אחרי כל המהומה: הריבית במשק נותרה ללא שינוי

בנק ישראל הודיע כי הריבית תיוותר על 0.1 אחוזים ולא תרד ל-0, כפי שצפו אנליסטים. הוועדה החליטה: הלוואות בריבית קבועה של מינוס 0.1% כנגד הלוואות שהבנקים ייתנו לעסקים קטנים. רכישת האג"ח הממשלתי בשוק המשני תגדל ב-35 מיליארד שקל

בווידאו: מסיבת עיתונאים של בנק ישראל על הריבית (צילום: לעמ, עריכה: אסף דרורי)

בנק ישראל הודיע היום (חמישי) כי הריבית במשק תיוותר על 0.1 אחוזים. זאת, למרות תחזית הצמיחה הקודרת ל-2021.

"במהלך חודשי הקיץ - לאחר הסגר הראשון ובטרם הטלת הסגר השני - רשם המשק הישראלי התאוששות מהירה בפעילות הכלכלית, אולם הטלת הסגר השני בספטמבר, בעקבות הגידול התחלואה, הובילה לירידה חדה בפעילות ובביקושים", נמסר בהודעת הבנק, "טרם הטלת הסגר השני שיעור האבטלה הרחב התייצב בסביבות 11-12%, אך הוא זינק ל-19% במחצית השנייה של ספטמבר לאחר הטלת הסגר השני. מספר המובטלים במחצית הראשונה של ספטמבר הסתכם בכ-470 אלף, והוא עלה בכ-300 אלף איש בעקבות הטלת הסגר".

עוד בוואלה! NEWS

הישראלים שאוכלים מדי יום במסעדת השף שנמצאת אצלם בבית

בשיתוף בית בלב
לכתבה המלאה
הריבית לא שונתה. מה בכל זאת יקרה? אמיר ירון (צילום: רויטרס)

הספקולציות להורדת הריבית ל-0 רווחו בשבועות האחרונים והתגברו לאחר החגים, כשהסגר השני נמשך. בבנק ישראל לא ראו שיפור בטיפול במשבר ולכן עלתה התמיכה באפשרות להוריד את הריבית.

החלטה אחת של הוועדה הייתה הגדלת תכנית רכישות האג"ח הממשלתי בשוק המשני ב-35 מיליארד שקל. החלטה נוספת, משמעותית ביותר, היא הפעלת נדבך נוסף של התכנית למתן אשראי לבנקים, במסגרתו יינתנו הלוואות בריבית קבועה של מינוס 0.1% כנגד הלוואות שהבנקים ייתנו לעסקים קטנים בריבית שלא תעלה על פריים + 1.3%.


"בעוד שבחודשי הקיץ ראינו התאוששות בפעילות המשק, הרי שהסגר השני הביאו לתפנית רעה בתחזית הכלכלית, בדיונים הוצגו לוועדה המוניטרית ניתוחים על ההשפעה הצפויה של הסגר ותהליך היציאה על הפעילות הכלכלית והאינפלציה", אמר הנגיד ירון, "בתום הדיונים החליטה הוועדה להותיר את הריבית ללא שינוי ולהרחיב את רכישת האג"חים ב-35 מיליארד שקל. במהלך חודשי הקיץ נמשכה התאוששות בפעילות הכלכלית שהחלה בסוף אפריל, האינדיקטורים השונים מראים שחל שיפור בציפיות של העסקים, הפגיעה בפדיון הצטמצמה בדגש על העסקים גדולים. גם פעילות כרטיסי אשראי, צריכת החשמל, סקר מגמות של הלמס תמכו בהערכה שהמשק מתאושש והיקף אי הפעילות של המשק הצטמצמה ב-7 אחוזים. שיעור האבטלה הרחב התייצב ל-11 אחוזים. זהו שיעור אחוז נמוך יחסית, אבל הוא רחוק מלשקף מצב של משק בריא. ייצוא השירותים למעט התירות שמר על עוצמה, אך ייצור הסחורות נותר חלש.

"הרעה החלה במצב התחלואה והחלטת הממשלה להטלת סגר נוסף, הביאו להרעה משמעותית בפעילות הכלכלית, נכון לעכשיו מסתמן שהרעה הייתה פחות חמורה ממרץ אפריל, אך האינדיקטורים המהירים שפתחנו, כגון כרטיסי אשראי, ניידות וצרכית חשמל מציגה ירידה בפעילות הכלכלית. סגירת העסקים באה לידי ביטוי בשיעור האבטלה, הלמס מדווחת על זינוק ב-19 אחוזים. 300 אלף ישראלים חזרו למעגל האבטלה, בשלב כזה קשה לדעת מה יהיה קצב ההתאוששות של שוק העבודה. אופיו של המשבר מביא לכך ששהשפעות שלו לא אחידות. ענפי האירועים ,המסעדות, תרבות הפנאי, התיירות וכדומה. הסיכון עבור ענפים אלה גדולים במיוחד".

קורא לו להעביר תקציב. ראש הממשלה בנימין נתניהו (צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת)

הנגיד קרא לממשלה להסכים על תקציב ל-2021: "הפגיעה בשוק העובדה משמעותית, וחשוב לנקוט בצעדים שידאגו להחזיר כמה שיותר עובדים לעבודה כולל הכשרות מקצועיות. השלכות המשבר הביאו לעלייה חדה בגרעון, שצפוי לגדול ואיתו גם יחס חוב תוצר, לכן הממשלה חייבת לנהל את סדרי העדיפויות ובמקביל לתכנן את אופי החזרה של המשק. לאור זאת, אני שב ומדגיש את ההכרח בהצגת תוכנית כלכלית מקיפה, שתבוא לידי ביטוי בתקציב מדינה לשנת 2021 שאותו צריך לאשר בכנסת בהקדם האפשרי. הפגיעה בפעילות הכלכלית במשק תמשיך להיות משמעותית. חטיבת המחקר ממשיכה להציג שתי תחזיות. בתחזית האופטימית מניחים שיציאה מהסגר תהיה מהירה יחסית ותהחלואה תתייצב ברמה נמוכה, שתאפשר פעילות יציבה שאינה מאפשרת התקהלות. בתחזית זאת אנחנו מדברים על התכווצות של 5 אחוזים ב-2020 ובסוף 2021 התכווצות של 6 אחוזים. שיעור האבטלה הרחב ירד בהדרגה ל-7 אחוזים. האינפלציה תעלה במתינות אך תיוותר מתחת ליעד.

"בתרחיש פסימי יותר, שבו צופים מספר גלי תחלואה, צפויה צמיחה שלילית של 6 אחוזים, התאוששות מאוחרת של צמיחה של אחוז אחד ושיעור אבטלה של 13 אחוזים בסוף 2021. בתרחיש כזה גם האינפלציה צפויה להיות נמוכה יותר. נכון לעכשיו, היקפי התמותה ומספר החולים הקשים נמוכים מאלו שהיו בגל הראשון והממשלות בעולם צפויות לאפשר פעילות כלכלית מוגבלת שיאפשרו המשך פעילות במגזר התעשייה ובסחר העולמי. מנגד, אי הוודאות הפוליטית חוזרת לקדמת הבמה ומעיבה על ההתאוששות, הסלמה אפשרית בין מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין והברקזיט".


הנגיד נשאל האם הוא חושש מהורדת דירוג האשראי של ישראל. "כל העולם נמצא במים גועשים, ולכן באופן יחסי שמסתכלים על האגרטים של מדינת ישראל - גידול חוב תוצר או גרעון, אנחנו נמצאים במקום טוב בטבלה", השיב, "למדינת ישראל יש כלכלה דינמית ויכולת צמיחה מאוד טובה. ולכן האלמנטים הבסיסיים של הכלכלה מאוד טובים וחברות הדירוג מבינות את זה. יחד עם זאת הם היו רוצים לראות שהמשילות התקציבית באה לידי ביצוע, וזה אספקט שיעקבו אחריו".

ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, הגיב להודעת הריבית של בנק ישראל: "בנק ישראל לא שינה את הריבית המוצהרת שלו, אך הפחית את הריבית על 'האשראי המוכוון' שהוא מציע לבנקים לשם מתן אשראי לעסקים קטנים וזעירים בריבית נמוכה יחסית (עד P+1.3%). בחודשים האחרונים בנק ישראל מדגיש את 'מסלול האשראי' כמסלול שבו הוא מבקש לפעול על מנת לתמוך במשק ובתעסוקה. זה בא לידי ביטוי במכלול אמצעי האשראי והנזילות שבנק ישראל מציע לשווקים ולמערכת הפיננסית וכן בצעדים נלווים, כמו הפחתת רכיבים מסוימים בשיעור חובת הנזילות של הבנקים בחודשים קודמים והפחתת הריבית על האשראי המוכוון, זאת כפי שקרה היום".

בפמן מתייחס גם לעדכון התחזית המקרו-כלכלית על ידי חטיבת המחקר של בנק ישראל. התחזית כוללת שני תרחישים מרכזיים - תרחיש המאופיין בשליטה על התפתחות התחלואה, לצד תרחיש המאופיין בשליטה נמוכה על התפתחות התחלואה. "בשני התרחישים, בנק ישראל צופה כי בעוד שנה ריבית בנק ישראל תעמוד בטווח של 0%-0.1%. עם זאת, ככל שתחול החמרה ובפרט אם יתממש תרחיש השליטה הנמוכה, בנק ישראל יפעיל מגוון כלים, כולל אפשרות להפחתה נוספת בריבית, בהתאם להתפתחויות".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully