צו השעה: השנה שעון חורף עלול להיות מסוכן עבורנו

קיצור בזמן אור היום פוגע גם כך בבריאות בימי שגרה, ולאנשים שרק יוצאים מהסגר הוא עלול להיות הרסני. בפן הכלכלי, דחיית המעבר לשעון חורף עשויה להציל לא מעט עסקים מקריסה

  • שעון חורף
וואלה! עסקים
בווידאו: גמזו אומר ששוקלים את קיצור הבידודים ואדלשטיין מתייחס להדבקה למרות הסגר (צילום: לע"מ)

מדי שנה המעבר לשעון החורף מעלה לדיון את הנושא, האם מוטב למדינה להישאר בשעון הקיץ וליהנות משעת אור נוספת, במקום תקופה ארוכה בה היום מסתיים ומחשיך בשעות מוקדמות יחסית. נדמה כי תקופת הסגר הנוכחית והחודשים האחרונים שהיו בסימן של שהות ארוכה בבית, עומדים להצית את הדיון מחדש, והפעם אפילו בעוצמה גבוהה יותר.

ההשלכות של המשך שעון קיץ והארכת שעות האור נחשב לבעל חשיבות כלכלית למשק. עבור הכלכלה מדובר בהרבה יותר מ"רק עוד שעה". מדובר בשעת עבודה שתורמת משמעותית להעלאת הפריון במשק ולמשך הנעת גלגלי הכלכלה. שינוי זה לא פחות חשוב גם לאנשים פרטיים. ניתן להניח כי משפחות ובכלל כל מי שהיה סגור בביתו שבועות ארוכים, לא ישמח לגלות שמיד לאחר סיום הסגר היום מתקצר בשעה ומחשיך בשעות מוקדמות.

(תוכן מקודם)

פיתוח מהפכני לטיפולי אנטי אייג'ינג בבית יחולל שינוי בעור הפנים שלך

בשיתוף נומייר פלוס
לכתבה המלאה
גם כשחנויות ייפתחו, המעבר לשעות חושך מוקדמות יותר יבריח קונים פוטנציאליים (צילום: ראובן קסטרו)

מומחים מציעים לממשלה לשקול בימים הקרובים להמשיך את שעון הקיץ ולדחות את המעבר לשעון החורף, שאמור להתרחש בלילה שבין שבת לראשון הבא. ענת פנטי, מומחית למדיניות אושר וחוקרת בתוכנית למדע, טכנולוגיה וחברה, באוניברסיטת בר אילן, טוענת כי לשמירה על המשך שעון הקיץ תהיה השפעה חסרת תקדים על הצמיחה במשק ועל מצבם הנפשי של התושבים בשנת הקורונה, "win win כלכלי ורגשי" לדבריה. פנטי מסבירה כי "הדיון בנושא עולה מחדש בכל שנה. קיימות הוכחות מכל רחבי העולם, כולל אצלנו, על העלויות הנחסכות למשק כתוצאה מעוד שעת אור אחת בלבד. בארץ "תומחרה" שעה כזו ב-350 מיליון שקל בשנת 2019. לרוב, הדיון בנושא שעון הקיץ נסוב סביב חסכון באנרגיה, פריון עבודה גבוה, הפחתה בתאונות הדרכים, ועליה בפדיון של בתי עסק. אולם יש נושא אחד שקשור קשר הדוק לשעון החורף, אולם מכיוון שקשה יותר ללכוד אותו במונחים כלכליים/כספיים הוא נזנח, והוא הבריאות, הפיזית והנפשית בעיקר".

תמיר פלג, מייסד מכללת יוזמות, מאמן אישי ומקצועי בכיר, מוסיף כי האמירות הרווחות על דיכאון משעון החורף אינן נובעות מתחושות בטן, אלא עניין מדעי לגמרי. לדבריו, "בתקופת שעון החורף אנשים מדווחים יותר על דיכאון. אנשים שכבר סובלים מדיכאון מדווחים על החמרה שלו. ההסבר לכך הוא הגיוני ואפילו מוכח מחקרית: מיעוט שעות האור באמת גורם לנו להיות שמחים פחות. קיים קשר מחקרי מובהק בין אור למצב הרוח שלנו". פנטי מדגימה את הנושא דרך המתרחש באוסטרליה: "במדינה נעשה החישוב המשוקלל של העלויות הנלוות למשק באמצעות תמחור העלייה בצריכה של שירותים רפואיים נפשיים, אובדן פריון עבודה ישיר, התפתחות של תסמינים נפשיים, אובדן הכנסה ממיסוי ועליה בשכיחות השימוש בשירותי רווחה עד כדי כך שעלה כי הסכומים מצטברים לידי מיליונים רבים".

Win-Win כלכלי ורגשי. ענת פנטי (צילום: דניאלה קונטיני)

המומחים גם מסבירים את ההשפעה של השינוי על השעון הביולוגי של כולנו, זה שאחראי להעיר אותנו בבוקר ולהרדים אותנו בלילה. פלג מסביר: "התזוזה המלאכותית במחוגי השעון גורמת לשעון הפנימי הזה לצאת מאיזון, ומכניסה אותנו לסוג של ג'ט לג", בעוד פנטי מוסיפה כי "שיבוש של השעון הביולוגי מביא ליותר הפרעות שינה שמקושרות לתחומי בריאות שונים, עד כדי עלייה בהתקפי לב בשבוע שאחרי המעבר לשעון חורף, עלייה בתאונות הדרכים ובכלל בנושא הבטיחות".

בהתבוננות כלכלית, פלג מסביר כי המעבר לשעון חורף יוצר שינויים בכניסת ויציאת השבת ומאלץ את בעלי העסקים לקצר את שעות העבודה ולהפסיד וכסף. ישנם עסקים ועובדים שעיקר עבודתם מתבצעת בשטח ובחללים פתוחים, משמע הם זקוקים לאור היום כדי להתפרנס, כמו למשל גננים, פועלי בניין, רוכלים בשווקים ועוד. בתקופת שעון חורף יש להם שעת אור אחת פחות, מה שפוגע בתפוקת העבודה וההכנסות.

גננים, פועלי בניין ורוכלים בשווקים - כולם יפסידו. פלג (צילום: איגור פין, עננים)

פנטי מוסיפה כי "אם המשק יוחזר לפעולה נוכל לעבוד יותר, לצרוך יותר, ולתרום יותר להנעת גלגלי הכלכלה, במיוחד בתקופת הקורונה בה הוגבלה התנועה, בה אנחנו נמצאים בחסך חברתי, בה העתיד לוט בערפל - עוד שעה של אור תאפשר לנו לעבוד, לצרוך ולבלות ולשמר את מצבנו הנפשי והרגשי".

פנטי, שמתמחה במדיניות אושר של מדינות, מסכמת: "בדיון על המשך שעון הקיץ, אין קונפליקט בין הכלכלה והאושר והם עולים בקנה אחד. השארת השעה הנוספת תוביל לתרומה ניכרת לתמ"ג בשעות עבודה, שעות צריכה ושמירה על בריאות. ובמקביל היא תשמור על מצב הרוח על הלכידות החברתית ועל האיזון הרגשי של אזרחי ישראל, ובקיצור, win-win אמיתי למדינה ולאזרחים".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully