לכאורה, הידבקות במחלה ויראלית (שפעת, נזלת, צינון ועוד) לא מהווה עילה לבקש הכרה כתאונת עבודה מהביטוח הלאומי, או עילה לתביעת נזיקין כנגד הגורם להדבקה. מדובר בסיכוני חיים רגילים, שאינם מצדיקים ניהול משפט. הקורונה אינה תחלואה רגילה. היא קיבלה מזמן הגדרה של מגפה. חוקים, צווים והוראות שעה נחקקו בכנסת בעניינה. אף תחלואה לא זכתה להתייחסות חקיקתית כזאת בעבר.
הידבקות בקורונה במקום העבודה, בגלל תנאי עבודה ירודים (חלל סגור, צפיפות, אי חבישת מסכות, שימוש בכלים משותפים, קבלת קהל) יכולה להיחשב כתאונת עבודה מבחינת הביטוח הלאומי. הגדרת "תאונת עבודה" היא אירוע תאונתי שנגרם תוך כדי ועקב העבודה. כלל זה כבר הורחב מאוד בפסיקת בתי המשפט. קיים הבדל בין קורונה לבין מחלה ויראלית מדבקת אחרת. אם הידבקות בשפעת בעבודה, מעולם לא זכתה להכרה כתאונת עבודה, יש הבדל בינה לבין הקורונה. לקורונה יש מאפיינים של מגיפה וסיכונים ספציפיים להידבקות דווקא במקומות עבודה. גם התחלואה, במקרים מסוימים קשה הרבה יותר. הדבר עשוי לענות להגדרה של אירוע תאונתי שקרה תוך כדי ועקב העבודה.
רשימה גדולה של מחלות אופייניות למקומות עבודה הוכרו כמחלות מקצוע: חשיפה לאסבסט, קרינת רנטגן , רעש, שימוש בחומרים רעילים ועוד. אלה הוכרו כמחלות מקצוע, כלומר כ"תאונות עבודה". חשיפת עובד לסיכונים כאלה גם היוותה עילה לתביעת פיצויים מהמעסיק.
כל אותן מחלות ספציפיות אופייניות רק למקומות עבודה. לעומת זאת, את הקורונה ניתן להגדיר, למשל, כתחלואה מדבקת במיוחד, שהשהות במקום עבודה עם תנאי ריחוק גרועים וחוסר הקפדה על כללים, יכולה לגרום לה. גם לחומרת התחלואה יש משקל מכריע.
לחקיקה המיוחדת של הכנסת בנוגע לקורונה יש משמעות. אם נניח שאדם נזהר מאוד, מחוץ למקום עבודתו, ועושה את כל הפעולות הנדרשות על מנת לא להידבק, אבל נאלץ להגיע למקום העבודה על מנת להתפרנס ונדבק שם מקורונה בגלל תנאי העבודה הוא עשוי להיחשב כ"נפגע עבודה". אין שום הבדל בין אדם כזה לבין אחות בית חולים שנדבקה מזיהום שמקורו בבית החולים.
ה"תו הסגול", שהמעסיקים מחויבים לו, מטיל עליהם שורת הנחיות קשות ביותר ליישום. זה נכון עוד יותר למקום עבודה דינאמי שבו מתרחשת תנועה, יש מפגשים, יש הכנת קפה, יש יציאה לשירותים, יש קבלת קהל, שימוש בכלים משותפים ועוד. שמירה על הנחיות כאלה היא כמעט בלתי אפשרית. עובד שחלה בקורונה בעבודה, יוכל לטעון שהמעסיק הפר חובת הגנה עליו ולתבוע פיצויים.
סביר להניח שהמעסיק, שמבוטח בביטוח חבות מעבידים, ינסה להפעיל את הביטוח. סביר להניח גם שחברות הביטוח יטענו שלא צפו תביעות כאלה כאשר ניסחו את הפוליסות. בהנחה שמדובר בתביעת רשלנות רגילה של עובד נגד מעסיק, הביטוח אמור לכסות, אבל זה תלוי בנוסח הפוליסה וברצון הטוב של חברת הביטוח.
לסיכום, מדובר בתחום משפטי חדש. אני בטוח שהנושא הזה ימצא את דרכו לבתי המשפט כבר בתקופה הקרובה.
הכותב הוא מייסד משרד עורכי הדין פרויליך פרחי, המתמחה בתביעות נזיקין וביטוח