חצי מיליארד שקל נעלמים בשנה: משהו בעמותות חייב להשתנות

החששות של התורמים האם הכסף מגיע לידיים הנכונות מוצדקים. אפילו אם זה קורה בתום לב, כמעט חצי מיליארד שקל נעלמים בשנה. במדינה כל כך טכנולוגית, הגיע הזמן לשים לזה סוף

  • תרומות
אורן דוברונסקי
בווידאו: רה"מ קורא לראשי הציבור לקיים את הכללים (צילום: לע"מ)

התפיסה הרווחת בציבור היא שמשבר הקורונה הביא לנעילת הארנק והימנעות מהוצאות. באופן מפתיע, התקופה שלא מפסיקה להכות בנו מספקת גם כאן ממצאים לא צפויים. מהנתונים של "ישראל תורמת" עולה כי דווקא בחודשים האחרונים נרשם גידול של 83% בתרומות מקוונות ברחבי הארץ. בשנה החולפת נרשם גידול של 18% במספר התרומות, אך הקפיצה הגדולה באמת חלה בחודשים של תקופת הקורונה. במהלך תקופה זו נרשמה עלייה של 200% בתרומות שבוצעו על ידי תושבי חו"ל ועלייה של לא פחות מ-300% בתרומות מישראלים. כנראה שהציבור רואה את פעילות העמותות בזמן המשבר ומבין עד כמה חשוב שהן ימשיכו להתקיים.

העובדה המצערת היא שלמרות רצונם הטוב של רבים, הפוטנציאל האדיר רחוק מלהיות ממומש במלואו. לא פעם ולא פעמיים שמעתי את חששות התורמים, האם יש מי שמפקח שהכספים יגיעו אל הידיים הנכונות והאם אכן אלה מגיעות אל יעדן. מספר תחקירים עיתונאיים מהשנים האחרונות העלו כי החששות מוצדקים. התורמים חשים חוסר ביטחון להשלים תרומה לעמותה כלשהי מבלי לדעת בדיוק לאן התרומה מגיעה, או לפחות איזה אחוז מכל תרומה אכן מגיע ליעדו. גם אם נחריג מקרים של חוסר תום לב, מתוך תקווה ואמונה כי הם מעטים, בממוצע עשרות אחוזים מכל תרומה בישראל אינם מגיעים ליעדם, אלא מועברים למנגנון העמותה, אם זה למשכורות העובדים הזוטרים, הבכירים, לעמלות מגוונות ולהוצאות תפעול ותחזוקה למיניהן.

עוד בוואלה! NEWS

השפים המובילים בישראל ילמדו אתכם לבשל - אצלכם בבית

בשיתוף Foody
לכתבה המלאה
אפשר לגרום לכסף להגיע לידיים הנכונות

במבט מעמיק יותר, 15 העמותות הגדולות בישראל מוציאות, או אולי נכון יותר לומר "מבזבזות", כך או אחרת כמעט חצי מיליארד שקל, כל שנה, על המנגנון עצמו. בספרי החשבונאות נכתב "הוצאות שכר ונלוות", או "הוצאות הנהלה וכלליות נוספות". השם שנכון לסכומים אלה הוא "כספים שיכלו להציל ולעזור לעוד אלפי משפחות בישראל". ברור שרוב הכסף, אם לא כולו, היה צריך להגיע למקום אחר. חוץ מ-15 העמותות הגדולות שציינו, בישראל כיום פועלות מעל 37,000 אלף עמותות ואפשר רק לנחש כמה כסף אינו מגיע ליעדו.

בעיה נוספת היא שכל עמותה בוחרת בעצמה את הנתרמים, את קהל הנזקקים אליהם מגיע הכסף, וברוב המקרים ללא כל שקיפות מול התורם. עמותה יכולה בצורה חוקית להעדיף מגזר מסוים או עדה מסוימת, מעשה שלא עולה בהכרח בקנה אחד עם רצונו וכוונתו של התורם.

המסקנה ברורה. דווקא בשעת משבר זו, מערך הצדקה בישראל ומערך העמותות בפרט, זקוקים למתיחת פנים. המערך שברובו מיושן ומסורבל, אינו מנצל את הטכנולוגיה המתקדמת שקיימת ומיושמת כבר שנים רבות במגזר הפרטי, וכפועל יוצא חוסר השקיפות והבזבוז המיותר שולט.

ההיסטוריה הוכיחה שתקופות משבר, כמו התקופה הנוכחית יכולות להוליד גם תוצאות חיוביות. בייחוד בימי הקורונה, ימי אי הוודאות, עלינו לחשב מסלול מחדש. על המגזר השלישי והעמותות השונות לחבור למגזר העסקי ולתעשיית ההייטק, לשתף פעולה, להתגייס ולקדם את המערך כולו למאה ה-21. עלינו לרתום את הטכנולוגיה ואת מיטב המוחות שיושבים פה בישראל, כדי שהתרומות יגיעו אל הידיים הנכונות. התייעלות ופעילות נכונה יותר של מערכי התרומות בישראל תוציא את הציבור הישראלי נשכר הרבה יותר.

הכותב הוא יזם הייטק סדרתי ומייסד ClearGiving, העמותה שבאמצעות טכנולוגיה מייעלת את תהליך התרומה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully