במועצה הישראלית לצרכנות התקבלו תלונות צרכנים על כך שרשתות השיווק מסרבות לקבל בקבוקים ומיכלי משקה, תוך שהן מסבירות כי "הן אינן מקבלות בקבוקים למחזור בתקופת הקורונה". מאחר ונכון לעכשיו אין כל הנחיה כזו, חשוב לציין כי מדובר בעבירה (לכאורה) על החוק, ובית העסק חייב לקבל את הבקבוקים מהצרכנים - ולהחזיר להם את דמי הפיקדון ששולמו בעת שנרכשו הבקבוקים. על פי החוק, צרכן שניסה להחזיר בקבוקים וסורב שלא כדין זכאי לפיצוי ללא הוכחת נזק בסך של 1,800 שקל על כל סירוב.
במהלך חודש מרץ 2020 אמנם הנחה משרד הבריאות את הקמעונאים בישראל שלא לקבל בקבוקים, פחיות ומיכלי משקה מחשש להידבקות בנגיף הקורונה, אולם הנחיה זו פגה בתחילת חודש מאי, ומאז יכלו הצרכנים בישראל לשוב ולהחזיר את הבקבוקים לקמעונאים ולקבל תמורתם את דמי הפיקדון.
לפי עמדת המועצה הישראלית לצרכנות, סירוב של בית עסק לקבל מיכל משקה אשר קיימת חובה לקבל אותו, במהלך שעות הפעילות שלו, מכל סיבה שהיא, מהווה (לכאורה) עבירה על החוק. לכן, המועצה קוראת לצרכנים לעמוד על זכותם לקבל את דמי הפיקדון, ובמקביל - יוצאת בקריאה גם לבתי העסק בבקשה שלא לנצל את המצב לעשיית רווח על חשבון הצרכנים. בדיוק כפי שאתם גובים את דמי הפיקדון מהצרכנים בתהליך הקנייה, כך חשוב להחזיר להם את דמי הפיקדון השייכים להם.
שאלות ותשובות - המועצה לצרכנות
- תמורת אלו מכלי משקה ניתן להשיב ולקבל דמי פיקדון? חובת תשלום דמי פיקדון חלה על כל מיכלי המשקה (בקבוק או פחית) שנפחם אינו עולה על ליטר וחצי. יצרני או יבואני מיכלי משקה אלו מחויבים לציין במפורש על גבי המיכל את צמד המילים "חייב בפיקדון" ואת גובה דמי הפיקדון ובתי העסק, מצידם, מחויבים להשיב דמי הפיקדון על כל בקבוק שסומן כאמור. חריג: יצרן או יבואן עשוי לקבל פטור מרישום "חייב בפיקדון" תמורת תשלום דמי פיקדון מוגדלים לקרן לשמירת הניקיון (קרן של מדינת ישראל). אם ניתן פטור כאמור, הבקבוק לא יסומן, ולא ניתן יהיה לדרוש השבת דמי פיקדון תמורתו.
- על מי מוטלת החובה לקבל מיכלי משקה ריקים? חובת השבת דמי פיקדון תמורת מכלי משקה ריקים חלה על כל בית עסק ששטחו גדול מ- 28 מ"ר, לממכר מכלי משקה מלאים מכל סוג שהוא, של אותה חברה שמשווקת את מיכל המשקה שהשבתו מבוקשת. כל בית עסק, גם אם שטחו קטן מ- 28 מ"ר, שבו נקנה מיכל המשקה שהחזרתו מבוקשת. חריג: בתי עסק המוכרים מכלי משקה לצריכה במקום (מסעדות, קיוסקים וכדומה) פטורים מגביית דמי פיקדון והשבתם.
- מה גובה דמי הפיקדון המותר לגבייה? או - האם ניתן להשיב פחות ממה שכתוב על מיכל המשקה? דמי הפיקדון המינימאליים עומדים על סך של 30 אגורות. יצרנים ויבואנים רשאים לדרוש דמי הפיקדון גבוהים יותר בתנאי שסכום דמי הפיקדון נקוב במפורש על גבי הבקבוק. (לדוגמא, על בקבוקי בירה נקוב פיקדון בסך 1.20 שקל). הסכום הנקוב על גבי הבקבוק הוא הסכום המחייב את בעל העסק. חריג: בשנת 2010, בעקבות ביטול השימוש במטבעות של 5 אג', הועלו דמי הפיקדון על פי החוק מ- 25 אג' ל- 30 אג'. לפיכך, נקבע בחוק כי במקרים בהם נקוב על הבקבוק 25 אג' יש לשלם דמי פיקדון בסך 30 אג', ובהתאם גם דמי הפיקדון שיוחזרו יעמדו על סך 30 אג'.
- האם ניתן להגביל את כמות מכלי המשקה המוחזרים? על פי החוק, צרכן יכול להשיב לכל בית עסק עד 50 בקבוקים ביום אחד. בית עסק המגביל את מספר הבקבוקים לפחות מ-50 פועל בניגוד לחוק. בית עסק רשאי, על פי שיקול דעתו, לאפשר השבה של יותר מ-50 בקבוקים לצרכן ביום.
- האם דמי הפיקדון צריכים להיות כלולים במחיר המוצר, או שניתן לדרוש אותם בנוסף על מחיר המוצר הרשום? על פי חוק הגנת הצרכן, בית העסק חייב לציין על גבי כל מוצר את מחירו הכולל לרבות מס ו/או תשלום חובה, לפיכך המחיר על המוצר חייב לכלול גם את דמי הפיקדון. דרישה לשלם בקופה דמי פיקדון בנוסף למחיר הנקוב על מכל המשקה, היא עבירה (לכאורה) על חוק הגנת הצרכן והצרכן רשאי לסרב או לדרוש את כספו בחזרה.
- האם עוסק רשאי להשיב את דמי הפיקדון באמצעות זיכוי כספי (ולא במזומן)? בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד רשת מזון גדולה על השבת דמי הפיקדון באמצעות זיכוי, קבע ביהמ"ש המחוזי כי אמנם קיימת חובה להשיב לצרכנים את דמי הפיקדון במזומן, אולם העוסק רשאי להציע זיכוי ומטרת החוק מושגת גם בדרך של השבה באמצעות זיכוי. אם אינו מסכים לקבל זיכוי, הצרכן יכול לדרוש החזר במזומן. לפיכך עוסק המשיב את דמי הפיקדון באמצעות זיכוי איננו עובר על החוק.
- האם בית העסק יכול לסרב לקבל בקבוקים שאין עליהם תווית עם המילים "חייב פיקדון"? בית עסק חייב לקבל חזרה ולהשיב את דמי הפיקדון רק לגבי מכלי משקה המסומנים במילים "חייב פיקדון". בית עסק רשאי לסרב להשיב דמי פיקדון על מיכל משקה שאינו נושא תווית ולכן הוא אינו מסומן.
- האם בית העסק רשאי להגביל את קבלת מכלי המשקה לשעות מסוימות? בית עסק אינו רשאי לסרב לקבל מכלי משקה, אם הם עומדים בתנאי החוק.