בדרך לאסון הבא: כך משתחררים בקלות אסירי אלימות במשפחה

83 אחוז מהאסירים ששוחררו ב-2019 עשו זאת בשחרור מנהלי בלי להיות מחויבים לטיפול. התוצאה: הם חוזרים למעגל הפגיעה מהר והמקרה הבא הוא רק שאלה של זמן

  • רצח
ד"ר עו"ד שרון פרילינג
בווידאו: דימיטרי ציגנוק, החשוד ברצח זוגתו אנסטסיה קליין, שוחרר למעצר בית (צילום: ניב אהרונסון, עריכה: איתי עמרם)

הרצח של מסטוואל אלאזה שבוצע בידי בעלה באפריל השנה, לנגד עיני ילדיה (אחד מהם אף נפצע בניסיון להגן על אמו) זעזע את המדינה, כמו כל רצח של אישה על ידי בן זוגה שמתווסף לסטטיסטיקה האיומה של אירועי אלימות במשפחה, ששניים נוספים מהם ראינו רק ביום שני בהפרש של שעות ספורות. בכל רצח נפשע כזה עולה השאלה, האם ניתן היה למנוע זאת? ברצח של מסטוואל ז"ל שאלה זו עולה באופן מובהק, בהינתן שהבעל הרוצח שוחרר שנה קודם לכן מהכלא, בגין ריצוי עונש על מעשי אלימות חמורים קודמים שביצע בה, וחזר להתגורר עמה ועם ילדיהם.

בעקבות נסיבותיו של רצח זה, הוגשה לאחרונה לוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת, סקירה שהוכנה ע"י מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא: "שחרור אסירים שנכלאו בשל עבירות אלימות במשפחה - היבטים בהיערכות הרשויות".

טוב לדעת (מקודם)

כך תשפרו את הביצועים במיטה - עם מבצע בלעדי לחגים

לכתבה המלאה
נתונים מדאיגים יותר בעקבות הסקירה שנערכה לאחר הירצחה. מסטוואל אלאזה (צילום: צילום מסך, ללא)

הסקירה מצביעה על נתונים מדאיגים ביותר, שמעידים פעם נוספת על רמת היערכות לקויה וחוסר תיאום בין הרשויות, באופן שאינו מספק את ההגנה שהיה מצופה שהרשויות יספקו לקורבנות אלימות במשפחה ולמיגור התופעה באמצעות תהליכי שיקום וטיפול מתחייבים. הקלות הבלתי נסבלת בה הבעל הפוגע חוזר לביתו לחיות עם הקורבן (בת הזוג), כששעון מתקתק עד האירוע החמור הבא, שהסתיים ברצח צפוי מראש, בלתי נתפסת ממש.

עוד עולה מהדו"ח, כי רובם המוחלט של אסירי האלימות במשפחה (בדומה לאסירים פליליים) אינם מרצים את מלוא תקופת המאסר שנגזרה עליהם. 83% מאלה מאסירים אלה שהשתחררו ב- 2019 עשו זאת בשחרור מנהלי (שחרור של אסירים שנשפטו לפחות מ-4 שנות מאסר, הנובע מעומס האסירים בבתי הכלא). בהתאם לכך, גם אסירי האלימות במשפחה המסוכנים נכללים בשחרור מנהלי, ככל שתקופת מאסרם נמוכה מ-4 שנים.

רוב אסירי האלימות במשפחה אינם מחויבים בתוכניות טיפול לאחר שחרורם. רק מעטים מהם משתחררים שחרור מוקדם עם תוכנית שיקום מחייבת בפיקוח הרשות לשיקום האסיר, מה שמלמד שלרוב לא חל כל שינוי לטובה ברמת המסוכנות של האסירים בתום ריצוי העונש. עוד עולה מהסקירה, כי לעיתים הקורבן (בת הזוג) לא מקבל מידע בזמן אמת שהאסיר שוחרר ממאסר, ולכן גם לא תתאפשר היערכות לשמירה על ביטחונו בזמן אמת.

בינתיים האלימות ממשיכה להשתולל. אחד החשודים ברצח בקרית חיים ביום שני (צילום: אתר רשמי, ללא)

מציאות לקויה זו אינה יכולה להמשיך ולהתקיים כאשר אנו ערים לאלימות המשתוללת, שגובה קורבנות פעם אחר פעם, וכאשר דומה שההרתעה החברתית והמשפטית ממנה, כמעט שלא קיימת. עבירות ייחודיות מסוג אלימות במשפחה - שעה שהקשר בין הפוגע לקורבן ממשיך להתקיים מפאת הקשר המשפחתי והאינטראקציה סביב ילדים משותפים - מחייבות התייחסות מיוחדת. הכרה בכך כבר קיימת במערכות השונות, אולם תהליכי היישום עדיין לוקים מאוד ואינם יוצרים שינוי ממשי באופן הטיפול באסירים אלה.

לכן, יש ליצור מנגנונים יעילים וישימים שיבטיחו קיומו של תהליך טיפול ושיקום מחייב טרם שחרור, כחלק מגזר הדין, קל וחומר כחלק מתנאי שחרור מוקדם, לרבות שחרור מנהלי. כמו כן, יש להבטיח טרם השחרור, קיומם של תנאים להבטחת הגנת הקורבן. תהליך המניעה והאכיפה צריך לכלול מתן סיוע וטיפול גם לקורבן שנותר חשוף וחסר אונים, מוחלש ומפוחד מפני התוקף השב למעגל המשפחתי לאחר מאסרו.

מיגור תופעת האלימות במשפחה הינו הכרח קיומי וחברתי ראשון במעלה. לתהליך זה רבדים רבים ובכלל זאת חינוך ומניעה. אולם מעת שכשלנו למנוע את מעשה האלימות, הרי ששחרור התוקף על ידי המערכות, לביצוע מעשה התקיפה הבא, ללא כל תהליך טיפולי ושיקומי מחייב וללא הגנה אפקטיבית על הקורבן, מהווה תעודת עניות חמורה למערכות הנוגעות בדבר, ולנו כחברה.

ד"ר עו"ד שרון פרילינג היא מומחית לדיני משפחה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully