייחסות לסיטואציה של שביתה או מחלת ילד, זוהי אפשרות שנלקחת בחשבון.

אלא שווירוס הקורונה שינה את העולם. אף אחד לא צפה אפשרות של סגירת מערכות החינוך. אם נאמר את האמת, מרבית הישראלים גם לא ציפו שיהיה סגר שני כי היינו בטוחים ש"לשם כבר לא נחזור". והנה, הממשלה החליטה על סגירת מערכות החינוך בפעם השנייה וציבור שלם מוצא עצמו מנסה למלא את יומם של הילדים בבית, מתמרן בין שיעורי זום, לעבודה, להכנת ארוחת צהרים, ניקיונות ומה לא.

לסגרים השלכות כלכליות רבות: גובה ההכנסות של ציבור שלם נפגע אנושות ובאותה נשימה אנו נדרשים להתמודד עם חשבון החשמל שקפץ, הוצאות מכולת שהוכפלו פי כמה וכמה, ופתאום גם בלון הגז נגמר מהר יותר. את הסגר הראשון קיבלנו בהבנה ובאחדות. עמדנו במרפסות ומחאנו יחד כפיים לצוותים הרפואיים (נשמע היסטוריה). את הסגר השני כבר קשה לנו לעכל, מה שגורר לעיתים גם חוסר סבלנות כלפי הילדים שכבר "מטפסים על הקירות".

עוד בוואלה! NEWS

ארוחה במעטפה ב-10 דקות הכנה

אודי ברקן ואושר אילדמן
לכתבה המלאה
ימים לא פשוטים בכל המשפחות, אבל משפחות גרושות צריכות גם פיתרון משפטי

בסגר השני, להבדיל מהראשון, אני מוצאת את עצמי מוצפת בשיחות טלפון מצד הורים יחידניים - ואם נודה על האמת - בעיקר מצד אימהות, שלקחו על עצמן משמורת מלאה, וכעת, קורסות תחת הנטל. לאחרונה היו במשרדי מירב ודניאל, לצורך גישור שהוגדר על ידי מירב כבהול היות ו"המצב הנוכחי", לדבריה, "לא יכול להימשך".

האישה מספרת שהאב מתעקש להמשיך לקחת את הילדים בשעת סיום מסגרות החינוך, היינו בשעה 16:00, וזאת למרות שהילדים אינם במסגרות. "בשביל זה את מקבלת מזונות", הוא אומר לה, "רצית את המשמורת על הילדים - עכשיו תתמודדי".

מצד אחד אפשר להבין את דניאל: הוא יודע שהוא אחראי על הילדים פעמיים בשבוע החל מהשעה 16:00 וביתר הזמן הוא פנוי לעבודה, כך שיתאפשר לו להמשיך לשלם מזונות ילדיו וגם לחיות בכבוד. הוא עצמאי והכנסותיו תלוית בהיקף שעות העבודה. מנגד עומדת מירב, שלא ציפתה כי ביום בהיר אחד הממשלה תודיע על סגירת מערכת החינוך והיא תידרש לשהות עם הילדים מהבוקר ועד השעה 16:00.

את ארוחות הצהריים, שעד כה קיבלו הילדים במסגרות, היא נאלצת לבשל בבית. חשבון החשמל הוכפל. היא קונה לילדים חומרי יצירה ומשחקי קופסא במאות שקלים בניסיון למלא את יומם במשחקים ולא מול הטלוויזיה. מירב עייפה מהריבים בין הילדים ומהצורך להעסיק את הילדים 24/7. באותה הנשימה, כך היא מספרת, נדרשת מירב להמשיך לעבוד מהבית אל תוך הלילה.

מי מהם צודק? כנראה ששניהם.


מירב ודניאל השכילו לסיים את המחלוקות הנקודתית הנ"ל בגישור, במסגרתו הסכימו להרחיב לדניאל את הזמנים עם הילדים בסופי שבוע, כך שמירב תוכל להשלים עבודה והוא לא יפסיד עבודה באמצע השבוע, אולם קיימים אלפי זוגות שאין להם את היכולת הכלכלית להגיע לגישור או שאחד מהם מסרב לקיים שיח בנושא. הברירה שעומדת בפני אותם הורים היא נקיטת הליכים משפטיים. הליכים כאלה טומנים בחובם הוצאות משפט לא מבוטלות ורבים מהפונים מתלבטים אם שווה להם להשקיע את הכסף (והאנרגיה) בהליך משפטי, בעיקר כאשר מועד פתיחת מערכת החינוך אינו ידוע: ייתכן שפתיחת מערכת החינוך "מעבר לפינה" וייתכן גם שלא. ייתכן שנידרש בעתיד לסגר נוסף וייתכן גם שלא. חוסר הוודאות מוחלט והתחושה היא של ניווט באפלה.

סגירת מערכת החינוך מהווה במושגים משפטיים שינוי נסיבות מהותי, אשר מן הראוי כי יאפשר פתיחת הסכמי גירושין של מאות אלפי הורים לדיון נוסף תוך התייחסות לחלוקת הנטל בזמני השהות בתקופת סגר. לחילופין יש למצוא מנגנון תשלום "דמי טיפול" להורה שנדרש לשהות עם הקטינים בתקופת זו. מדובר במעין "צו השעה" לתקופה מוגבלת, שמתייחס לשינוי נקודתי ביחס לתקופה בה מסגרות החינוך אינן פעילות.

על מערכת המשפט להקים מסלול מיוחד שמטרתו לפתור מחלוקות נקודתיות שהתגלעו בין הורים יחידניים בתקופת משבר הקורונה. מסלול ייעודי נגיש וזול שיאפשר מענה ופתרון מהיר בתקופות של סגר ו/או עד פתיחה מחודשת של מערכות החינוך. על פי המנגנון המוצע, בית המשפט יידרש לדון במחלוקות 'קורונה' בתוך 7 ימים ושניתן יהיה להגישו ללא צורך בהגשת תביעה נלוות. הדבר כמובן נעוץ בהעמדת קריטריונים ספציפיים שרק למי שיעמוד בהם תהא לו האפשרות לנקוט בהליך זה. זאת על מנת שההליך לא ינוצל לרעה ולחלופין יוצף בפניות שמקומן בהליכים "רגילים".

כיום, אמנם קיים הליך של יישוב סכסוך בין בני זוג - אולם פגישות גישור במסגרת הליך זה נקבעות בטווח של 45 ימים ממועד הגשת הבקשה. מדובר בהליך גישור שאינו מספק פתרון של "כאן ועכשיו" ותלוי למעשה ברצון הטוב וביכולת של בני הזוג להגיע להסכמות. אותם הורים יחידניים זקוקים להחלטה מיידית, "צו השעה" ומן הראוי הוא כי המדינה תספק פתרון שיהיה יעיל לאזרחים ובאותה נשימה לא יציף את מערכת המשפט שגם ככה קורסת תחת הנטל מזה שנים רבות.

הכותבת היא מייסדת ובעלים של משרד עורכי הדין "סומך קרם" העוסק בדיני משפחה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully