במדיה הרוסית פורסמו בימים האחרונים ידיעות לפיהן ועדת חקירה רוסית חוקרת מזה תקופה גברים יחידנים שנעזרו בפונדקאיות מקומיות כדי להביא לעולם את ילדיהם, כחלק מחקירה פלילית בנושא סחר בילדים. לפי אותם פרסומים, כמה גברים שהביאו לעולם ילדים באמצעות נשים פונדקאיות נעצרו בגלל שנאסר עליהם להביא לעולם ילדים בהליכים של הפריה חוץ גופית, מכיוון שהם "בעלי נטייה מינית לא מסורתית". כיום מתוכננים מעצרים של אבות נוספים, ורשויות החוק ברוסיה מתעתדות להגיש גם נגד גברים אלה כתבי אישום על סחר בילדים.
כפי שצוין בידיעות, ועדת החקירה תפסה מסמכים משנת 2014 הנוגעים לאותם גברים שהסתייעו בשני מרכזי פונדקאות מקומיים, והחלה לחקור את האבות היחידנים על מנת לברר עם מי הם התקשרו בהסכמים ולהזהיר אותם מכך שבזמן החקירה רשויות הרווחה צפויות לקחת מהם את ילדיהם ולהעבירם לבתי יתומים. נכון למועד זה, ידוע על עשרה אבות יחידנים שנגדם מתכננת ועדת החקירה להגיש כתבי אישום בדבר סחר בילדים - האבות יואשמו כמי ש"רכשו את הילדים", והילדים עצמם יוכרו כקורבנות סחר.
לכל מי שקורא שורות אלה ומזדעזע מהביטוי המובהק להומופוביה ברוסיה, מזדעק מכך שהרשויות שם חושבות שעדיף לילדים הרכים לגדול בבתי יתומים מאשר בקרב אבות שהביאו אותם לעולם באמצעות פונדקאות (ש"חטאם" בהיותם בעלי נטייה מינית "לא מסורתית") ומתגאה בליברליות ובקדמה החברתית של מדינת ישראל, הנה תזכורת: באופן מפתיע - או שלא - החוק הישראלי דומה מאוד לחוק הרוסי המפלה.
עו"ד איגור טרונוב, המייצג כמה אבות שנעצרו במסגרת חקירה זו, טוען כי האישומים והחקירה הם בלתי חוקיים ובלתי מבוססים. עם זאת, הוא מציין שהליכי הפריה חוץ גופית, כפי שהם מוסדרים בחקיקה של הפדרציה הרוסית, מיועדים רק לזוגות נשואים של גבר ואישה ולנשים רווקות, בעוד גברים יחידנים אינם חוסים תחת החוק. "הליכי פונדקאות מוגדרים ברוסיה כשיטה לטיפול רפואי בבעיות פריון, כך שגבר בריא יחיד אינו זכאי להם, שכן אין לו בעיית פריון הדורשת טיפול".
הלוואי שיכולנו לומר כי לעומת המצב ההומופובי ברוסיה, מדינת ישראל מעניקה לקהילה הלהט"בית שוויון זכויות מלא - אך זה רחוק מלהיות המצב בפועל. גם חוק הפונדקאות הישראלי ("חוק הסכמים לנשיאת עוברים") וגם חוק תרומת הביציות אינם מאפשרים לגברים יחידנים, או לזוגות גברים, להיעזר בפונדקאית או בתורמת ביציות לצורך הבאת ילדים לעולם, והם מאפשרים רק לזוגות סטרייטים (ומאז 2018 גם לנשים יחידניות) להיעזר באמצעים טכנולוגיים לצורך הבאת ילדים לעולם.
אחרי מעל עשור של מאבקים שמנהלת הקהילה הגאה בסוגיה זו בבג"צ, בקריאה לחסות תחת החוק באופן שוויוני וללא אפליה כך שיתאפשר גם להם להפוך להורים במדינתם ומבלי לטוס לקצה השני של העולם, גם נכון לשנת 2020 חוקי המדינה עדיין אינם נותנים להם פתח לכך.
בתחילת השנה - לפני מה שנראה כמו נצח - נראו סוף סוף ניצנים לשינוי, כאשר ניתן פסק דין חלקי על ידי בג"צ בעתירה של אבות גאים שביקשו להחיל עליהם את חוק הפונדקאות ולאפשר להם להביא לעולם ילדים בארצם. בג"צ קבע כי על המדינה להתאים את חוק הפונדקאות כך שיאפשר גישה לשירותים גם לגברים שרוצים להוליד ילדים ולהפסיק את ההפליה ארוכת השנים, שנקבעה כבלתי חוקתית. כמעט מיותר לציין כי בחודשים שחלפו מאז לא התקדם הרבה; המצב הפוליטי והעולמי בתקופה זו מותירים את התחושה שייקח זמן עד שהדברים ישתנו.
גם בימים טרופים אלה, בהם העולם נלחם בווירוס אימתני וחוסר הבטחון הציבורי והאישי לגבי העתיד גדול מאי פעם, לא ניתן לעצור את החיים ואת הרצון האדיר להיות הורה. אך בינתיים, עד שיגיע השינוי המיוחל, יש רק שתי אפשרויות לגברים ישראלים שמבקשים לחבוק ילד: האחת היא לבצע הליכי פונדקאות מחוץ לישראל, הרחק מביתם וממשפחותיהם, ללא תמיכת המדינה וללא השתתפות בכיסוי ההוצאות האסטרונומיות הכרוכות בכך. האפשרות השנייה היא לחבור לאישה ולגדל יחד איתה את הילד בהורות משותפת. נציין שההורות המשותפת אינה מתאימה לכולם - ועבור גברים בזוגיות היא רוויית אתגרים במיוחד, מאחר שהיא אינה מאפשרת לשני בני הזוג להיות מוכרים כהוריו של הילד, אלא רק לאב הגנטי ולאם-השותפה להורות. כלומר במסלול זה, זוגות גברים לא יכולים להיות הורים מלאים ובלעדיים לילדיהם ולגדלם בתא משפחתי עצמאי משלהם, ללא התערבות של צדדים נוספים.
אז לעת עתה, בואו לא נחמיא יותר מדי לעצמנו. אמנם הסיכוי של גבר הומו לחטוף מכות ברחוב בשל נטייתו המינית נמוכים יותר בישראל מאשר ברוסיה - אך סיכויו לחטוף מכה מתחת לחגורה מהמחוקק ומהמדינה עדיין נראים לצערנו דומים למדי.
הכותבת, ויקטוריה גלפנד, היא בעלת משרד עו"ד המלווה זוגות להט"ב והורים יחידנים בהליכים להקמת משפחה באמצעות פונדקאות בארה"ב ובהסכמי הורות.