גם השנה הישראלים ירוצו לקנות אונליין. למה, בעצם?

חודש הקניות בפתח. הישראלים צפויים לרוץ לרשת, במיוחד השנה. הסגר ותקופת הקורונה הביאו לפריחה של קניות באתרי אונליין בארץ ובעולם. בתקופה המאתגרת הזאת, רבים מבינים כי יש צורך בצמצום הוצאות. זה לא ימנע מהם לקנות קולפן למטבח או מוצר אחר בהנחה גדולה.

"כדי להבין מדוע אנשים משתמשים יותר בכרטיסי אשראי בתקופת הסגר, אנחנו צריכים להבין את משמעות חוויית הקניות עבורנו", אומר ד"ר אריק טייב, פסיכולוג, ראש המחלקה ללימודים רב תחומיים, המכללה האקדמית ספיר, "חוויות שאנחנו חווים ביומיום מתורגמות לתהליכים במוח, חלקם חיוביים ומהנים וחלקם שליליים. התרגום נעשה דרך חומרים הנקראים טרנסמיטורים. במקרה של חוויות מהנות ורגשות חיוביים או אופוריה, משתחרר אחד הטרנסימטורים המשמעותיים ביותר הנקרא דופמין. עבור רובנו, חווית הקניות נתפסת כחוויה חיובית ולכן היא גורמת לשחרורו של דופמין, ומכאן להתעצמות החוויה הרגשית החיובית והחזקה".

בתקופת הסגר אנחנו מרגישים ירידה ברגשות חיוביים ועליה ברגשות שליליים. "יש חסך עצום בפעילויות אשר מספקות חוויות חיוביות (חברים, בילויים, יציאה לקניות ועוד), ולכן אנחנו נמצאים בצמא קבוע לחוויות ורגשות חיוביים" מוסיף ד"ר טייב, "האלטרנטיבה שנשארה לנו בסגר היא קניות מרחוק בכרטיסי אשראי ולכן נצפה בעליה משמעותית בשימוש בהם. למעשה דרך קניות בכרטיסי אשראי אנחנו למעשה 'קונים' דופמין".

כנראה ששום דבר לא ימנע מאיתנו ללכת למחשב או לטלפון ולבצע רכישה. איך בכל זאת חוסכים כסף? "במספר צעדים פשוטים אפשר להפחית עלויות קטנות ונסתרות", אומר דניאל לאונר, מנהל מוצר תשלומים בבנק הדיגיטלי הראשון (בהקמה), "העלויות הללו יכולת להצטבר לאלפי שקלים בשנה. זה רלוונטי לכל מי שמעוניין לצמצם עלויות מבלי לוותר על אורח החיים, ורלוונטי יותר מתמיד לתקופה הנוכחית".

לאונר נותן מספר טיפים, שאת הפירוט שלהם תמצאו למטה. "במספר צעדים קטנים, ניתן לחסוך יותר מ-2,500 שקל בשנה עבור אותן ההוצאות בדיוק. זה שווה ערך לעלות הממוצעת של קניות בסופר למשפחה לחודש שלם או לטיול של סופ"ש באירופה לזוג. כל זה עבור אותן ההוצאות בדיוק, בלי להוסיף שקל או לוותר על איכות החיים. כמובן שלא תמיד יש זמן, חשק, או סבלנות לחפש כרטיס מתאים או עסקאות משתלמות, אבל לרוב, ברגע שמיישמים פעם אחת, החיסכון משתלם לאורך זמן. בנוסף, יש מי שימצא שרק חלק מההמלצות מתאים לו, בעוד שאחרים יוכלו ליישם כמעט את כולן. כך גם לגבי גובה החיסכון שתלוי בהרגלי הצריכה האישיים של כל אחד. ובכל מקרה, מומלץ לצמצם את עלות הכרטיס למינימום האפשרי ובמקביל להגדיל את השימוש והזכאות להנחות והטבות. כך בעצם, עבור אותן הוצאות בדיוק ניתן לחסוך יותר ולשלם פחות".

• לדרוש פטור מדמי כרטיס: הטיפ הראשון והקל ביותר ליישום הוא לבדוק מהי עלות דמי הכרטיס. אנשים רבים משלמים דמי כרטיס של כ-13.5 ש"ח בממוצע לחודש, זאת למרות שישנם לא מעט כרטיסים שכוללים פטור קבוע מדמי כרטיס. למי שעדיין משלם דמי כרטיס חודשיים, מומלץ לפנות לחברת האשראי או לבנק ולדרוש פטור. לרוב יאשרו או לחילופין יציעו פטור זמני או הנחה מסוימת בדמי הכרטיס. במידה ומסרבים, ייתכן וכדאי להחליף לכרטיס אחר. כדאי לזכור שמועדוני לקוחות רבים מציעים כרטיס עם פטור מלא מדמי כרטיס, בנוסף למגוון הטבות והנחות. חיסכון צפוי: 162 שקל בשנה לכל כרטיס. משק בית עם 3 כרטיסים צפוי לחסוך 486 שקל בשנה.
• לוודא שהכרטיס מציע הנחות שמתאימות לך: כאמור, יש הצעות רבות ומגוונות לסוגים שונים של כרטיסים. ובדיוק כמו שלכרטיסים שונים יש עלות שונה, כך גם משתנות ההנחות לכל כרטיס. כלקוחות אין טעם להתחייב לכרטיס הראשון שמוצע לנו. להיפך, מומלץ לבדוק ולהשוות בין כרטיסים שונים (בעיקר כאלה עם פטור דמי כרטיס). מתוך מבחר הכרטיסים, כדאי לבחור כרטיס שעונה על הצרכים האישיים שלנו. לדוגמה, בתקופה הנוכחית הנחות על טיסות ומלונות פחות רלוונטית מהנחות על מוצרי צריכה בסיסיים. באותה מידה, גם בזמן שגרה יש כרטיסים שמותאמים להרגלי צריכה שונים ומעניקים הנחות קבועות לתחומים שונים (שופינג, חשבונות, מסעדות, וכו'). כמובן שניתן להחזיק כמה כרטיסים עם מגוון הנחות שונות, בעיקר אם אין עלות דמי כרטיס. חיסכון צפוי: כ-240 שקל בשנה, תלוי בסוג ההטבה. לרוב הנחות נעות בטווח רחב של 2.5% עד 30% בהתאם לסוג העסקה ולבית העסק.
• לבחור כרטיס שמעניק החזר על קניות ותשלומים: אז אם כבר מחפשים כרטיס עם הנחות מתאימות וללא עלות, כדאי לבחור כרטיס שמעניק גם החזר או השתתפות חלקית על ההוצאות בכרטיס. גם כאן, ההחזר עשוי להשתנות ומומלץ לבחור כרטיס שמתאים לסוג ההוצאות. לא מעט כרטיסים מציעים החזר על קניות באינטרנט (באתרים ואפליקציות כמו Asos, AliExpress, eBay וכו'). כרטיסים אחרים מציעים החזר על חיובים ברשתות סופרמרקט ומאפשרים חיסכון בהוצאה החודשית. וכמובן ישנם כרטיסים רבים שמציעים קופונים ייחודיים להנחות במסעדות ובתי עסק שונים. חיסכון צפוי: 681 שקל בשנה על קניות בסופר (בהסתמך על הוצאה משפחתית ממוצעת של 2,317 שקל לחודש). 238 שקל בשנה על ביגוד והנעלה (בהסתמך על הוצאה ממוצעת של 495 שקל לחודש). 516 שקל בממוצע בשנה על מסעדות ובידור (בהתאם לסקר קופונים והנחות).
• לבחור כרטיס שחוסך בהוצאות מט"ח: אין ספק שהזמנת מוצרים ושירותים מחו"ל הפכה להיות קלה ונוחה מאי פעם. אבל לא בכל מקרה ניתן לשלם בשקלים. כשהעסקה מבוצעת במטבע אחר, יהיה תשלום נוסף עבור עמלת המרת מט"ח. ברוב הכרטיסים ברירת המחדל היא עמלה של 3% על כל עסקה. כך למשל, אם נרכוש ב-Amazon מוצר ב-200 דולר, נשלם על המרת העסקה לשקל סכום של 6 דולר (כ-20 שקלים). מי שמרבה לבצע קניות בחו"ל חשוב שידרוש כרטיס שמציע עמלות המרה מופחתות. לרוב ניתן להפחית את העמלה עד ל- 1%. בנוסף, כשנוכל לחזור לטייל בחו"ל כדאי לשים לב ולהימנע ככל שניתן מלבצע משיכת כספים מכספומטים בחו"ל. שכן אז עמלת ההמרה תהיה לעיתים גבוהה בהרבה מ-3%. כאלטרנטיבה עדיף להשתמש בכרטיס האשראי או להמיר מראש מט"ח במזומן. חיסכון צפוי: 135 שקל בשנה על הוצאה שנתית של 2,000 דולר.
• להימנע מחלוקת עסקאות לתשלומים עם ריבית: לא פעם יש פיתוי לחלק עסקאות גדולות לתשלומים גם בקניות באתרי אונליין בחו"ל. בחלק מהפעמים עסקאות במספר קטן של תשלומים בישראל יהיו ללא ריבית. לעומת זאת, ככל שמספר התשלומים יעלה כך צפויה להתווסף ריבית לעלות העסקה. הריביות על עסקאות בתשלומים נושאי ריבית (קרדיט) עומדות על טווח של 6% עד 12% ויכולות לייקר כל קניה במאות עד אלפי שקלים. בנוסף, רצוי לא לגלגל את הסכום העודף לחודש הבא - מדובר בהלוואה יקרה מאוד ולא משתלמת על חשבונכם. בכל מקרה, למי שכן בוחר בעסקאות תשלומים נושאי ריבית כדאי ורצוי להתמקח מול הבנק או חברת כרטיסי האשראי על גובה ריבית הקרדיט ולדרוש כרטיס אשראי עם ריבית קרדיט נמוכה ככל הניתן. חיסכון צפוי: 1,324 שקל בשנה כנגד עסקה של 20,000 שקל שבוצעה ללא תשלומים או במספר קטן של תשלומים ללא ריבית (במקום ב-12 תשלומים בריבית 12%). או 668 שקל בשנה למי שעדיין בחר לשלם ב-12 תשלומים נושאי ריבית אבל התמקח והשיג ריבית של 6%.

"אנו נקנה כדי להרגיש טוב או כדי לא להרגיש רע (לפצות על הרגש הרע) בדומה לאכילה רגשית", מסכם ד"ר טייב, "באופן הזה, כל קנייה כפעולה חדשה שאנחנו עושים מובילה לתחושה שהזמן זז, שישנו שינוי והתקדמות ושאנחנו לא 'עומדים במקום'. על רקע המצב הכולל, שבו הזמן כאילו קפא בעת הקנייה, האישיות שלנו הופכת לאקטיבית יותר. בכך עצם חווית הקניות גורמת לחידוש החוויה הפנימית שלנו, לתחושת ריענון והתחדשות, ומכאן להרגשה פנימית טובה. כשנפתח הסגר הראשון, ראינו עלייה משמעותית בקניות בגלל הרעב או הצמא לחוויות רגשיות חיובית שנוצר בסגר. ברגע שפתחו את הברז רצינו לשתות לרוויה ולקבל פיצוי על החסך של החוויות הרגשיות שהיה, הקניות נתפסות על רקע זה כמרכיב קל וזמין, לפיצוי רגשי מהיר.

"במהלך הסגר ניתן לראות עלייה בשימוש בכרטיסי אשראי, כי ככה אנו מקבלים אספקה קבועה של קניות - אותם רגשות חיוביים, כפיצוי לעובדה שאנו חווים הלכה למעשה רגשות שליליים. בכל קנייה אנו מרגישים בתהליך של התחדשות, ואותן הקניות מוציאות אותנו מהקביעות והפאסיביות שמאפיינות את הסגר".