הביקוש העולמי הגדל לחקלאות חכמה יותר - חקלאות שתפיק יבולים גדולים וטובים יותר - הפך את ישראל לאחת המדינות המובילות במאמץ זה. כעת, המאמץ הזה בא לידי ביטוי בהנפקה ראשונה של שותפות מו"פ אגרו-טק ישראלית בבורסה בתל אביב: סמארט אגרו שמתכננת לגייס 25 מיליון שקל במטרה לתמוך בחברות סטארט-אפ המפתחות טכנולוגיות ייעודיות לתעשיית החקלאות ולתעשיית הקנאביס. את ההנפקה תוביל לאומי פרטנרס חתמים.
הנפקת סמארט אגרו נעשית לפי תיקון תקנון הבורסה מפברואר 2019 לפיו ניתן להנפיק שותפויות מוגבלות שעוסקות במחקר ופיתוח. עד לתיקון זה, אפשרה הבורסה להנפיק רק שותפויות הפועלות בתחומי חיפושי הנפט והגז ובתחום הפקת סרטים. הנפקת שותפויות מחקר ופיתוח בבורסה בתל אביב נועדה, בין היתר, לאפשר לציבור המשקיעים, כולל המשקיעים המוסדיים, את ההזדמנות להשקיע בענפי ההייטק השונים בסכומים שמתאימים להם, כאשר ההשקעה נזילה בכל עת כמו כל השקעה בשוק ההון.
את סמארט אגרו מוביל צוות ניהולי בעל ידע נרחב בתעשיית האגרו-טק והתעשיות המשיקות לה: יו"ר הדירקטוריון, ארז מלצר, הוא בעל ניסיון ניהולי של מעל 30 שנה, ובעברו מנכ"ל גדות כימיקלים, מנכ"ל אפריקה ישראל ומנכ"ל נטפים. בשנים האחרונות משמש מלצר בתפקיד יו"ר פעיל של המרכזים הרפואיים של "הדסה ובמקביל מתרכז בהשקעה וניהול תחומי האגטרו-טק והביומד.
מנכ"ל סמארט אגרו, עמרי רוטמן, הוא בעל ניסיון של 25 שנה בתעשיית ההייטק וההון סיכון, כמחצית מהן בחברות אגרו-טק, עם רקע נרחב בכספים. בעברו שימש, בין היתר, כסמנכ"ל הכספים של חברת קיימא ביו אגריטק ממושב שרונה שבגליל, כסמנכ"ל הכספים של קרן ההון סיכון אתגר שניהלה בעבר כ-200 מיליון דולר, וכן הוביל וניהל הנפקות, מיזוגים ורכישות בישראל ומחוצה לה. כסמנכ"לית הכספים ופיתוח עסקי של השותפות מכהנת רו"ח לימור סטולר, עד לאחרונה המנכ"לית של Rootility שפיתחה שיטה לשיפור שורשי הצמח, וקודם לכן כסמנכ"לית הכספים של חברת רוסטה גרין אותה הובילה להנפקה בבורסה בתל אביב ויותר מאוחר למכירתה לענקית הזרעים מונסנטו. ההנפקה מלווה ע"י עוה"ד איתי ברפמן ועדי רון ממשרד ד"ר זאב הולנדר.
הצורך העולמי של תעשיית החקלאות להיעזר בטכנולוגיות כדי להגדיל כמותית את היבולים ובמקביל לשפר אותם אינו חדש. זהו צורך שרק הולך וגדל על רקע הגידול באוכלוסיית העולם ובעיות אקלימיות שפוגעות ביבולים חקלאיים. כך לדוגמה, נורמן בורלוג, אגרונום אמריקאי שנחשב לאבי "המהפכה הירוקה" להגדלת היבול החקלאי - ובין היתר זכה על כך בפרס נובל לשלום - אמר כבר בשנת 2007 כי "ב-40 השנים הבאות החקלאים ידרשו לגדל מזון בכמות השווה ליבול המצטבר של 10,000 השנים הקודמות".
והוא לא לבד. מחקרים רבים ותכופים מציינים כי תעשיית ה-Agri Tech (קיצור של Agriculture Technologies) היא אחת התעשיות בעלות פוטנציאל הצמיחה הגבוה ביותר מבין תעשיות ההייטק בשל הצורך הגדל והולך למוצריה, ובגלל שהיא בשלב שבו היא מערערת את שיטות העבודה המסורתיות (Disruption). ראשית, הצורך להאכיל אוכלוסייה גדלה והולכת: עד שנת 2050 אוכלוסיית העולם תעמוד על 10 מיליארד איש לעומת 7.8 מיליארד נכון לינואר 2020, כאשר מדי שנה היא גדלה בכ-80 מיליון איש. שנית, יש צורך לצמצם את ההשפעה השלילית של תהליכים שונים על איכות הסביבה (דוגמת הדברה, ביעור יערות ופליטת 2CO) -תוך כדי גידול ושיפור של היבול החקלאי. שלישית, שני המשאבים העיקריים של תעשיית החקלאות - שטחים לעיבוד ומים - הולכים וקטנים עד כדי מחסור קריטי. ורביעית, ולא פחות חשוב, יש צורך לשמר את הכדאיות הכלכלית של תעשיית החקלאות מכיוון שמדובר בתעשייה שמפרנסת מאות רבות של מיליוני אדם ברחבי העולם.
מגמות אלו הופכות טכנולוגיות פורצות דרך לפופולריות יותר בתעשיית האגרו-טק, דוגמת גנטיקה מתקדמת, AI, רובוטיקה, הדברה ביולוגית, פענוח תמונה ועוד. במקביל, ניתן לזהות מגמות אלו דרך ההון שמושקע בתעשיית האגרו-טק: לפי דו"ח עדכני של מאגר המידע המוביל Crunchbase, השקעות ההון סיכון בתעשייה זו (לא כולל השקעות פרייבט אקוויטי) הוכפלו כמעט פי 4 בין 2015-2019 (4 מיליארד דולר ב-2019 לעומת 1.1 מיליארד דולר ב-2015). בשנת 2015 בוצעו 405 עסקאות ואילו אשתקד בוצעו 740. מתחילת 2020 ועד אמצע אוגוסט מדובר על סך השקעה של 2.6 מיליארד דולר במסגרת 291 עסקאות.
במקביל, הפריחה של תעשיית האגרו-טק באה לידי ביטוי בעשרות עסקאות של מיזוגים ורכישות בשווי של מאות מיליוני עד עשרות מיליארדי דולרים פר עסקה. בין עסקאות אלו ניתן לציין את ענקית הפארמה באייר שרכשה את מונסנטו, ענקית הזרעים המהונדסים גנטית, תמורת 63 מיליארד דולר; ואת כימצ'יינה הסינית שרכשה את סינג'נטה תמורת 43 מיליארד דולר.
סמארט אגרו מתכננת להתמקד בחברות אגרו-טק מהשוק הישראלי שנחשב לחדשני כשמדובר בטכנולוגיות לתעשיית החקלאות, בין היתר בזכות הרקע החקלאי הרחב של היזמים, מוסדות אגרונומיים ברמה בינלאומית (הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, הטכניון ומכון וולקני), נגישות לטכנולוגיות מתקדמות מהמערכות הביטחוניות, מיקום גיאוגרפי ייחודי ומבנה טופוגרפי המאפשר במרחק מאוד קצר סביבות גידול שונות. בישראל, נציין, יש כיום כ-440 חברות אגרו-טק, לפי מאגר המידע של Startup Nation Central.
סמארט אגרו כבר בחרה את ההשקעה הראשונה שלה: קאנבריד (CanBreed) שהוקמה בתחילת 2017 ומפתחת גנטיקה משופרת של זרעים, וזאת על בסיס טכנולוגיית עריכה גנטית שנקראת CRISPR. CRISPR היא הטכנולוגיה המתקדמת ביותר מבין כל טכנולוגיות ה-NBT (New Breeding Techniques) המשמשות את תעשיות האגרו-טק להשבחת יבולים חקלאיים. רק לאחרונה שתי המדעניות שפיתחו אותה זכו בפרס נובל לכימיה לשנת 2020 על פועלן זה. טכנולוגיית CRISPRמאפשרת חיתוך מדויק של הדנ"א של הזרע, במטרה להשתיק או להפעיל גנים. לכן, יש לטכנולוגיה פוטנציאל עצום בתחומי הרפואה והחקלאות. את טכנולוגיית CRISPR מיישמת קאנבריד על מגוון גידולים חקלאיים (ירקות וגידולי שדה) ובכלל זה זרעי קנאביס רפואי ותעשייתי. סמארט אגרו מתכננת להשקיע 2 מיליון דולר בחברה.
שווקי היעד אליהם פונה קאנבריד נאמדים במיליארדי דולרים, והיא תביא פתרון לצרכים רבים, החל מהצורך להתאים את מבנה הצמח לקטיף מכני, להגדיל את תכולת החלבון שלו ולהתאים את הגידול שלו לאקלים המשתנה. במקרה של שוק הקנאביס, החברה מציעה פתרונות לכל פלחי השוק: החל מקנאביס רפואי, דרך קנאביס תעשייתי וכלה בזני קנאביס עם פרופיל כימי ספציפי המתאים לתעשיית הפארמה. קאנבריד תשיק את מוצר הבטא שלה לשוק זה עד סוף השנה הנוכחית.